Page 60 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 60
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ט-י 3 8
ידֵּ 2כי ַצד? ׁשֹור ָּתם ֶׁש ִה ְפ ִסיד ְּבׁשֹור ָּתם ַא ֵחר ָׁשֶוה ֵמ ָאה, יד 2נסכם הלכה זו בטבלה :תשלומי
ְו ָח ַזר ֶזה ָה ַא ֲחרֹון ְו ִה ְפ ִסיד ָּבִראׁשֹון ָׁשֶוה ַאְרָּב ִעים – ֲהֵרי ַּב ַעל בעל השור הראשון שהזיק ב,100-
ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ְל ַב ַעל ָה ַא ֲחרֹון ְׁשלִׁשיםָ .היּו ְׁש ֵני ֶהן מּו ָע ִדין
– ַּב ַעל ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ִׁשּ ִׁשיםָ .הִראׁשֹון מּו ָעד ְו ָה ַא ֲחרֹון ָּתם שהתשלום המוטל עליו גבוה מן
– ַּב ַעל ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ְׁשמֹו ִניםָ .הִראׁשֹון ָּתם ְו ָה ַא ֲחרֹון מּו ָעד
התשלום שחייב לו בעל השור האחרון,
– ַּב ַעל ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ֲעָׂשָרה.
שהזיק ב.40-
השור "האחרון"
תם מּועד
100/2-40 100/2-40/2 תם השור
= 10 = 30
100-40 100-40/2 "הראשון" מּועד
= 60 = 80
ּ ֶפ ֶרק ֲע ִׂשי ִרי פרק י – הקדמה :כתוב בתורהְ" :ו ִכי
ִיַּגח ׁשֹור ֶאת ִאיׁש אֹו ֶאת ִאּ ָׁשה ָו ֵמת ,י
ָסקֹול ִי ָּס ֵקל ַהּׁשֹור ְוֹלא ֵי ָא ֵכל ֶאת ְּבָׂשרו
בהמה שהמיתה אדם והכופר
סקילת בהמה שהרגה אדם ותשלום הכופר ּו ַב ַעל ַהּׁשֹור ָנ ִקי [סקילת השור פוטרת
את בעליו מעונש אחר]ְ .ו ִאם ׁשֹור ַנָּגח
א ׁשֹור ֶׁש ֵה ִמית ֶאת ָה ָא ָדם ְּב ָכל ָמקֹוםֵּ ,בין ָּגדֹול ֵּבין ָק ָטן, הּוא [אם נתברר שטבעו לנגוח] ִמ ְּת ֹמל
ִׁש ְלׁשֹם [שכבר נגח פעמיים ועתה הוא
ֵּבין ֶע ֶבד ֵּבין ֶּבן חִֹריןֶ ,א ָחד ָּתם ְו ֶא ָחד מּו ָעד – ֲהֵרי ֶזה ִנ ְס ָקל.
ְו ִאם ֵה ִמית ֶאת ַהּגֹוי – ָּפטּורְּ ,כ ִדי ֵני ֶהם .בְ 1ו ֶא ָחד ַהּׁשֹור נוגח בפעם השלישית] ְוהּו ַעד ִּב ְב ָע ָליו
[העידו עדים בבית דין בפני בעל השור
ְו ֶא ָחד ְׁש ָאר ְּב ֵה ָמה ַח ָּיה ָועֹוף ֶׁש ֵה ִמיתּו – ֲהֵרי ֵאּלּו ִנ ְס ָק ִלין. שנגח שורו אדם והמית אותו] ְוֹלא
בַ 2מה ֵּבין ָּתם ֶׁש ָהַרג ֶאת ָה ָא ָדם ְלמּו ָעד ֶׁש ָהַרג? ֶׁש ַה ָּתם ִיְׁש ְמֶרּנּו ְו ֵה ִמית ִאיׁש אֹו ִאּ ָׁשהַ ,הּׁשֹור
ִי ָּס ֵקל ְו ַגם ְּב ָע ָליו יּו ָמת [בידי שמים]ִ .אם
ָּפטּור ִמן ַהּ ֹכ ֶפרְ ,ו ַהּמּו ָעד ַח ָּיב ַּבּ ֹכ ֶפר; ּו ִב ְל ַבד ֶׁש ִּי ְה ֶיה מּו ָעד ּ ֹכ ֶפר יּוַׁשת [=יושם ,יוטל] ָע ָליוְ ,ו ָנ ַתן
