Page 612 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפשמ רפס‪  ‬הולוו והומל לכותה‪  ‬פרק ה ‬ ‫‪5 90‬‬

‫י ַהִּמְׁש ַּת ֵּתף‪ַ ...‬הּנֹו ֵתן לֹו ֵע ֶסק – כפי י ַהִּמְׁש ַּת ֵּתף ִעם ֲח ֵברֹו ְּב ָמעֹות אֹו ְּב ַק ְר ַקע‪ ,‬אֹו ַהּנֹו ֵתן לֹו‬
‫שביארנו בהבדל בין עסק לשותפות‪.‬‬
‫ֵע ֶסק – ֹלא ְי ָצֵרף ַהּ ָׂש ָכר ִעם ַה ֶּקֶרן‪ֶׁ ,‬שָּמא ֹלא ִי ְה ֶיה ָׁשם ָׂש ָכר‪,‬‬ ‫ֹלא ְי ָצֵרף ַהּ ָׂש ָכר ִעם ַה ֶּקֶרן – לא ירשום‬
‫ְו ִנ ְמ ְצאּו ָּב ִאין ִלי ֵדי ִרִּבית; ְו ֵכן ֹלא ִי ֵּתן לֹו ָמעֹות ְּבתֹוַרת ֵע ֶסק‬ ‫את חלקו בעסק או בשותפות כסכום‬
‫אֹו ֻׁש ָּתפּות ְו ִי ְכּ ֹתב אֹו ָתן ִמ ְלָוה‪ֶׁ ,‬שָּמא ָימּות‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ַהּ ְׁש ָטר‬ ‫ההשקעה (הקרן) והרווח המשוער‬

‫ְּב ַיד ַהּיֹוֵרׁש‪ְ ,‬וגֹו ֶבה ּבֹו ֶאת ָהִרִּבית‪.‬‬ ‫(השכר)‪ ,‬מפני שנמצא שהרווח רק שלו‬
‫בכל מקרה‪ְ .‬ו ִנ ְמ ְצאּו ָּב ִאין ִלי ֵדי ִרִּבית –‬
‫אבק ריבית‪ :‬ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת‬ ‫בגביית הסכום הנקוב בשטר‪ ,‬אם לא‬
‫ירוויחו‪ְ .‬ו ִי ְכּתֹב אֹו ָתן ִמ ְלָוה – יכתוב את‬
‫יא ָאסּור ְל ַה ְק ִּדים ֶאת ָהִרִּבית אֹו ְל ַא ֵחר אֹו ָתּה‪ֵּ .‬כי ַצד? ָנ ַתן‬
‫סכום השקעתו (הקרן) מבלי לציין שאם‬
‫ֵעי ָניו ִל ְלוֹות ִמֶּמּנּו‪ְ ,‬ו ָה ָיה ְמַׁשֵּל ַח לֹו ִס ְבלֹונֹות ִּבְׁש ִביל ֶׁש ַּי ְלֵוהּו‬ ‫יפסיד – ישתתף בהפסד‪ֶׁ .‬שָּמא ָימּות‬
‫– זֹו ִהיא ִרִּבית ֻמ ְק ֶּד ֶמת; ָלָוה ִמֶּמּנּו ְו ֶה ֱח ִזיר לֹו ְמעֹו ָתיו‪ְ ,‬ו ָה ָיה‬ ‫ְו ִנ ְמ ָצא ַהּ ְׁש ָטר ְּב ַיד ַהּיֹוֵרׁש – ולכן אין‬
‫ְמַׁשֵּל ַח לֹו ִס ְבלֹונֹות ִּבְׁש ִביל ְמעֹו ָתיו ֶׁש ָהיּו ְּב ֵט ִלין ֶא ְצלֹו – זֹו‬ ‫מועילה כוונתו להאמין למתעסק‪ ,‬אם‬

