Page 605 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 605
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק ד 583
זהותם של המונחיםַ .ל ֲעבֹר ָע ָליו ִּבְׁש ֵני ּו ְל ַהָּלן הּוא אֹו ֵמרֶ " :נֶׁשְך ֶּכ ֶסף ֶנֶׁשְך ֹא ֶכלֶ ,נֶׁשְך ָּכל ָּד ָבר
ָלאִוין – עקב חומרת האיסור ,הוא נזכר ֲאֶׁשר ִיׁ ָּשְך" (דברים כג,כ)ְ .ו ָלָּמה ִנ ְק ָרא ְׁשמֹו ' ֶנֶׁשְך'? ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא
פעמיים בתורה ,אף על פי שלעניין מניין ְּכנֹוֵׁשְךֶׁ ,שְּמ ַצ ֵער ֲח ֵברֹו ְואֹו ֵכל ְּבָׂשרֹוְ .ו ָלָּמה ֲח ָל ָקן ַהָּכתּוב?
המצוות ,הוא נחשב רק איסור אחד (ראה
ַל ֲעבֹר ָע ָליו ִּבְׁש ֵני ָלאִוין.
הפתיחה להלכות אלו ,מצוה ט; וראה סה"מ ,הכלל
בְּ 1כ ֶדֶרְך ֶׁש ָאסּור ַלּנֹו ֵתן ְל ַה ְלוֹות ְּבִרִּביתָּ ,כְך ָאסּור ַלּלֹו ֵק ַח
התשיעי).
ִל ְלוֹות ְּבִרִּביתֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ַתׁ ִּשיְך ְל ָא ִחיָך" (שם) – ִמִּפי
בִ 1מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה – ראה לעיל א,ב. ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁשּזֹו ַא ְז ָהָרה ַלּלֹוֶוהְּ ,כלֹו ַמרֹ :לא ִּת ָנׁ ֵּשְך ְל ָא ִחיָך.
ְּכלֹו ַמר – גם במשמעות "ֹלא ַתׁ ִּשיְך [את בְ 2ו ֵכן ָאסּור ְל ִה ְת ַע ֵּסק ֵּבין לֹוֶוה ּו ַמ ְלֶוה ְּבִרִּביתְ .ו ָכל ִמי
עצמך] ְל ָא ִחיָך".
ֶׁש ָה ָיה ָעֵרב אֹו סֹו ֵפר אֹו ֵעד ֵּבי ֵני ֶהן – ֲהֵרי ֶזה עֹו ֵבר ְּבֹלא
ב 2סֹו ֵפר – הכותב את שטר ההלוואה. ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ְתִׂשימּון ָע ָליו ֶנֶׁשְך" (שמות כב,כד) – זֹו
בְ 3ו ִל ְפ ֵני ִעֵּור ֹלא ִת ֵּתן ִמ ְכׁ ֹשל – שלא ַא ְז ָהָרה ַאף ָל ֵע ִדים ְו ֶל ָעֵרב ְו ַלּסֹו ֵפר.
תסייע לו לעבור עברה .ו"כל המכשיל בָ 3הא ָל ַמ ְד ָּת ֶׁש ַהַּמ ְלֶוה ְּבִרִּבית עֹו ֵבר ַעל ִׁשּ ָׁשה ָלאִויןֹ" :לא
עיוור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת
[זהו פשט הפסוק ,ראה סה"מ ל"ת רצט] או ִת ְה ֶיה ּלֹו ְּכנֹ שׁ ֶ�ה" (שם)ֶ " ,את ַּכ ְסְּפָך ֹלא ִת ֵּתן לֹו ְּב ֶנֶׁשְך" (ויקרא
שחיזק ידי עוברי עברה ,שהוא עיוור כה,לז)ּ" ,ו ְב ַמ ְרִּבית ֹלא ִת ֵּתן ָא ְכ ֶלָך" (שם)ַ " ,אל ִּת ַּקח ֵמ ִאּתֹו ֶנֶׁשְך
ואינו רואה דרך האמת מפני תאוות לבו ְו ַת ְרִּבית" (שם כה,לו)ֹ" ,לא ְתִׂשימּון ָע ָליו ֶנֶׁשְך" (שמות כב,כד)ְ " ,ו ִל ְפ ֵני
– הרי זה עובר בלא תעשה ,שנאמר: ִע ֵּור ֹלא ִת ֵּתן ִמ ְכׁ ֹשל" (ויקרא יט,יד)ְ .ו ַהּלֹו ֶוה עֹו ֵבר ִּבְׁש ַנ ִיםֹ" :לא
'ולפני עיוור לא תתן מכשול'" (רוצח
ַתׁ ִּשיְך ְל ָא ִחיָך" (דברים כג,כ)ְ " ,ו ִל ְפ ֵני ִע ֵּור ֹלא ִת ֵּתן ִמ ְכׁ ֹשל".
