Page 59 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 59

‫זקיםנ רפס‪      ‬ןוממ יקזנ תוכלה‪      ‬פרק ט ‪	37‬‬          ‫	‬

‫יא‪ְּ  2‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר ְּב ִה ְלכֹות טֹו ֵען –‬    ‫יא‪ֹ  2‬לא ָה ְי ָתה ָׁשם ְר ָא ָיה ְּברּוָרה – ַהַּמ ִּזיק ָּפטּור‪ְ .‬ל ַמה ֶּזה‬

‫"[טען התובע] 'כור חטים יש לי בידך'‪,‬‬                      ‫ּדֹו ֶמה? ַלּטֹו ֵען ֶאת ֲח ֵברֹו ִחִּטים ְוהֹו ָדה לֹו ִּבְׂשעֹוִרים‪ֶׁ ,‬שהּוא‬
‫[וענה הנתבע] 'אין לך בידי אלא כור‬                        ‫ִנְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטר ַאף ִמ ְּד ֵמי ְׂשעֹוִרים‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר‬
‫שעורים' – פטור אף מדמי שעורים‬                            ‫ְּב ִה ְלכֹות טֹו ֵען (ג‪,‬י)‪ְ .‬ו ִאם ָּת ַפס ַהִּנ ָּזק – ֲהֵרי ֶזה ִמְׁש ַּתֵּלם ַל ָּק ָטן‬
‫[מפני שהודאת התובע שאינו חייב לו‬                         ‫ִמן ַהָּגדֹול ְו ַלָּגדֹול ִמן ַה ָּק ָטן‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשהֹו ָדה ַהַּמ ִּזיק; ֲא ָבל ִאם‬
‫שעורים מבטלת את הודאת הנתבע‬
‫(י')]‪ ,‬שהרי התובע אומר לו 'אין לי בידך‬                                    ‫ֹלא ָּת ַפס – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמן ַהַּמ ִּזיק ְּכלּום‪.‬‬
‫שעורים'‪ ,‬ונמצא זה דומה למי שאמר‬
‫לחברו בבית דין 'מנה יש לך בידי'‪,‬‬                                                                          ‫שותפות הניזק בשור הנוגח‬
‫ואמר לו האחר 'אין לי בידך'‪ ,‬שאין בית‬
‫דין מחיבין אותו לתן לו כלום" (שם ג‪,‬י)‪.‬‬                   ‫יב‪ׁ  1‬שֹור ֶׁשָּנ ַגח‪ְ ,‬ו ָח ַזר ְו ָנ ַגח ׁשֹור ַא ֵחר – ֲהֵרי ַהִּנ ָּזק ָהִראׁשֹון‬
‫במקרה שלפנינו‪ ,‬גם אם יש עדים שהזיק‪,‬‬
‫הוא פטור מלשלם‪ ,‬כיוון שהם מעידים‬                         ‫ְו ַהְּב ָע ִלים ְּכֻׁש ָּת ִפין ּבֹו‪ֵּ .‬כי ַצד? ׁשֹור ָׁשֶוה ָמא ַת ִים ֶׁשָּנ ַגח ׁשֹור‬
‫ששני השוורים הזיקו‪ ,‬ולכן בהכרח‬                           ‫ַא ֵחר ָׁשֶוה ָמא ַת ִים‪ְ ,‬ו ֵאין ַהְּנ ֵב ָלה ָי ָפה ְּכלּום – ַהִּנ ָּזק נֹו ֵטל ֵמ ָאה‪,‬‬
‫תביעתו של הניזק סותרת את טענת‬                            ‫ּו ַב ַעל ַהּׁשֹור ֵמ ָאה‪ָ .‬ח ַזר ְו ָנ ַגח ׁשֹור ַא ֵחר ָׁשֶוה ָמא ַת ִים‪ְ ,‬ו ֵאין‬
‫המזיק‪ ,‬וזהו בדיוק כמי שטענו חיטים‬                        ‫ַהְּנ ֵב ָלה ָי ָפה ְּכלּום – ָה ַא ֲחרֹון נֹו ֵטל ֵמ ָאה‪ְ ,‬ו ַהִּנ ָּזק ֶׁשְּל ָפ ָניו ִעם‬
‫והודה לו בשעורים‪ .‬ואילו כשהעדים‬
‫מעידים שהזיק רק אחד מן השוורים‪,‬‬                                                 ‫ַהְּב ָע ִלים נֹו ְט ִלין ֲח ִמּ ִׁשים ֲח ִמּ ִׁשים‪.‬‬
‫המזיק משלם כפי שאמר (לעיל‪ ‬י)‪ ,‬מפני‬
‫שאין הכרח לומר שהניזק סותר את דברי‬                       ‫יב‪ָ   2‬ח ַזר ְו ָנ ַגח ׁשֹור ַא ֵחר ָׁשֶוה ָמא ַת ִים‪ְ ,‬ו ֵאין ַהְּנ ֵב ָלה ָי ָפה ְּכלּום‬
‫המזיק‪ ,‬וייתכן שהוא מבקש רק להגדיל‬
‫את סיכוייו לזכות בסכום הגבוה יותר‬                        ‫– ָה ַא ֲחרֹון נֹו ֵטל ֵמ ָאה‪ְ ,‬ו ַהִּנ ָּזק ֶׁשְּל ָפ ָניו ֲח ִמּ ִׁשים‪ְ ,‬ו ַהִּנ ָּזק ָהִראׁשֹון‬
‫(י')‪ְ .‬ו ִאם ָּת ַפס ַהִּנ ָּזק – "וכן אם היה אצל‬        ‫ִעם ַהְּב ָע ִלים נֹו ְט ִלין ֲח ִמּ ָׁשה ְו ֶעְׂשִרים ֲח ִמּ ָׁשה ְו ֶעְׂשִרים‪ְ .‬ו ֵכן ַעל‬
‫התובע מה שהודה לו בו מן השעורים –‬
                                                                                        ‫ֶּדֶרְך זֹו חֹו ְל ִקין ְוהֹו ְל ִכין‪.‬‬
     ‫אין מוציאין מידו" (פה"מ ב"ק ג‪,‬יא)‪.‬‬
                                                                                                                ‫תפס הניזק את השור‬
             ‫יב‪ָ   1‬י ָפה – שווה‪.‬‬
‫יב‪ְ  2‬ו ֵכן ַעל ֶּדֶרְך זֹו חֹו ְל ִקין ְוהֹו ְל ִכין –‬  ‫יג   ִנ ָּזק ֶׁש ָּת ַפס ַהְּב ֵה ָמה ֶׁש ִה ִּזי ָקה‪ִ ,‬ל ְגּבֹות ֲח ִצי ִנ ְזקֹו ִמּגּו ָפּה –‬

