Page 622 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 622

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק ח	‬                                                 ‫‪	600‬‬

‫לגדל אותם‪ ,‬ונמצא שעדיין הם בבעלות ו   ַהּנֹו ֵתן ָמעֹות ְל ַב ַעל ַהֶּכ ֶרם ַעל ַהּ ָׂש ִרי ִגים ְו ַעל ַה ְּזמֹורֹות‪,‬‬
                                                                                                ‫המוכר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההסכם בעגל‬
‫ּו ְכֶׁש ִּיָּכְרתּו ָׁשִוין ְּביֹ ֶקר‪ְ ,‬ו ֵהן קֹו ִנין אֹו ָתן ְּבזֹול ַעד ֶׁש ִּיי ְבׁשּו‬     ‫נחשב כמכירה בזמן התשלום‪ ,‬מפני‬
‫ְו ִיָּכְרתּו – ֲהֵרי ֶזה ָצִריְך ְל ַהֵּפְך ָּב ֶהן ְּכֶׁש ֵהן ְמ ֻחָּבִרין‪ֶׁ ,‬שִּנ ְמ ָצא‬     ‫שמרגע התשלום הבעלות היא של‬
‫ְּכקֹו ֶנה ִאי ָלן ְל ֵפרֹו ָתיו‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ִהֵּפְך – ִנ ְמ ְצאּו ַהָּמעֹות ַה ְלָו ָאה‪,‬‬       ‫הקונה‪ ,‬הלוקח סיכון שיאבד העגל‬

                  ‫שקנה‪ .‬לכן ההפחתה במחיר לעומת ְו ֵהן לֹו ְק ִחין ְּבזֹול ִמְּפ ֵני ַה ַה ָּק ָפה‪ְ ,‬ו ָאסּור‪.‬‬

                                                                      ‫שוויו לכשיגדל אינה בגלל ההקפה‪,‬‬

‫אלא מפני שהעגל נקנה לקונה כבר בעת ז  ׁשֹו ְמֵרי ַהּ ָׂשדֹות ֶׁשּנֹו ְת ִנין ָל ֶהן ַה ִחִּטים ִּבְׂש ָכָרן ְּבזֹול ִמן ַהּ ֹגֶרן‬
                                                                                                ‫התשלום‪ ,‬כפי שעולה מן הסיכון הרובץ‬
‫– ְּכֶׁש ָּיבֹואּו ַלּ ֹגֶרן‪ְ ,‬צִרי ִכין ְל ִה ְת ַע ֵּסק ִעָּמ ֶהן ִּב ְמ ָלא ָכה ַּבּ ֹגֶרן‪,‬‬  ‫כולו על הקונה‪ .‬לכן אין כאן הקדמת‬
‫ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְהיּו ַה ִחִּטים ָה ֵאּלּו ֶׁשָּנ ְטלּו ְּבסֹוף ְז ַמן ַהׂ ְּש ִכירּות‪ְ .‬ו ִאם‬  ‫מעות אלא תשלום במועד‪ ,‬והמוכר הוא‬
‫ֹלא ָעׂשּו ֵּכן – ִנ ְמ ֵצאת ַהּ ְׂש ִכירּות ֵא ֶצל ַהְּב ָע ִלים ְּכ ִמ ְלָוה‪ְ ,‬ו ֶזה‬
                                                                                                                  ‫בגדר שומר בלבד‪.‬‬

‫ו  ָׂשִרי ִגים – זמורות דקות (פה"מ אהלות ֶׁשָּל ְקחּו ְּבזֹול‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ִא ֲחרּו ְׂש ָכ ָרן ַעד ַהּ ֹג ֶרן‪.‬‬
                                                                                                ‫יג‪,‬ב)‪ .‬הענפים הקטנים שהפירות אחוזים‬
‫ח   ֲאִרי ִסין ֶׁש ָהיּו ַּב ֲע ֵלי ַהּ ָׂשדֹות ְמ ַסְּל ִקין אֹו ָתם ִמן ַהּ ָׂש ֶדה‬           ‫בהם (ראה כלאיים ח‪,‬א)‪ְ .‬זמֹורֹות – ענפים‬
                                                                                                ‫דקים‪ַ .‬עד ֶׁש – לפני ש‪ְ .‬ל ַהֵּפְך ָּב ֶהן –‬
‫ְּב ִני ָסן ְונֹו ְת ִנין ָל ֶהם ָה ֲאִרי ִסין ְּב ָכל ֶז ַרע ֹח ֶמר ַאְרַּבע ְס ִאין‪,‬‬
                                                                                                ‫להפוך את האדמה שתחת הגפנים (בבלי‬
‫ְו ִהִּני ַח ֶזה ֲאִרי ִסין ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּו ַעד ִא ָּיר ְו ָנ ַטל ֵמ ֶהם ֵׁשׁש ְס ִאין –‬     ‫ב"מ עג‪,‬א)‪ְּ .‬כקֹו ֶנה ִאי ָלן ְל ֵפרֹו ָתיו – שקונה‬
                       ‫ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר‪ְ ,‬ו ֵאין ָּכאן ֵׁשם ִרִּבית‪.‬‬                           ‫עכשיו דבר קיים‪" ,‬שהרי הגוף מצוי‬

‫והקנה לפירות‪ .‬הא למה זה דומה? תשלום רגיל ותוספת מתנה באספקה מאוחרת‬
                                                                                                ‫לשוכר בית או שדה לחברו‪ ,‬שלא הקנה‬
‫ט   ַהּלֹו ֵק ַח ִחִּטים ַאְרַּבע ְס ִאין ְּב ֶס ַלע‪ְ ,‬ו ֵכן ַהּ ַׁש ַער‪ְ ,‬ו ָנ ַתן לֹו‬          ‫לו הגוף אלא הנית הגוף" (מכירה כג‪,‬א)‪.‬‬