‫יאמר שהפסיד‪ ,‬ולא לגבות ממנו את מה ִהיא ִרִּבית ְמ ֻא ֶח ֶרת‪ְ .‬ו ִאם ָע ַבר ְו ָעָׂשה ֵּכן – ֲה ֵרי ֶזה ֲא ַבק ִרִּבית‪.‬‬
‫שכתוב בשטר‪ְ .‬וגֹו ֶבה ּבֹו ֶאת ָהִרִּבית –‬
‫יב ִמי ֶׁשָּלָוה ֵמ ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬וֹלא ָה ָיה ָר ִגיל ִמּקֹ ֶדם ְל ַה ְק ִּדים לֹו‬ ‫גובה את הקרן מבלי לנכות את ההפסד‪.‬‬

‫יא ָנ ַתן ֵעי ָניו – רצה‪ִ .‬ס ְבלֹונֹות – ָׁשלֹום – ָאסּור ְל ַה ְק ִּדים לֹו ָׁשלֹום‪ְ ,‬ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ֶׁש ְּי ַקְּלסֹו‬

‫ִּב ְד ָבִרים אֹו ַיְׁשִּכים ְל ִפ ְתחֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֶ " :‬נֶׁשְך ָּכל ָּד ָבר" (דברים‬ ‫מתנות (פה"מ קידושין ב‪,‬ו)‪ְ .‬מעֹו ָתיו ֶׁש ָהיּו‬
‫כג‪,‬כ)‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְּד ָבִרים ֲאסּוִרים‪ְ .‬ו ֵכן ָאסּור לֹו ְל ַלֵּמד ֶאת ַהַּמ ְלֶוה‬ ‫ְּב ֵט ִלין ֶא ְצלֹו – שלא שימשו לפיתוח‬
‫ִמ ְקָרא אֹו ַּת ְלמּוד ָּכל ְז ַמן ֶׁשְּמעֹו ָתיו ְּב ָידֹו ִאם ֹלא ָה ָיה ָר ִגיל‬ ‫עסקי המלווה ולהגדלת הרווח‪ .‬הגדרת‬
‫ריבית‪ :‬לפנינו עוד הגדרה לריבית (ראה‬
‫לעיל‪ ,‬בהקדמה לפרק ד)‪ ,‬מרחיבה ומורכבת ָּב ֶזה ִמּקֹ ֶדם‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֶ " :‬נֶׁשְך ָּכל ָּד ָבר"‪.‬‬
‫יותר‪ ,‬הכוללת כל סוג של "שכר המתנת‬
‫יג ַהַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו – ֹלא יֹא ַמר לֹו ' ַּדע ִאם ָּבא ִאיׁש ְּפלֹו ִני‬ ‫המעות"‪ ,‬כלומר רווח של אחד מצדדי‬

‫ההתקשרות‪ ,‬לא רק ביחסי מלווה־לווה ִמָּמקֹום ְּפלֹו ִני'‪ְּ ,‬כלֹו ַמר ֶׁש ְּת ַכְּבדֹו ְו ַת ֲא ִכילֹו ְו ַתְׁש ֵקהּו ָּכ ָראּוי‪.‬‬
‫אלא גם ביחסי קונה־מוכר וכדומה‪,‬‬
‫ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬ ‫תמורת כספו‪ ,‬שאינו נמצא אצלו‪.‬‬

‫היתר בדברים הדומים לריבית‬ ‫יב ֶׁש ְּי ַקְּלסֹו ִּב ְד ָבִרים – שישבחו‬

‫יד ֵיׁש ְּד ָבִרים ֶׁש ֵהן ְּכמֹו ִרִּבית‪ּ ,‬ו ֻמ ָּתִרין‪ֵּ .‬כי ַצד? לֹו ֵק ַח ָא ָדם‬ ‫בדיבור‪ַ .‬יְׁשִּכים ְל ִפ ְתחֹו – יתייצב‬

