Page 630 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 630
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק י 608
ג ּכֹור ִחִּטים – גרגרי חיטה בנפח ג ֹלא יֹא ַמר ָא ָדם ַל ֲח ֵברֹו ' ַה ְלֵו ִני ּכֹור ִחִּטים ַו ֲא ִני ַמ ֲח ִזיר ְלָך
כ 216-ליטר מים (ראה נספח מידות ומשקלות).
ּכֹור ַלּ ֹגֶרן'ֲ ,א ָבל אֹו ֵמר לֹו ' ַה ְלֵו ִני ַעד ֶׁש ָּיבֹוא ְּב ִני' אֹו ' ַעד ַלּ ֹגֶרן – בזמן הגורן ,כלומר בשעת איסוף
ֶׁש ֶא ְמ ָצא ֶאת ַהַּמ ְפ ֵּת ַח'. התבואה ,ונמצא שנקבע זמן להחזרת
ד ָלָוה ֵּפרֹות ַעד ְז ַמן ָקבּו ַעִ :אם הּו ְזלּו – ַמ ֲח ִזיר לֹו ֵּפרֹות החובֲ .א ָבל אֹו ֵמר לֹו וכו' – כלומר
מותר לעשות זאת רק כשהזמן קרוב
ַּב ְּז ַמן ֶׁש ָּק ַבע; ְו ִאם הּו ְקרּו – נֹו ֵתן לֹו ָּד ִמים ֶׁש ָהיּו ָׁשִוין ִּבְׁש ַעת מאוד וההחזרה מובטחת ממה שיש
ַה ַה ְלָו ָאה. לו בשעת העסקה אצל בנו או במחסן.
הלוואה כתנאי אריסות ַהַּמ ְפ ֵּת ַח – למחסן ,שאוכל להחזיר לך
כור חיטים.
הַ 1מ ְלֶוה ָא ָדם ֶאת ֲאִרי ָסיו ִחִּטים ְּב ִחִּטים ְל ֶז ַרעֵּ ,בין קֹ ֶדם
ד ָלָוה ֵּפרֹות ַעד ְז ַמן ָקבּו ַע – שלא
ֶׁש ֵּי ֵרד ָה ָאִריס ַלּ ָׂש ֶדה ֵּבין ַא ַחר ֶׁש ָּי ַרדַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים?
כהלכה .ודינו כבהלכה ב.2
הֲ 1אִרי ָסיו – ראה לעיל ביאור ח,חְּ .ב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ֶׁש ִּי ֵּתן ָה ָא ִריס ֶאת ַה ֶּז ַרעֶׁ ,ש ֲה ֵרי ְּב ַיד ַּב ַעל
ִחִּטים ְּב ִחִּטים – נותן להם חיטים על
ַה ַּקְר ַקע ְל ַסְּלקֹו ָּכל ְז ַמן ֶׁשֹּלא ָנ ַתןֲ .א ָבל ְּב ָמקֹום ֶׁש ֶּדֶרְך ַּב ַעל מנת שיחזירו לו חיטים באותה כמות,
ַה ַּקְר ַקע ִל ֵּתן ֶאת ַה ֶּז ַרע – ִאם ֲע ַד ִין ֹלא ָי ַרד ָה ָאִריסֲ ,הֵרי ֶזה כלומר שיוסיפו בשעת הקציר על
חלקו גם את החיטים שהלווה להם.
ֻמ ָּתר ְל ַה ְלוֹותֹו ִחִּטים ְּב ִחִּטיםֶׁ ,ש ֲע ַד ִין ֵיׁש לֹו ְל ַסְּלקֹו.
הִ 2נ ְמ ָצאְּ ,ב ֵעת ֶׁש ֵּי ֵרד ַלּ ָׂש ֶדה – ֵי ֵרד ַעל ַּד ַעת ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ְל ֶז ַרע – כדי שיזרעו אותם בשדותיו.
