Page 55 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 55
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ח 33
ֶׁש ִה ִּזי ָקהַ ,ו ֲה ֵרי ָאנּו ָּד ִנין ָל ֶהן ְּכ ִדי ֵני ֶהןְ .וׁשֹור ֶׁשְּל ָנ ְכ ִרי ֶׁשָּנ ַגח אחרת באיסלאם ,הפוטרת את הבעלים מאחריות רק
בשעות היום .למקורות ,ראה י') .ודבר זה חל
רק על מי שלא קיבלו עליהם את שבע ׁשֹור ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאלֵּ ,בין ָּתם ֵּבין מּו ָעד – ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלםְ :ק ָנס
מצוות בני נח" ,שאינם גדורים בדרכי הּוא ֶזה ַלּגֹו ִיים; ְל ִפי ֶׁש ֵאי ָנן ְז ִהיִרין ַּבִּמ ְצוֹותֵ ,אי ָנן ְמ ַסְּל ִקין
דתות ונימוסים" ,כמצוות יסוד אנושיות. ֶה ֵּז ָקןְ ,ו ִאם ֹלא ְּת ַח ֵּיב אֹו ָתן ַעל ִנ ְז ֵקי ְּב ֶה ְמ ָּתן – ֵאין ְמַׁשְּמִרין
אך אם קיבלו אותן עליהם" ,אין נושאין אֹו ָתּהּ ,ו ַמ ְפ ִסי ִדין ָממֹון ַהְּבִרּיֹות.
פנים בדין לעצמנו" (המאירי ב"ק לח,א).
העברת בעלות על השור או שחיטתו
וזה לשון הרמב"ם" :שני גויים שבאו
ו ׁשֹור ָּתם ֶׁש ִה ִּזיק – ִאם ְמ ָכרֹו ַהַּמ ִּזיק ַעד ֶׁשֹּלא ָע ַמד ַּב ִּדין ,לפניך לדון בדיני ישראל ,ורצו שניהם
– דנין להם דין תורה .האחד רוצה
והאחד אינו רוצה – אין כופין אותו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָמכּורֲ ,הֵרי ַהִּנ ָּזק ּגֹו ֶבה ִמֶּמּנּוְ ,וחֹו ֵזר ַהּלֹו ֵק ַח
לדון אלא בדיניהם [שיש מעמד מחייב ְוגֹו ֶבה ִמן ַהַּמ ִּזיק ֶׁשָּמ ַכר לֹו; ֶׁשֵּכיָון ֶׁשָּנ ַגח – קֹול ֵיׁש לֹוְ ,וֹלא
לדיניהם ברצונו של אחד הצדדים].
ָה ָיה לֹו ִל ַּקח ַעד ֶׁש ִּי ְגֶּבה ַהִּנ ָּזק.
היו ישראל וגוי :אם יש זכות לישראל
בדיניהם – דנין לו בדיניהם ,ואומרים ז ִה ְק ִּדיׁשֹו ַהַּמ ִּזיק – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ְק ָּדׁשְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא יֹא ְמרּוֶ :ה ְק ֵּדׁש
יֹו ֵצא ְּבֹלא ִּפ ְדיֹוןְׁ .ש ָחטֹו – ּגֹו ֶבה ַהִּנ ָּזק ִמְּבָׂשרֹוְ .נ ָתנֹו ְּב ַמ ָּת ָנה לו 'כך דיניכם' [ואין לך זכות לתבוע,
אם אין אתם עומדים בחובות אלו כלפי – ַמה ּ ֶׁש ָעָׂשה ָעׂשּויְ ,ו ִי ְגֶּבה ַהִּנ ָּזק ִמֶּמּנּו.
