Page 637 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 637
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק יב 615
ַה ְכ ָנ ַסת ּפֹו ֲע ִלין ּו ִבְׁש ַעת הֹו ָצ ַאת ּפֹו ֲע ִליןְ .ו ָכל ִמי ֶׁשרֹו ֶצה ימי ישיבת בית דין ,שרבים מגיעים בהם
לשוקַ .ה ְכ ָנ ַסת ּפֹו ֲע ִלין – התכנסות בעלי
המלאכה במרכזים המקומיים (פה"מ ערכין ִל ְקנֹות – יֹו ִליְך ַהּפֹו ֲע ִלין ְל ַב ֵּקר לֹו.
ו,א) .הֹו ָצ ַאת ּפֹו ֲע ִלין – יציאת הפועלים
מן העבודה .יֹו ִליְך ַהּפֹו ֲע ִלין ְל ַב ֵּקר לֹו חּ 2ו ְב ֵעת ֶׁשַּמ ְכִרי ִזיןְ ,מ ַס ְּי ִמין ֶאת ַהּ ָׂש ֶדה ִּב ְמ ָצֶרי ָהּ ,ומֹו ִדי ִעין
– בזמנים אלו ,יכול לבקש שיבדקו
הפועלים את השדה עבורו לפני שהוא ַּכָּמה ִהיא ָי ָפה ּו ְב ַכָּמה ִהיא ׁשּו ָמהּ ,ו ִמְּפ ֵני ָמה רֹו ִצין ְל ָמ ְכָרּה,
ִאם ְל ַה ְגּבֹות ְל ַב ַעל חֹוב אֹו ִל ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה; ְל ִפי ֶׁש ֵּיׁש ִמי
קונה אותה.
ֶׁשרֹו ֶצה ִל ֵּתן ְל ַב ַעל חֹובְ ,ו ֵיׁש ִמי ֶׁשרֹו ֶצה ְל ַה ְגּבֹות ָל ִאּ ָׁשה.
חְ 2מ ַס ְּי ִמין – מצייניםְ .מ ָצֶרי ָה – ט ְּכֶׁשּכֹו ְת ִבין ָה ַא ְדַר ְכ ָּתא ַעל ִנ ְכ ֵסי ְיתֹו ִמיםֵּ ,בין ְּגדֹו ִלים ֵּבין
גבולותיהַּ .כָּמה ִהיא ָי ָפה – כמות ְק ַטִּנים – ּכֹו ְת ִבין ָּבּה 'ְו ִהַּכְרנּו ֶׁש ַהְּנ ָכ ִסים ָה ֵאּלּו ֵהם ֶׁשִּל ְפלֹו ִני
היבול שהשדה מפיקהׁ .שּו ָמה – הערכת
ַהֵּמת'ְ .ו ִאם ֹלא ָּכ ְתבּו ָּכְך – ֲה ֵרי ָה ַא ְד ַר ְכ ָּתא ְּפסּו ָלהְ ,ו ֵאין מחירה על ידי בית דיןִ .מי ֶׁשרֹו ֶצה ִל ֵּתן
ְל ַב ַעל חֹוב – שכמו הסוחרים אינו
מקפיד באיכות המטבעות ,ומקבל אף אֹו ְכ ִלין ָּבּה ֵּפרֹות ֲא ִפּלּו ֵמ ַא ַחר ֶׁשּ ָׁש ְלמּו ַה ַה ְכָרזֹות.
מטבעות פגומים (רש"י ערכין כא,ב)ְ .ו ֵיׁש
י ֵּבית ִּדין ֶׁשָּמ ְכרּו ֶׁשֹּלא ְּב ַה ְכָר ָזה – ַנ ֲעׂשּו ְּכ ִמי ֶׁשָּט ָעה
ִמי ֶׁשרֹו ֶצה ְל ַה ְגּבֹות ָל ִאּ ָׁשה – שאפשר
לשלם לה בתשלומים (שם). ִּב ְד ַבר ִמְׁש ָנהְ ,וחֹו ְזִרין ּומֹו ְכִרין ְּב ַה ְכָר ָזהּ .ו ֵבית ִּדין ֶׁשָּמ ְכרּו
ט ַא ְדַר ְכ ָּתא – (בארמית משמעה – ָה ַא ֲחָריּות ַעל ַה ְּיתֹו ִמים .יאּ 1ו ֵבית ִּדין ֶׁש ִה ְכִריזּו ָּכָראּוי,
'רדיפה') ,כתב הרשאה מבית דין לבעל ּו ָב ְדקּו ָי ֶפה ָי ֶפה ְו ִד ְק ְּדקּו ַּבּׁשּו ָמהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשָּטעּו ּו ָמ ְכרּו
חוב לחפש את נכסי הלווה ולגבות ָׁשֶוה ָמ ֶנה ְּב ָמא ַת ִים אֹו ָמא ַת ִים ְּב ָמ ֶנה – ֲהֵרי ִמ ְכָרן ַק ָּים.