‫בתנאי שלא ייעשה מּועד עקב נגיחותיו‪,‬‬                      ‫ַנ ֲעָׂשה ָע ֶלי ָה ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר ִל ְנ ָז ֶקי ָה‪ְ ,‬ו ִאם ָי ָצאת ְו ִה ִּזי ָקה‪ַ ,‬הִּנ ָּזק‬
‫כגון שלא הועד או שהיו הנגיחות כולן‬                       ‫ָהִראׁשֹון ַח ָּיב ִּב ְנ ָז ֶקי ָה‪ְ ,‬ו ַהְּב ָע ִלים ְּפטּוִרין‪ֵּ .‬כי ַצד? ׁשֹור ָׁשֶוה‬
                                                         ‫ָמא ַת ִים ֶׁשָּנ ַגח ְו ִה ְפ ִסיד ָמא ַת ִים‪ּ ,‬ו ְת ָפסֹו ַהִּנ ָּזק ִל ְגּבֹות ִמֶּמּנּו‬
                         ‫ביום אחד‪.‬‬                       ‫ֵמ ָאה‪ְ ,‬ו ָח ַזר ְו ָנ ַגח ְו ִה ְפ ִסיד ְּב ֵמ ָאה ְו ַאְרָּב ִעים – ֲהֵרי ֶזה ַהִּנ ָּזק‬
                                                         ‫ָה ַא ֲחרֹון ִמְׁש ַּתֵּלם ִׁש ְב ִעים‪ְ ,‬ו ַהִּנ ָּזק ָהִראׁשֹון ֶׁש ְּת ָפסֹו ִמְׁש ַּתֵּלם‬
‫יג  ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר ִל ְנ ָז ֶקי ָה – כשומר שכר‪,‬‬        ‫מֹו ַתר ִנ ְזקֹו‪ְ ,‬והּוא ְׁשלִׁשים‪ְ ,‬ו ַהְּב ָע ִלים ֵמ ָאה‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא‬

‫ושכרו הוא שהוא נהנה בקבלת השור‬                                                                            ‫ָּב ֶזה‪.‬‬
‫לידיו‪ ,‬ואין בעל השור יכול להבריחו‬
‫למקום אחר (רש"י ב"ק לו‪,‬ב‪ .‬וראה לעיל ד‪,‬ד‬                                                          ‫התשלום בשוורים שהזיקו זה את זה‬

       ‫וד‪,‬י)‪ִ .‬מְׁש ַּתֵּלם – מקבל תשלום‪.‬‬                ‫יד‪ְׁ  1‬ש ֵני ְׁשָוִרים ַּתִּמים ֶׁש ָח ְבלּו ֶזה ָּב ֶזה – ְמַׁשְּל ִמין ַּבּמֹו ָתר‬

‫יד‪ַּ  1‬בּמֹו ָתר – ההפרש שנשאר לאחר‬                      ‫ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪ְׁ .‬ש ֵני ֶהן מּו ָע ִדין‪ ,‬אֹו מּו ָעד ְו ָא ָדם ֶׁש ָח ְבלּו ֶזה ָּב ֶזה –‬
                                                         ‫ְמַׁשְּל ִמין ַּבּמֹו ָתר ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ֶ .‬א ָחד ָּתם ְו ֶא ָחד מּו ָעד – מּו ָעד‬
‫קיזוז חובותיהם זה לזה (פה"מ ב"ק ג‪,‬ח)‪.‬‬                    ‫ַּב ָּתם ְמַׁשֵּלם ַּבּמֹו ָתר ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ְ ,‬ו ָתם ַּבּמּו ָעד ְמַׁשֵּלם ַּבּמֹו ָתר‬
‫מּו ָעד ַּב ָּתם – אם תשלום המּועד גבוה‬
                                                                                                      ‫ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪.‬‬
                              ‫יותר‪.‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64