‫ֶאת ַהָּמעֹות‪ּ ,‬ו ְכֶׁשָּבא ִל ְגּבֹות ֶאת ַה ִחִּטים ְל ַא ַחר ְז ַמן הֹו ִסיף לֹו‬             ‫ז  ׁשֹו ְמֵרי ַהּ ָׂשדֹות – העובדים עד‬
‫ַּבִּמ ָּדה‪ְ ,‬ו ָנ ַתן לֹו ָי ֵתר – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִּבְרצֹונֹו הֹו ִסיף לֹו‪,‬‬
                                                                                                ‫הקציר ומקבלים חיטים בשכרם‪ְּ .‬בזֹול‬

           ‫ְו ִאּלּו ָר ָצה ֹלא הֹו ִסיף‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ָה ָיה ָׁשם ְּת ַנאי‪.‬‬                   ‫ִמן ַהּ ֹגֶרן – בזמן הקציר מחיר החיטים‬
                                                                                                ‫גבוה‪ ,‬וכשמגיע זמן הגורן‪ ,‬כשנאספו‬
                          ‫תשלום רגיל ואספקה מאוחרת באחריות משותפת‬                               ‫החיטים יחד ויש שפע של תבואה‪,‬‬
                                                                                                ‫מחירם יורד‪ ,‬וכמות גדולה יותר של‬
‫י‪ֻ   1‬מ ָּתר ְל ָא ָדם ִל ֵּתן ְּד ֵמי ָח ִבית ֶׁשְּל ַי ִין ַל ֲח ֵברֹו ְולֹו ַמר לֹו ' ִאם‬
‫חיטים שווה למשכורת יותר מבימי ֶה ֱח ִמי ָצה ִמָּכאן ַעד יֹום ְּפלֹו ִני ֲה ֵרי ִהיא ִּב ְרׁשּו ְתָך‪ֲ ,‬א ָבל ִאם‬

                                                                   ‫הקציר‪ְ .‬ל ִה ְת ַע ֵּסק ִעָּמ ֶהן ִּב ְמ ָלא ָכה ַּבּ ֹגֶרן‬

‫– כדי שייחשב סוף עבודתם עד זמן הדישה והזרייה בגורן‪ ,‬ויגיע גם זמן תשלום משכורתם‪ְ .‬ו ֶזה ֶׁשָּל ְקחּו ְּבזֹול –‬

‫שקיבלו הרבה חיטים במחיר הזול של חיטים בגורן כשכר עבודתם‪ ,‬ולא כמות פחותה של חיטים‪ ,‬כשווי היותר יקר‬

‫של החיטים בסיום עבודתם בקציר (ראה לקמן ט‪,‬ה)‪ִ .‬מְּפ ֵני ֶׁש ִא ֲחרּו ְׂש ָכ ָרן ַעד ַהּ ֹג ֶרן – ותוספת התבואה נראית כשכר על‬

‫ההמתנה לתשלום השכר‪ ,‬כלומר כתשלום על הלוואה‪ ,‬והדבר בגדר ריבית‪.‬‬

‫ח   ֲאִרי ִסין – האריס הוא המקבל שדה לעבד אותה תמורת אחוז מסוים מן היבול‪ ,‬שליש או רבע וכדומה‪ ,‬לאחר ניכוי‬

‫ההוצאות‪ .‬האריס נחשב כשותף עם בעל השדה (שלוחין ושותפין ח‪,‬ה; שכירות ט‪,‬ו‪ְּ .)3‬ב ָכל ֶז ַרע חֹ ֶמר ַא ְרַּבע ְס ִאין – על כל‬

‫שטח זריעת כור שעורים ("זרע חומר")‪ ,‬שהם כ‪ 137-‬מ"ר‪ ,‬האריס צריך לספק ‪ 4‬סאים גרגרי שעורים‪ ,‬שהם כ‪28.8-‬‬

‫ליטר (ראה נספח מידות ומשקלות)‪ֲ .‬ה ֵרי ֶזה ֻמ ָּתר – מפני שהתוספת הניתנת עבור ההמתנה עד אייר אינה בגדר ריבית אלא‬

‫תשלום המאפשר לאריס להפיק יותר מן השדה וללקט ככל האפשר‪ ,‬ולכן האריס מוכן לשלם יותר‪.‬‬

‫ט   ֲה ֵרי ֶזה ֻמ ָּתר – מפני שהיא מתנה על מכירה ולא על הלוואה (רמב"ן ב"מ עג‪,‬ב)‪ .‬מתנה על הלוואה אסורה בגלל חשש‬

‫אבק ריבית (לעיל ה‪,‬יא; ו‪,‬א‪ ,)3‬מלבד תלמידי חכמים המכוונים רק למתנה ולא כתמורה להמתנת המעות (לעיל ד‪,‬ט‪-‬י)‪.‬‬

‫‪ֶ 1‬ה ֱח ִמי ָצה – התקלקל היין‪ ,‬וההתחייבות חלה על חבית מסוימת (לסחורה סתם‪ ,‬שאין בה צורך לקרוב לשכר ולהפסד‪ ,‬ראה להלןי   ‬

‫ט‪,‬א)‪ֲ .‬הֵרי ִהיא ִּבְרׁשּו ְתָך – עליך מוטלת האחריות לספק לי חבית יין במקומה בזמן מסוים‪ ,‬אם יתברר שהחמיץ היין‪.‬‬
   617   618   619   620   621   622   623   624   625   626   627