ֶׁש ֵּי ֵרד ָה ָאִריס ַלּ ָׂש ֶדה – שיתחיל לעבד
את השדהַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – מתי ִחִּטים ֶׁש ִה ְל ָוהּוֲ .א ָבל ַא ַחר ֶׁש ָּי ַרד ַלּ ָׂש ֶדה – הֹו ִאיל ְו ֵאינֹו ָיכֹול
נחשב מתן החיטים הזה חלק בלתי ְל ַסְּלקֹוֲ ,ה ֵרי הּוא ְּכ ָכל ָא ָדםְ ,ו ָאסּור ְל ַה ְלוֹותֹו ִחִּטים ְּב ִחִּטים
נפרד של תנאי האריסות ,ומתי הוא
ְל ֶז ַרעֲ ,א ָבל ַמ ְלֵוהּו ְס ָתם ַעל ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק. נחשב הלוואת פירות הדורשת עמידה
בתנאים להלוואת פירות (הלכות א-ד) .המרת חוב כספי בחוב בפירות
וִ 1מי ֶׁש ָה ָיה נֹוֶׁשה ַּב ֲח ֵברֹו ָמעֹותְ ,ו ָא ַמר לֹו ' ֵּתן ִלי ֶאת ְמעֹו ַתי, כל זמן שבעלי השדה יכולים לסלק את
האריס ,הדבר מעיד שעדיין לא נשלמו
ֶׁש ֲא ִני רֹו ֶצה ִל ַּקח ָּב ֶהן ִחִּטים'; ָא ַמר לֹו ' ֵצא ַו ֲעֵׂשה אֹו ָתן ָע ַלי תנאי האריסות ,ומתן החיטים נחשב
ַּכּ ַׁש ַער ֶׁשְּל ַע ְכָׁשוְ ,ו ִי ְה ֶיה ְלָך ֶא ְצ ִלי ִחִּטים ְּב ַה ְלָו ָאה'ִ :אם ֵיׁש לֹו חלק מעסקת האריסות (רש"י ב"מ עד,א).
ְּב ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ֶׁש ִּי ֵּתן ָה ָאִריס ֶאת ַה ֶּז ַרע ִחִּטים ְּכִׁשעּור ְמעֹו ָתיו – ֻמ ָּתר; ְו ִאם ֵאין לֹו אֹותֹו ַהִּמין – ֲה ֵרי
– ובעל השדה עושה עם האריס חסד
כשהוא מלווה לו (פה"מ ב"מ ח,ה)ְּ .ב ָמקֹום ֶׁש ֶּד ֶרְך ַּב ַעל ַה ַּק ְר ַקע ִל ֵּתן ֶאת ַה ֶּז ַרע – כשהמנהג שבעל הקרקע מספק את
הזרעים ,ולפנינו בעל הקרקע מתנה לתת את הזרעים כהלוואה ,מפני ששדהו משובחת או כיוצא בזה ,שהיבול שיפיק
ממנה האריס רב מן הרגילִ .אם ֲע ַד ִין ֹלא ָי ַרד ָה ָאִריסֶׁ ...ש ֲע ַד ִין ֵיׁש לֹו ְל ַסְּלקֹו – כל זמן שלא הושלם הסכם האריסות,
מותר להתנות כל תנאי ,והוא נחשב כחלק מן ההסכם.
הֵ 2י ֵרד ַעל ַּד ַעת ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ִחִּטים ֶׁש ִה ְלָוהּו – וכאילו האריס מסכים לקבל פחות מן היבול תמורת החיטיםֲ .א ָבל ַא ַחר
ֶׁש ָּי ַרד ַלּ ָׂש ֶדה – שכבר נשלמה עסקת האריסות ,ואין בעל השדה יכול לקבוע תנאים חדשים ,אם בעל השדה מבקש
להלוות לאריס את הזרעים במקום לתת אותם לו ,והאריס מוכן להצעתוֲ .הֵרי הּוא – בעל השדהְּ .כ ָכל ָא ָדם – ויש כאן
הלוואה שאינה חלק מעסקת האריסות ,אף אם היא נעשית על ידי בעל השדהַ .מ ְלֵוהּו ְס ָתם ַעל ַׁש ַער ֶׁשַּבּׁשּוק – בלא
קביעת זמן ,כשאר האדם.
ו 1נֹוֶׁשה – תובע את חובוִ .ל ַּקח – לקנותִ .חִּטים ְּב ַה ְלָו ָאה – ומעתה אהיה חייב לך חיטים בשווי המעות שאני חייב.
ִאם ֵיׁש לֹו ִחִּטים – ללווה ,ומסיבה זמנית אינו מחזיר לו כעתְּ .כִׁשעּור ְמעֹו ָתיו – בניגוד למי שלווה פירות ,שאחד מן
התנאים הוא" :אפילו הייתה לו סאה אחת – לווה עליה כמה סאין" (לעיל ב) ,מפני ששם מדובר ביצירת הלוואה ,וכל
חלק של הסחורה עובר מן המלווה ללווה ,ונמצא שהלווה הולך וצובר סחורה .ואילו כאן ,אין המלווה נותן ללווה ולא
כלום ,וכאילו הלווה מוכר לו כל חלק היוצא מרשותו ועובר לרשות המלווה ,ולכן חייב שתהיה לו סחורה כנגד כל החוב.