מהם את חובו (להלן כב,ו .)3השלב יאֲ 2א ָבל ִאם ֹלא ָּב ְדקּו ַּבּׁשּו ָמה ְוֹלא ָּכ ְתבּו ִאֶּג ֶרת ִּבּקֶֹרת,
שלאחר האדרכתא הוא השומה (הערכת
ֶׁש ִהיא ִּד ְקּדּוק ַהּׁשּו ָמה ְו ַה ַה ְכ ָר ָזהְ ,ו ָטעּו ְוהֹו ִתירּו ְׁשתּות אֹו שווי הקרקע) ,ואחריו ההכרזהֲ .הֵרי
ָה ַא ְדַר ְכ ָּתא ְּפסּו ָלה – שמא נכסים אלו
שייכים לאחרים ,והיא אדרכתא בטעות ִּפ ֲחתּו ְׁשתּות – ִמ ְכָרן ָּב ֵטל; ָּפחּות ִמּ ְׁשתּות – ִמ ְכָרן ַק ָּים.
(המאירי כתובות קד,ב)ֵ .מ ַא ַחר ֶׁשּ ָׁש ְלמּו גבייה שאינה צריכה הכרזה
ַה ַה ְכ ָרזֹות – בהליך תקין ,החל מזמן יאְ 3ו ֵכן ִאם ָמ ְכרּו ַה ַּקְר ַקע ְּב ֵעת ֶׁש ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ְל ַה ְכִריז ָע ֶלי ָה,
זה ,יכול בעל החוב לאכול את הפירות
ְו ָטעּו ּו ִפ ֲחתּו ְׁשתּות אֹו הֹו ִתירּו ְׁשתּות – ִמ ְכָרן ָּב ֵטל ַאף ַעל
(להלן כב,יב). ִּפי ֶׁש ִה ְכִריזּו; ָּפחּות ִמּ ְׁשתּות – ִמ ְכָרן ַק ָּים ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא
י ְּכ ִמי ֶׁשָּט ָעה ִּב ְד ַבר ִמְׁש ָנה – "כל ִה ְכִריזּוֶׁ ,ש ֵאין ְצִרי ִכין ַה ְכָר ָזה ְּבאֹו ָתּה ָה ֵעת.
דיין שדן דיני ממונות וטעה :אם טעה
בדברים הגלויין הידועין ,כגון דינין יאְ 4וזֹו ִהיא ָה ֵעת ֶׁש ֵאין ְצִרי ִכין ַה ְכָר ָזהְּ :ב ֵעת ֶׁש ִּי ְמְּכרּו ַקְר ַקע
המפורשין במשנה או בתלמוד [או
ִל ְקבּו ָרה אֹו ִל ְמזֹון ָה ִאּ ָׁשה ְו ַהָּבנֹות אֹו ִל ֵּתן ְמ ַנת ַהֶּמ ֶלְך – ֵאין במשנה תורה (ראה ביאורנו בסנהדרין ו,א)]
– חוזר הדין ,ומחזירין הדבר כשהיה ְצִרי ִכין ַה ְכָר ָזהְ ,ל ִפי ֶׁש ַה ָּד ָבר ָנחּוץ.
מקודם ,ודנין בו כהלכה" (סנהדרין ו,א).
ָה ַא ֲחָריּות ַעל ַה ְּיתֹו ִמים – אם יתברר שהשדה אינה של אביהם – עליהם להחזיר את הכסף לקונה .יאְ 1ו ִד ְק ְּדקּו
ַּבּׁשּו ָמה – עשו מאמצים לדייק בהערכת המחיר.
יאִ 2אֶּג ֶרת ִּבּקֹ ֶרת וכו' – כתב חקירה על מאמציהם" ,שהם הרבו להתיישב ולדקדק כפי יכולתם" (פה"מ כתובות יא,ד).
ְוהֹו ִתירּו ְׁשתּות – טעו בהערכת המחיר ביותר משישית מן המחיר הנכוןָּ .פחּות ִמּ ְׁשתּות – "שכל פחות משתות – דרך
הכל למחול בו" (מכירה יב,ג; וכן גנבה ז,ה).
יאִ 4ל ְקבּו ָרה – כגון לקבורת אשתו (ראה אישות יד,כד)ִ .ל ְמזֹון ָה ִאּ ָׁשה ְו ַהָּבנֹות – לכלכל את אלמנתו ואת בנותיו (אישות
יח,כ; יט,יא)ְ .מ ַנת – מסָ .נחּוץ – דחוף.
