Page 629 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 629

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק י ‪	607‬‬                                                                      ‫	‬

‫פרק י – הקדמה‪ :‬בפרק זה נידונה‬                    ‫ּ ֶפ ֶרק ֲע ִׂשי ִרי‬  ‫	‪‬‬
‫השאלה אם הלוואת פירות יכולה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫י‬

‫להיחשב כמכירה או כהשאלה זמנית‬                    ‫הלוואת פירות‬
‫ואקראית‪ ,‬ונידונה גם האפשרות להמיר‬
                                                                       ‫הלוואת פירות‬
‫חוב כספי בפירות‪.‬‬
‫א‪ְּ  1‬כֵׁשם ֶׁשֻּמ ָּתר ַלּמֹו ֵכר ִל ְפ ֹסק ַעל ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק‪ָּ ,‬כְך ֻמ ָּתר א‪ְּ  1‬כֵׁשם ֶׁשֻּמ ָּתר וכו' – במכירה‪ ,‬ראה‬

‫ִל ְלוֹות ְס ָתם ַהֵּפרֹות ּופֹו ְר ִעין אֹו ָתן ְס ָתם‪ְּ ,‬בֹלא ְק ִבי ַעת ְז ַמן‪ַ ,‬על לעיל ט‪,‬א‪ .‬כשם שמותר לשלם מראש‬
‫ולקבל את התמורה לאחר זמן‪ ,‬אף על‬
‫פי שהשער עשוי להשתנות‪ָּ .‬כְך ֻמ ָּתר‬                                   ‫ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק‪.‬‬

‫וכו' – זו הלוואת פירות והחזרת חוב‬                ‫א‪ֵּ  2‬כי ַצד? ָה ָיה ַהּ ַׁש ַער ָקבּו ַע ְו ָידּו ַע ִלְׁש ֵני ֶהם‪ְ ,‬ו ָלָוה ֵמ ֲח ֵברֹו‬
‫בפירות לפי הכמות שניתנה בלא להמיר‬
‫ֶעֶׂשר ְס ִאין – ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר לֹו ֶעֶׂשר ְס ִאין‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשהּו ְקרּו את החוב לכסף‪ְ .‬ס ָתם כלומר ְּבֹלא‬
‫ְק ִבי ַעת ְז ַמן – בלא לקבוע זמן להחזרת‬
‫ההלוואה‪ .‬וההלוואה צריכה להיעשות‬                  ‫ַה ִחִּטים‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ְּכֶׁשָּלָוה ִמֶּמּנּו ָה ָיה ַהּ ַׁש ַער ָידּו ַע‪ְ ,‬ו ִאּלּו ָר ָצה‬
‫בשני תנאים‪ )1 :‬החליפין נעשים‬                                  ‫ָה ָיה קֹו ֶנה ּו ַמ ֲח ִזיר לֹו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ָק ַבע לֹו ְז ַמן‪.‬‬

‫בשעה שהשער קבוע בשוק‪ ,‬וממילא‬                     ‫ב‪ָ   1‬ה ָיה לֹו ֵמאֹותֹו ַהִּמין ֶׁשָּלָוה – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר ִל ְלוֹות ְס ָתם‬
‫אין חשש ל'שכר המתנת מעות'‪ ,‬שהרי‬
‫ְּבֹלא ְק ִבי ַעת ְז ַמן‪ּ ,‬ופֹו ֵר ַע ְס ָתם‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ָי ָצא הדבר נחשב מכירה מידית (לעיל ט‪,‬א;‬
‫ח‪,‬ה‪-‬ו); ‪ )2‬פירעון החליפין נעשה בלא‬
‫קביעת זמן‪ ,‬וממילא אין כאן אף סממן‬                ‫ַהּ ַׁש ַער; ַו ֲא ִפּלּו ָה ְי ָתה לֹו ְס ָאה ַא ַחת – לֹוֶוה ָע ֶלי ָה ַּכָּמה ְס ִאין‪.‬‬
‫של הלוואה‪ ,‬והדבר דומה למכר הנקנה‬                 ‫ָה ְי ָתה לֹו ִטָּפה ַא ַחת ֶׁשְּלֶׁש ֶמן אֹו ַי ִין – לֹוֶוה ָע ֶלי ָה ַּכָּמה ַּגְרֵּבי‬
‫בשעת החליפין‪ ,‬שהיה המוכר יכול‬
                                                                                             ‫ַי ִין ָוֶׁש ֶמן‪.‬‬
‫לדרוש מן הקונה שיחזיר לו מיד (ראה‬
‫בהלכה א‪ַ .)2‬על ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק – על‬         ‫ב‪ֹ  2‬לא ָה ָיה לֹו ֵמאֹותֹו ַהִּמין ְּכלּום‪ְ ,‬וֹלא ִנ ְקַּבע ַׁש ַער ַהּׁשּוק‬
‫סמך השער שבשוק‪ ,‬שידוע לשניהם‬
‫שהלווה יכול להשיג את הפירות‬                      ‫ֲע ַד ִין‪ ,‬אֹו ֶׁשֹּלא ָי ְדעּו ַּבּ ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק – ֲהֵרי ֶזה ָאסּור ִל ְלוֹות‬
‫במחיר זה בכל עת‪ ,‬וממילא הם רואים‬                 ‫ְס ָאה ִּב ְס ָאה‪ְ .‬ו ֵכן ִּבְׁש ָאר ַהֵּפרֹות – ֹלא ִי ְלֶוה אֹו ָתן ַעד ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה‬

