Page 614 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 614
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק ו 5 92
אְ 2ו ֵכן ַהַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹוְ ,ו ִה ְת ָנה ִעּמֹו ֶׁש ָּידּור ַּב ֲח ֵצרֹו ִחָּנם אְ 2ו ָק ַצב ַה ָּד ָבר ֶׁשּפֹו ֵחת לֹו ִמן ַהּ ָׂש ָכר
ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ַה ְלָו ָאתֹו ,אֹו ֶׁשּ ָׂש ַכר ִמֶּמּנּו ְּב ָפחּות ְו ָק ַצב ַה ָּד ָבר וכו' – הסכים עמו שישלם דמי שכירות
ֶׁשּפֹו ֵחת לֹו ִמן ַהּ ָׂש ָכר ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ַה ְלָו ָאתֹו ,אֹו ֶׁשִּמְׁשֵּכן
ְּב ָידֹו ָמקֹום ֶׁשֵּפרֹו ָתיו ְמצּו ִיין ְּב ֵעת ַה ַה ְלָו ָאהְּ ,כגֹון ֶׁשִּמְׁשֵּכן מופחתים עד שיפרע את ההלוואה.
ָמקֹום ֶׁשֵּפרֹו ָתיו ְמצּו ִיין – שברור שיפיק
רווח ,כגון חצר שניתן להשכיר אותה.
ֶׁשִּמְׁשֵּכן ְּב ָידֹוְּ ...ב ֵעת ַה ַה ְלָו ָאה – מסר ֲח ֵצרֹו ַעל ְמ ָנת ֶׁש ָּידּור ּבֹו ְּב ִחָּנם – ֲה ֵרי זֹו ִרִּבית ֶׁשַּלּתֹו ָרה,
הלווה לידי המלווה בשעת ההלוואה,
ְויֹו ְצ ָאה ְּב ַד ָּי ִנין. שישתמש בו המלווה עד שיפרע הלווה
אְ 3ו ֵכן ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֶדה אֹו ָח ֵצר ְּב ַא ְס ַמ ְכ ָּתא – הֹו ִאיל ְוֹלא ָק ָנה את ההלוואה.
ַהּגּוףֲ ,הֵרי ָּכל ַהֵּפרֹות ֶׁש ָא ַכל ִרִּביתּ ,ו ַמ ֲח ִזיר אֹו ָתןְ .והּוא ַה ִּדין אַ 3א ְס ַמ ְכ ָּתא – שהיא התחייבות
ְל ָכל ִמי ֶׁשֹּלא ָק ָנה ִק ְנ ָין ָּגמּור ִמ ְּת ִחָּלהֶׁ ,שהּוא ַמ ֲח ִזיר ֶאת
ַהֵּפרֹותִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ִאם ָא ַכל ַהֵּפרֹות – ֲהֵרי זֹו ִרִּבית ֶׁשַּלּתֹוָרהְ .ו ָכל ממונית עתידית הבאה מתוך תנאי
שהאדם אינו יודע אם יבוא לידי קיום,
כגון 'אם לא אגיע מחר לפגישה –
ָּד ָבר ֶׁשהּוא ָאסּור ִמּׁשּום ִרִּבית חּוץ ֵמ ֵאּלּו – ֲהֵרי הּוא ָאסּור אמכור לך את השדה בחצי המחיר; ואם
ִמ ִּד ְבֵרי ֶהםְּ ,ג ֵז ָרה ֶׁשָּמא ָיבֹוא ְלִרִּבית ֶׁשַּלּתֹוָרהְ ,והּוא ַהִּנ ְקָרא אגיע לפגישה – אמכור אותה לך בשוויה
המלא'" ,שהרי סמך [תלה] קנייתו
' ֲא ַבק ִרִּבית'ְ ,ו ֵאינֹו יֹו ֵצא ְּב ַד ָּי ִנין. לעשיית כך וכך ,וכל אסמכתא אינה
אבק ריבית שלא בשעת הלוואה קונה ,שהרי לא גמר בלבו להקנותו .שכל
האומר 'אם יהיה' או 'אם לא יהיה' – לא
בַ 1הַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו – ֹלא ִי ְמׁשְֹך ַע ְבּדֹו ְּכ ֵדי ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה ּבֹו גמר והקנה ,שהרי דעתו עדיין סומכת
שמא יהיה או שמא לא יהיה" .יחד
ְמ ָלא ָכהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ָה ֶע ֶבד יֹוֵׁשב ּו ָב ֵטלְ ,וֹלא ָידּור ַּב ֲח ֵצרֹו
