Page 622 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 622
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק ח 600
לגדל אותם ,ונמצא שעדיין הם בבעלות ו ַהּנֹו ֵתן ָמעֹות ְל ַב ַעל ַהֶּכ ֶרם ַעל ַהּ ָׂש ִרי ִגים ְו ַעל ַה ְּזמֹורֹות,
המוכר .לעומת זאת ,ההסכם בעגל
ּו ְכֶׁש ִּיָּכְרתּו ָׁשִוין ְּביֹ ֶקרְ ,ו ֵהן קֹו ִנין אֹו ָתן ְּבזֹול ַעד ֶׁש ִּיי ְבׁשּו נחשב כמכירה בזמן התשלום ,מפני
ְו ִיָּכְרתּו – ֲהֵרי ֶזה ָצִריְך ְל ַהֵּפְך ָּב ֶהן ְּכֶׁש ֵהן ְמ ֻחָּבִריןֶׁ ,שִּנ ְמ ָצא שמרגע התשלום הבעלות היא של
ְּכקֹו ֶנה ִאי ָלן ְל ֵפרֹו ָתיוְ .ו ִאם ֹלא ִהֵּפְך – ִנ ְמ ְצאּו ַהָּמעֹות ַה ְלָו ָאה, הקונה ,הלוקח סיכון שיאבד העגל
שקנה .לכן ההפחתה במחיר לעומת ְו ֵהן לֹו ְק ִחין ְּבזֹול ִמְּפ ֵני ַה ַה ָּק ָפהְ ,ו ָאסּור.
שוויו לכשיגדל אינה בגלל ההקפה,
אלא מפני שהעגל נקנה לקונה כבר בעת ז ׁשֹו ְמֵרי ַהּ ָׂשדֹות ֶׁשּנֹו ְת ִנין ָל ֶהן ַה ִחִּטים ִּבְׂש ָכָרן ְּבזֹול ִמן ַהּ ֹגֶרן
התשלום ,כפי שעולה מן הסיכון הרובץ
– ְּכֶׁש ָּיבֹואּו ַלּ ֹגֶרןְ ,צִרי ִכין ְל ִה ְת ַע ֵּסק ִעָּמ ֶהן ִּב ְמ ָלא ָכה ַּבּ ֹגֶרן, כולו על הקונה .לכן אין כאן הקדמת
ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְהיּו ַה ִחִּטים ָה ֵאּלּו ֶׁשָּנ ְטלּו ְּבסֹוף ְז ַמן ַהׂ ְּש ִכירּותְ .ו ִאם מעות אלא תשלום במועד ,והמוכר הוא
ֹלא ָעׂשּו ֵּכן – ִנ ְמ ֵצאת ַהּ ְׂש ִכירּות ֵא ֶצל ַהְּב ָע ִלים ְּכ ִמ ְלָוהְ ,ו ֶזה
בגדר שומר בלבד.
ו ָׂשִרי ִגים – זמורות דקות (פה"מ אהלות ֶׁשָּל ְקחּו ְּבזֹולִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ִא ֲחרּו ְׂש ָכ ָרן ַעד ַהּ ֹג ֶרן.
יג,ב) .הענפים הקטנים שהפירות אחוזים
ח ֲאִרי ִסין ֶׁש ָהיּו ַּב ֲע ֵלי ַהּ ָׂשדֹות ְמ ַסְּל ִקין אֹו ָתם ִמן ַהּ ָׂש ֶדה בהם (ראה כלאיים ח,א)ְ .זמֹורֹות – ענפים
דקיםַ .עד ֶׁש – לפני שְ .ל ַהֵּפְך ָּב ֶהן –
ְּב ִני ָסן ְונֹו ְת ִנין ָל ֶהם ָה ֲאִרי ִסין ְּב ָכל ֶז ַרע ֹח ֶמר ַאְרַּבע ְס ִאין,
להפוך את האדמה שתחת הגפנים (בבלי
ְו ִהִּני ַח ֶזה ֲאִרי ִסין ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּו ַעד ִא ָּיר ְו ָנ ַטל ֵמ ֶהם ֵׁשׁש ְס ִאין – ב"מ עג,א)ְּ .כקֹו ֶנה ִאי ָלן ְל ֵפרֹו ָתיו – שקונה
ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתרְ ,ו ֵאין ָּכאן ֵׁשם ִרִּבית. עכשיו דבר קיים" ,שהרי הגוף מצוי
והקנה לפירות .הא למה זה דומה? תשלום רגיל ותוספת מתנה באספקה מאוחרת
לשוכר בית או שדה לחברו ,שלא הקנה
ט ַהּלֹו ֵק ַח ִחִּטים ַאְרַּבע ְס ִאין ְּב ֶס ַלעְ ,ו ֵכן ַהּ ַׁש ַערְ ,ו ָנ ַתן לֹו לו הגוף אלא הנית הגוף" (מכירה כג,א).