עצמכם]; ואם יש זכות לישראל בדינינו ח ִה ִּזיקְ ,ו ָע ַמד ַּב ִּדיןְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ְמ ָכרֹו – ֵאינֹו ָמכּורִ .ה ְק ִּדיׁשֹו
– דנין לו דין תורה ,ואומרים לו 'כך
דינינו' [וזכויותינו נובעות מחובותינו]. – ֵאינֹו ֻמ ְק ָּדׁשְ .נ ָתנֹו ְּב ַמ ָּת ָנה – ֹלא ָעָׂשה ְּכלּוםָ .ק ְדמּו ַּב ֲע ֵלי
ויראה לי שאין עושין כן לגר תושב חֹובֹות ֶׁשַּלַּמ ִּזיק ּו ְת ָפסּוהּו – ֵּבין ֶׁש ָחב ַעד ֶׁשֹּלא ִה ִּזיק ֵּבין
[גוי המקיים שבע מצוות בני נח מפני ֶׁשֹּלא ָחב ַעד ֶׁש ִה ִּזיקֹ ,לא ָזכּוֶ ,אָּלא ַהִּנ ָּזק ּגֹו ֶבה ִמֶּמּנּו; ֶׁש ֲא ִפּלּו
שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה,
ָה ָיה ֶׁשְּל ַב ֲע ֵלי חֹובֹות ִמ ְּת ִחָּלהְ ,ו ִה ִּזיק – ֲה ֵרי ֶזה ּגֹו ֶבה ִמּגּופֹו .והוא הרשאי לגור בארץ (איסורי ביאה
יד,ז-ח; מלכים ח,יא)] .אלא לעולם דנין לו
בדיניהם .וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ וגמילות חסדים כישראל ,שהרי אנו מצווין להחיותם" (מלכים
י,יב .על היחס למי שאין להם משפט אנושי והתנהגותם כחיות ובהמות ,ראה פה"מ ב"ק ד,ג)ְ .ק ָנס הּוא ֶזה ַלּגֹו ִיים – מפני שעל פי דיניהם,
שור של גוי הוא בגדר שור של הפקר (י').
ו ׁשֹור ָּתם – שגופו משועבד לתשלום הנזק (לעיל א,ב)ַ .עד ֶׁשֹּלא – לפני שַ .-אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָמכּור – ויכול הקונה
("הלוקח") להשתמש בו לחרישה ,ואינו צריך לשלם לניזק ,מפני שלפני שהתחייב המזיק במשפט ,היה השור שייך
למזיק (ר"ח ב"ק לג,א) ,קֹול ֵיׁש לֹו – הדבר מפורסם לכל.
ז ִה ְק ִּדיׁשֹו – לבית המקדש .וכשאדם מקדיש מנכסיו ,הנכסים הראויים להיקרב על גבי המזבח ,כגון בהמות
שאין בהן מום ,נקדשים קדושת הגוף ,וחייב להקריב אותם; ואילו הנכסים שאינם ראויים להקרבה ,נקדשים
קדושת דמים ,ורק ערכם שייך למקדש ,ולכן משלמים עבורם (=פודים אותם) וכך קדושתם עוברת לכסף ,והם
יוצאים לחולין (ערכים וחרמים ה,ח)ֲ .ה ֵרי ֶזה ֻמ ְק ָּדׁש ְּכ ֵדי וכו' – הדברים אמורים לפני שעמד בדין (כבהלכה הקודמת),
ובהקדש ,שלא כמו במכירה ,הניזק אינו גובה ישירות מגוף השור אלא לאחר פדיון (תשלום) ,אפילו סמלי ,כדי
שלא יחשבו הבריות שהשור יצא לחולין חינם (לביאור הדברים בהרחבה ,ראה :מלווה ולווה יח,ו-ז; ערכים וחרמים ז,יד-טז; פה"מ
ערכין ו,ב) .ואם השור אינו ראוי להיקרב ,לא כדאי לפדותו בשוויו ,מפני שכשייפדה ,השור ייגבה על ידי הניזק.
לכן ,מעריכים כמה אדם מוכן לשלם עבור ערך יתרת השור שתישאר בידו לאחר שייגבה חובו של הניזק :אם
שווי השור כמחצית הנזק ,לא כדאי לפדותו ,ונמצא שהוא שור חסר ערך ,ופודים אותו במחיר סמליּ .גֹו ֶבה ַהִּנ ָּזק
ִמְּבָׂשרֹו – ואם פחת שווי השור עקב שחיטתו ,משלם את ההפרש ,מפני שהזיק לשעבוד של חברו (ראה חובל ומזיק
ז,ט-יא; בבלי ב"ק לג,ב).
ח ֵאינֹו ָמכּור – מפני ששור תם משועבד לתשלום החובֲ .הֵרי ֶזה ּגֹו ֶבה ִמּגּופֹו – פסק הדין מטיל את תשלום חוב הנזק
מגוף השור המזיק דווקא ,לעומת חובות אחרים המוטלים על הבעלים .לכן הניזק קודם לכל (ראה י').