עם זאת ,אם התחייב בבית דין חשוב
ְּב ִחָּנםַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ֶה ָח ֵצר ֲעׂשּו ָיה ְלָׂש ָכרְ ,ו ֵאין ֶּדֶרְך ַּב ַעל במעשה קניין הבא לתת לאמירתו תוקף
ֶה ָח ֵצר ְל ַהְׂשִּכירְ .ו ִאם ָּדר – ָצִריְך ְל ַה ֲעלֹות לֹו ָׂש ָכר; ְו ִאם ֹלא ומסר את זכויותיו (שטרותיו) לבית הדין
ֶה ֱע ָלה לֹו – ֲהֵרי ֶזה ֲא ַבק ִרִּביתְ ,ל ִפי ֶׁשֹּלא ִה ְת ָנה ִעּמֹו ֶׁש ַּי ְלֵוהּו – הדבר נחשב כגמירות דעת היכולה
ְו ָידּור ַּב ֲח ֵצרֹו. להתבצע כבר בשעת ההתחייבות
(מכירה יא הלכות ב,ו,יג-יד .וראה להלן ד)ֶׁ .שֹּלא
בְ 2ל ִפי ָכְךִ ,אם ֲע ַד ִין ֹלא ֶה ֱח ִזיר לֹו חֹובֹוּ ,ו ָבא ְל ַנּכֹות ְׂש ַכר ָק ָנה ִק ְנ ָין ָּגמּור ִמ ְּת ִחָּלה וכו' – ואם
ֶה ָח ֵצר ֶׁש ָּדר ָּבּה ִמן ַהחֹוב – ִאם ָה ָיה ַהּ ָׂש ָכר ְּכ ֶנ ֶגד ַהחֹובֵ ,אינֹו כך תתבטל המכירה וכספו יושב לו
ְמ ַנֶּכה ַהּכֹלֶ ,אָּלא ְּכמֹו ֶׁש ִּיְראּו ַה ַּד ָּי ִניןֶׁ ,ש ִאם ְּת ַסֵּלק אֹותֹו ְּבֹלא כהלוואה ,ונמצא שהפירות שאכל הם
ְכלּוםֲ ,הֵרי ֶזה ְּכמֹו ֶׁשהֹו ִציא אֹותֹו ְּב ַד ָּי ִניןַ ,ו ֲא ַבק ִרִּבית ֵאי ָנּה שכר תמורת מתן הכסףְ .ו ֵאינֹו יֹו ֵצא
ְּב ַד ָּי ִנין – "אינו נגבה מן הלווה למלווה,
ואין מחזירין אותו מן המלווה ללווה יֹו ְצ ָאה ְּב ַד ָּי ִנין.
[אם כבר נגבה]" (לעיל ד,ו).
בַ 1אף ַעל ִּפי ֶׁש ָה ֶע ֶבד יֹוֵׁשב ּו ָב ֵטל – ואף על פי "שנוח לו לאדם שלא ייבטל עבדו" (גזלה ואבדה ג,ז) ,כאן הדבר נראה
כריביתֶׁ .ש ֵאין ֶה ָח ֵצר ֲעׂשּו ָיה ְלָׂש ָכר וכו' – החצר אינה מיועדת להשכרה ,וברגיל ,מי שגר בדירה מעין זו ,אינו צריך
לשלם ,מפני שזה נהנה וזה לא חסר (גזלה ואבדה ג,ט) ,וכאן הדבר נראה כריביתָ .צ ִריְך ְל ַה ֲעלֹות לֹו ָׂש ָכר – כשהחצר אינה
מיועדת להשכרה או שהיא מיועדת להשכרה ,ודר בה מדעת הבעלים ,שחייב לשלם תמורת מגוריו כדי להימנע מאבק
ריבית .אך אם הדירה מיועדת להשכרה ,ודר בה שלא מדעת הבעלים – הרי זה גזל ,וחייב לשלם ,ומוציאין ממנו (מ"מ).
נמצא שלכתחילה המלווה חייב לשלם ללווה דמי שכירות ,כדי שלא ייראה הדבר כריבית .וההלכה הבאה דנה בשאלת
דינו של מלווה שלא שילם את דמי השכירות שהוא חייב בהםְ .ל ִפי ֶׁשֹּלא ִה ְת ָנה ִעּמֹו – ולכן יש כאן רק אבק ריבית.
בְ 2ל ִפי ָכְך – מאחר שחוב שכירות זה הוא אבק ריבית ,ולא ריבית מן התורהּ .ו ָבא ְל ַנּכֹות ְׂש ַכר ֶה ָח ֵצר ֶׁש ָּדר ָּבּה ִמן
ַהחֹוב – אם הלווה מבקש להפחית מחוב ההלוואה את דמי השכירות המגיעים לו מן המלווהַ .הּ ָׂש ָכר ְּכ ֶנ ֶגד ַהחֹוב –
דמי השכירות שווים לחובֶ .אָּלא ְּכמֹו ֶׁש ִּיְראּו ַה ַּד ָּי ִנין וכו' – "אבק ריבית ...אינו נגבה מן הלווה למלווה ,ואין מחזירין