יב,יד).
בָ 4עֵרב ְו ֵע ִדים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאין עֹו ְבִרין ֶאָּלא ִמּׁשּום "ֹלא
בָ 4עֵרב ְו ֵע ִדים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – כגון
ְתִׂשימּון ָע ָליו ֶנֶׁשְך"; ְו ָכל ִמי ֶׁש ָה ָיה ַסְרסּור ֵּבין ְׁש ֵני ֶהם אֹו
הסופר ,הבאים לאחר שהוחלט על ֶׁש ִּס ַּיע ֶא ָחד ֵמ ֶהן אֹו הֹוָרהּו – עֹו ֵבר ִמּׁשּום "ְו ִל ְפ ֵני ִעֵּור ֹלא
ההלוואה בריבית (י')ַ .ס ְרסּור – מתווך.
ִת ֵּתן ִמ ְכׁשֹל".
ג ִמְּפ ֵני ֶׁשִּנ ַּתן ְל ִהׁ ָּשבֹון – ניתן להשיב
החזר ריבית
את המצב לקדמותו (י')ִ .רִּבית ְקצּו ָצה –
ריבית קבועה מוסכמת מראש .יֹו ְצ ָאה ג ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהַּמ ְלֶוה ְו ַהּלֹוֶוה עֹו ְבִרין ַעל ָּכל ֵאּלּו ַהָּלאִוין,
ְּב ַד ָּי ִנין – אפשר לתבוע אותה בבית
דין ,ויש לבית הדין כוח להוציאה מידי ֵאי ָנן לֹו ִקיןִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּנ ַּתן ְל ִהׁ ָּשבֹוןֶׁ ,שָּכל ַהַּמ ְלֶוה ְּבִרִּבית – ִאם
המלווהֵ .אין מֹו ִצי ִאין ִמ ַּיד ַהָּב ִנים – ָה ְי ָתה ִרִּבית ְקצּו ָצהֶׁ ,ש ִהיא ֲאסּוָרה ִמן ַהּתֹוָרהֲ ,הֵרי זֹו יֹו ְצ ָאה
מפני שנטל השבת החוב אינו מוטל ְּב ַד ָּי ִניןּ ,ומֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמן ַהַּמ ְלֶוה ּו ַמ ֲח ִזיִרין ַלּלֹוֶוהְ .ו ִאם ֵמת
עליהם. ַהַּמ ְלֶוה – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ַּיד ַהָּב ִנים.
ד ְו ַטִּלית – בגד חשובִ .מְּפ ֵני ְּכבֹוד ד ִהִּני ַח ָל ֶהן ֲא ִבי ֶהן ָמעֹות ֶׁשְּלִרִּבית – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן
ֲא ִבי ֶהם – שלא ייזכר שם אביהם לקלון יֹו ְד ִעין ֶׁש ֵהן ֶׁשְּלִרִּביתֵ ,אי ָנן ַח ָּי ִבין ְל ַה ֲח ִזירִ .הִּני ַח ָל ֶהן ָּפָרה
כל זמן שהחפץ ניכר ואנשים נזכרים ְו ַטִּלית ֶׁשְּלִרִּבית ְו ָכל ָּד ָבר ַהְּמ ֻס ָּים – ַח ָּי ִבין ְל ַה ֲח ִזיר ִמְּפ ֵני
ומצביעים על החפץ שהיה מעורב ְּכבֹוד ֲא ִבי ֶהםַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָעָׂשה ְּתׁשּו ָבה ְוֹלא
בריביתֵ .אין חֹוְׁשִׁשין ִל ְכבֹודֹו – אם מת ִה ְסִּפיק ְל ַה ֲח ִזיר ַעד ֶׁשֵּמתֲ .א ָבל ִאם ֹלא ָעָׂשה ְּתׁשּו ָבה –
ברשעו.אךכלזמןשהאבחי",אפילוהיה
אביורשעובעלעברות–מכבדוומתיירא ֵאין חֹוְׁשִׁשיןִ ל ְכבֹודֹוַ ,ו ֲא ִפּלּו ָּד ָבר ְמ ֻס ָּים ֵאין ַמ ֲח ִזיִרין.
ממנו" (ממריםו,יא).