‫ִׁש ְטרֹו ָתיו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ּו ִמ ְלָותֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ְּב ָפחּות‪ְ ,‬ו ֵאינֹו חֹוֵׁשׁש‪.‬‬ ‫מוקדם בבוקר בפתח ביתו לשאול‬
‫ּו ֻמ ָּתר ְל ָא ָדם ִל ֵּתן ַל ֲח ֵברֹו ִּדי ָנר ְּכ ֵדי ֶׁש ַּי ְלֶוה ִל ְפלֹו ִני ֵמ ָאה ִּדי ָנִרין‪,‬‬ ‫בשלומו‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ַתׁ ִּשיְך ְל ָא ִחיָך‬
‫ֶׁשֹּלא ָא ְסָרה ּתֹוָרה ֶאָּלא ִרִּבית ַהָּב ָאה ִמן ַהּלֹוֶוה ַלַּמ ְלֶוה‪ְ .‬ו ֵכן‬ ‫ֶנֶׁשְך ֶּכ ֶסף ֶנֶׁשְך ֹא ֶכל‪ֶ ,‬נֶׁשְך ָּכל ָּד ָבר ֲאֶׁשר‬
‫ִיׁ ָּשְך"‪ָ .‬אסּור לֹו ְל ַלֵּמד – חינם‪ִ .‬מ ְקָרא אֹו‬
‫ַּת ְלמּוד – אף במקום שנהגו שלא ליטול אֹו ֵמר ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו ' ֵהא ָלְך ִּדי ָנר ֶזה ֶו ֱא ֹמר ִל ְפלֹו ִני ֶׁש ַּי ְל ֵוִּני'‪,‬‬
‫שכר על לימוד תורה שבכתב‪ ,‬ואף על‬
‫ֶׁשֹּלא ָנ ַתן לֹו ֶאָּלא ְׂש ַכר ֲא ִמיָרה‪.‬‬ ‫פי שאסור ללמד תורה שבעל פה בשכר‬

‫הערמת ריבית‬ ‫(תלמוד תורה א‪,‬ז)‪.‬‬

‫יג ְּכלֹו ַמר ֶׁש ְּת ַכְּבדֹו – תארח אותו טו‪ֵ 1‬יׁש ְּד ָבִרים ֶׁש ֵהן ֻמ ָּתִרין‪ְ ,‬ו ָאסּור ַל ֲעׂשֹו ָתן ִמְּפ ֵני ַה ֲעָר ַמת‬

‫כאות תודה על שאני מלווה לך‪ ,‬והוא ִרִּבית‪ֵּ .‬כי ַצד? ָא ַמר לֹו ' ַה ְל ֵו ִני ָמ ֶנה'‪ָ ,‬א ַמר לֹו ' ָמ ֶנה ֵאין ִלי‪,‬‬
‫ֵידע שאתה מארח אותו בזכותי ויכיר‬
‫ִחִּטים ְּב ָמ ֶנה ֵיׁש ִלי'‪ְ ,‬ו ָנ ַתן לֹו ִחִּטים ְּב ָמ ֶנה‪ְ ,‬ו ָח ַזר ּו ְל ָק ָחן ִמֶּמּנּו‬ ‫לי טובה‪.‬‬

‫יד לֹו ֵק ַח וכו' – כשאדם זקוק למזומנים‪ ,‬הוא מוכר שטרי חוב בפחות מן הסכום הנקוב בהם כדי לגבותם ולהרוויח‪.‬‬

‫טו‪ִ 1‬מְּפ ֵני ַה ֲעָר ַמת ִרִּבית – שנראה כאילו מצא תחבולה לקבל ריבית על הלוואה‪ָ .‬מ ֶנה – מאה זוז‪ .‬מאה‬

‫דינר‪ְ .‬ו ָנ ַתן לֹו ִחִּטים ְּב ָמ ֶנה – כשער השוק‪ ,‬והתחייב הלווה־הקונה לשלם לו מנה‪ְ .‬ל ָק ָחן – קנה אותם‪.‬‬