ַל ֲהרֹג. ִּפ ְדיֹן ַנ ְפׁשֹו ְּככֹל ֲאֶׁשר יּוַׁשת ָע ָליו [על
גְ 1והֹו ִאיל ְו ָכל ְּב ֵה ָמה ַח ָּיה ָועֹוף ֶׁש ָהְרגּו ָא ָדם ִנ ְס ָק ִלין, ידי הדיינים] .אֹו [=אם] ֵבן ִיָּגח אֹו ַבת
ִיָּגחַּ ,כִּמְׁשָּפט ַה ֶּזה ֵי ָעֶׂשה ּלוִ .אם ֶע ֶבד ִיַּגח
ֵהי ַאְך ִיָּמ ֵצא מּו ָעד ַל ֲהרֹגַ ,עד ֶׁש ְּיַׁשְּלמּו ְּב ָע ָליו ֶאת ַהּכֹ ֶפר? ַהּׁשֹור אֹו ָא ָמהֶּ ,כ ֶסף ְׁשֹל שׁ ִ�ים ְׁש ָק ִלים ִי ֵּתן
ַלאדֹ ָניו ְו ַהּׁשֹור ִי ָּס ֵקל" (שמות כא,כח-לב)ְּ .כגֹון ֶׁש ָה ַרג ְׁשלָׁשה ּגֹו ִייםְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָה ַרג ִיְׂש ָר ֵאלֶׁ ,ש ַהּמּו ָעד
א ְּב ָכל ָמקֹום – אפילו ברשות המזיק ַלּגֹו ִיים ֲה ֵרי הּוא מּו ָעד ְל ִיְׂש ָר ֵאל; אֹו ֶׁש ָה ַרג ְׁשלָׁשה ִיְׂש ְר ֵא ִלים
(להלן יא)ֶ .ע ֶבד – גוי שנימול וטבל לשם
ְטֵר ָפהְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָהַרג ָׁש ֵלם; אֹו ֶׁש ָהַרג ּו ָבַרחְ ,ו ָהַרג ּו ָבַרח, עבדות ,שהוא שווה לאישה לעניין
ְו ָהַרג ּו ָבַרחּ ,ו ָבְר ִבי ִעי ִנ ְתַּפס; ֶׁש ֵאין ַהְּב ָע ִלים ַח ָּי ִבין ַּבּ ֹכ ֶפר ַעד החיוב במצוות (חגיגה ב,א)ֲ .ה ֵרי ֶזה
ִנ ְס ָקל – "ומה שהבהמה נהרגת אם הרגה
ֶׁש ִּי ָּס ֵקל ַהּׁשֹור.
אדם ,אין זה עונש לה ,כפי שלועגים לנו
המינים [הקראים] ,אלא זה עונש לבעליה .ולפיכך נאסר ליהנות בבשרה ,כדי שיקפיד בעל הבהמה בשמירתה" (מו"נ
ג,מ) .וזהו עונש חמור ,שהרי שימשה הבהמה לצורך חיי נפש של בעליה ,לחרישה או לעבודה אחרת .ומאחר שמדובר
בבעל חיים מבוית הפוגע בחיי אדם ,המשפט נערך בבית דין של עשרים ושלושה (סנהדרין ה,ב)ְּ .כ ִדי ֵני ֶהם – ראה לעיל
ביאור ח,ה (לבהמה נרבעת" ,שלא נצטוו בהריגת בהמה אלא ישראל" ,ראה מלכים ט,ו).
בֹ ּ 2כ ֶפר – תשלום שהוא פדיון נפש ,הניתן ליורשי המת (להלן ד) .לגובה התשלום ,ראה להלן יא,א.
גֶׁ 1ש ָהַרג ְׁשלָׁשה ִיְׂשְר ֵא ִלים ְטֵר ָפה – אדם טרפה הוא מי שלקה באחד מאבריו מחמת מחלה או חבלה וסופו למות
מחמת הליקוי (רוצח ב,ח; מאכלות אסורות ד,ח-ט; ר"י מיגאש ,מובא בשיטה מקובצת ב"ק כו,ב) .ובמובן מסוים "בעליו ַּכמת הן חשובין"
(להלן ז)ָׁ .ש ֵלם – אדם בריאֶׁ .ש ֵאין ַהְּב ָע ִלים ַח ָּי ִבין ַּבּ ֹכ ֶפר ַעד ֶׁש ִּי ָּס ֵקל ַהּׁשֹור – במקרים שבהם דינו להיסקל (לתשלום כופר
כשהרג ואין דינו בסקילה עיין להלן ט-י).