‫אֹו ָתן ָּד ִמים‪ְ .‬ו ִאם ָל ָוה ְוֹלא ָעָׂשה אֹו ָתם ָּד ִמים‪ְ ,‬והּו ְזלּו – ַמ ֲח ִזיר בעסקת החליפין מכירה מידית‪ ,‬שהרי‬
‫לֹו ֵּפרֹות ַּכִּמ ָּדה ֶׁשָּלָוה ִמֶּמּנּו אֹו ַּכִּמְׁש ָקל‪ְ .‬ו ִאם הּו ְקרּו – נֹו ֵטל לא קבעו זמן לפירעון‪.‬‬
‫א‪ְ  2‬ו ִאּלּו ָר ָצה – המלווה לדרוש‬
                                                 ‫ָּד ִמים ֶׁש ָהיּו ָׁשִוין ִּבְׁש ַעת ַה ַה ְלָו ָאה‪.‬‬
‫פירעון מידי‪ָ .‬ה ָיה קֹו ֶנה – היה הלווה‬

‫קונה פירות בשוק בכמות שקיבל‬                      ‫ב‪ַ   3‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֵמאֹותֹו ַהִּמין‪ ,‬אֹו ֶׁש ָה ָיה ַהּ ַׁש ַער ָקבּו ַע‬
‫לפי השער הידוע להם‪ּ .‬ו ַמ ֲח ִזיר לֹו‬
‫ַּבּׁשּוק – ֲה ֵרי ֶזה ָאסּור ִל ְלוֹות ֵּפרֹות ְּב ֵפרֹות ַעד ְז ַמן ָקבּו ַע‪ – ,‬למלווה מיד‪ ,‬ונמצא שדינו כמכירה‬

‫מידית (ט‪,‬א)‪ֶׁ .‬ש ֲה ֵרי ֹלא ָק ַבע לֹו ְז ַמן –‬  ‫ֶאָּלא לֹוֶוה ְס ָתם ּופֹוֵר ַע ְּב ֵאי ֶזה ְז ַמן ֶׁש ִּי ְפַרע‪.‬‬
‫שאילו היה קובע ללווה זמן לפירעון‬

                                                 ‫– לא היה יכול לדרוש ממנו לפרוע מיד‪ ,‬והמכירה הייתה בגדר הלוואה‪.‬‬

‫ב‪  1‬לֹוֶוה ָע ֶלי ָה ַּכָּמה ְס ִאין – שהרי אם יש לו סאה אחת סחורה זמינה – הוא יכול ללוות כנגדה עוד אחת‪ ,‬ומעתה יש‬

‫לו שתיים‪ ,‬והוא יכול ללוות כנגדן עוד שתיים‪ ,‬וכן על זה הדרך (מ"מ)‪ַּ .‬ג ְרֵּבי – ַּכ ֵ ּדי (ר' תנחום)‪.‬‬

‫ב‪ֶׁ  2‬ש ַּי ֲעֶׂשה אֹו ָתן ָּד ִמים – שימיר את חוב הפירות בשווי כספי בשעת ההלוואה‪ְ .‬ו ִאם ָלָוה ְוֹלא ָעָׂשה אֹו ָתם ָּד ִמים –‬

‫שלא כהלכה‪ַ .‬מ ֲח ִזיר לֹו ֵּפרֹות ַּכִּמ ָּדה ֶׁשָּלָוה ִמֶּמּנּו אֹו ַּכִּמְׁש ָקל – מפני שבתשלום פחות מן החוב אין איסור ריבית‪ .‬ואם‬

‫הסכימו לעשות כן – הסכימו למעשה על מחילה על החוב‪ ,‬והדבר מותר‪ָּ .‬ד ִמים ֶׁש ָהיּו ָׁשִוין ִּבְׁש ַעת ַה ַה ְלָו ָאה – שאם‬

                                                 ‫יחזיר לו כסף או פירות במחיר העכשווי היקר – יהיה הדבר בגדר ריבית‪.‬‬
   624   625   626   627   628   629   630   631   632   633   634