ֶאת ַהָּמעֹותּ ,ו ְכֶׁשָּבא ִל ְגּבֹות ֶאת ַה ִחִּטים ְל ַא ַחר ְז ַמן הֹו ִסיף לֹו ז ׁשֹו ְמֵרי ַהּ ָׂשדֹות – העובדים עד
ַּבִּמ ָּדהְ ,ו ָנ ַתן לֹו ָי ֵתר – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתרֶׁ ,ש ֲהֵרי ִּבְרצֹונֹו הֹו ִסיף לֹו,
הקציר ומקבלים חיטים בשכרםְּ .בזֹול
ְו ִאּלּו ָר ָצה ֹלא הֹו ִסיףֶׁ ,ש ֲהֵרי ֹלא ָה ָיה ָׁשם ְּת ַנאי. ִמן ַהּ ֹגֶרן – בזמן הקציר מחיר החיטים
גבוה ,וכשמגיע זמן הגורן ,כשנאספו
תשלום רגיל ואספקה מאוחרת באחריות משותפת החיטים יחד ויש שפע של תבואה,
מחירם יורד ,וכמות גדולה יותר של
יֻ 1מ ָּתר ְל ָא ָדם ִל ֵּתן ְּד ֵמי ָח ִבית ֶׁשְּל ַי ִין ַל ֲח ֵברֹו ְולֹו ַמר לֹו ' ִאם
חיטים שווה למשכורת יותר מבימי ֶה ֱח ִמי ָצה ִמָּכאן ַעד יֹום ְּפלֹו ִני ֲה ֵרי ִהיא ִּב ְרׁשּו ְתָךֲ ,א ָבל ִאם
הקצירְ .ל ִה ְת ַע ֵּסק ִעָּמ ֶהן ִּב ְמ ָלא ָכה ַּבּ ֹגֶרן
– כדי שייחשב סוף עבודתם עד זמן הדישה והזרייה בגורן ,ויגיע גם זמן תשלום משכורתםְ .ו ֶזה ֶׁשָּל ְקחּו ְּבזֹול –
שקיבלו הרבה חיטים במחיר הזול של חיטים בגורן כשכר עבודתם ,ולא כמות פחותה של חיטים ,כשווי היותר יקר
של החיטים בסיום עבודתם בקציר (ראה לקמן ט,ה)ִ .מְּפ ֵני ֶׁש ִא ֲחרּו ְׂש ָכ ָרן ַעד ַהּ ֹג ֶרן – ותוספת התבואה נראית כשכר על
ההמתנה לתשלום השכר ,כלומר כתשלום על הלוואה ,והדבר בגדר ריבית.
ח ֲאִרי ִסין – האריס הוא המקבל שדה לעבד אותה תמורת אחוז מסוים מן היבול ,שליש או רבע וכדומה ,לאחר ניכוי
ההוצאות .האריס נחשב כשותף עם בעל השדה (שלוחין ושותפין ח,ה; שכירות ט,וְּ .)3ב ָכל ֶז ַרע חֹ ֶמר ַא ְרַּבע ְס ִאין – על כל
שטח זריעת כור שעורים ("זרע חומר") ,שהם כ 137-מ"ר ,האריס צריך לספק 4סאים גרגרי שעורים ,שהם כ28.8-
ליטר (ראה נספח מידות ומשקלות)ֲ .ה ֵרי ֶזה ֻמ ָּתר – מפני שהתוספת הניתנת עבור ההמתנה עד אייר אינה בגדר ריבית אלא
תשלום המאפשר לאריס להפיק יותר מן השדה וללקט ככל האפשר ,ולכן האריס מוכן לשלם יותר.
ט ֲה ֵרי ֶזה ֻמ ָּתר – מפני שהיא מתנה על מכירה ולא על הלוואה (רמב"ן ב"מ עג,ב) .מתנה על הלוואה אסורה בגלל חשש
אבק ריבית (לעיל ה,יא; ו,א ,)3מלבד תלמידי חכמים המכוונים רק למתנה ולא כתמורה להמתנת המעות (לעיל ד,ט-י).
ֶ 1ה ֱח ִמי ָצה – התקלקל היין ,וההתחייבות חלה על חבית מסוימת (לסחורה סתם ,שאין בה צורך לקרוב לשכר ולהפסד ,ראה להלןי
ט,א)ֲ .הֵרי ִהיא ִּבְרׁשּו ְתָך – עליך מוטלת האחריות לספק לי חבית יין במקומה בזמן מסוים ,אם יתברר שהחמיץ היין.
