Page 58 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 58
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ט 36
ֵמ ֲח ֵברֹו ָע ָליו ָהְר ָא ָיהְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהִּנ ָּזק אֹו ֵמר ' ֲא ִני יֹו ֵד ַע וָ 2ט ַען ַהִּנ ָּזק – בניגוד למקרה
ְּבַו ַּדאי' ְו ֶזה אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע'.
שבהלכה ו ,1התובע טוען שהנתבע
וָ 2ט ַען ַהִּנ ָּזק ְו ָא ַמר 'ַו ַּדאי ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ֶׁשּׁשֹוְרָך ִה ִּזיק' – ֲהֵרי ֶזה יודע וכופרִ .נְׁשָּבע ֶה ֵּסת – שבועה
המוטלת על מי שכופר בכל טענת חברו,
ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַעִ ,אם ָה ָיה מּו ָעד; ֲא ָבל ִאם ָה ָיה ָּתם – שתיקנוה חכמים שמא יירתע להישבע
ָּפטּור ַאף ִמּ ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסתֶׁ ,ש ֲא ִפּלּו הֹו ָדה ֵמ ַע ְצמֹו ָּפטּורֶׁ ,ש ֲח ִצי ויודה ,והנשבע אותה אינו חייב לאחוז
ספר תורה בידו ,בניגוד לשאר שבועות
ַהֶּנ ֶזק ְק ָנס הּואּ ,ומֹו ֶדה ִּב ְק ָנס ָּפטּור. (שבועות יא,יג; טוען ונטען א,ג) .ולשון היסת
משמעו 'להכביד עליו' (הערוך בשם גאון)
ספק איזה שור הזיק או כדי להסיתו ולפתותו להודות (ר'
תנחום)ְ .ק ָנס וכו' – ראה לעיל ביאור ב,ח
ז ָהיּו ְׁש ַנ ִים רֹו ְד ִפין ַא ַחר ֶא ָחדַ ,ו ֲהֵרי ֵע ִדים ֶׁש ֶא ָחד ֵמ ֶהן ִה ִּזיק,
(לכלל היסודי של פטור משבועה במקרים כאלו ראה
ְו ֵאין ָה ֵע ִדים יֹו ְד ִעים ֵאי ֶזה הּוא ִמּ ְׁש ֵני ֶהםֶ ,זה אֹו ֵמר 'ׁשֹוְרָך
ִה ִּזיק' ְו ֶזה אֹו ֵמר 'ׁשֹוְרָך ִה ִּזיק' – ְׁש ֵני ֶהם ְּפטּוִריןְ .ו ִאם ָהיּו טוען ונטען א,טו-טז).
ְׁש ֵני ֶהם ֶׁשְּל ִאיׁש ֶא ָחד – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ִמּגּוף ַהָּפחּות ֶׁשִּבְׁש ֵני ֶהם.
ז ְׁש ֵני ֶהם ְּפטּוִרין – מפני שאין ראיה
ְו ִאם ָהיּו מּו ָע ִדין – ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם ִמְּנ ָכ ָסיו.
ברורה נגד אחד לחייב אותו לשלם (לעיל
ח ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשּ ְׁש ֵני ַהּ ְׁשָוִרים עֹו ְמ ִדיןֲ .א ָבל ִאם ח,יג-יד).
ֵמת ֶא ָחד ֵמ ֶהן אֹו ָא ַבדְ ,ו ָה ָיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָּתם – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ח ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – ש"אם היו
ֶׁשְּל ִאיׁש ֶא ָחדָּ ,פטּורֶׁ ,ש ֲהֵרי אֹו ֵמר לֹו ' ָה ֵבא ְר ָא ָיה ֶׁש ֶּזה ָהעֹו ֵמד
שניהם שלאיש אחד – חייב לשלם".
הּוא ֶׁש ִה ִּזיקַ ,ו ֲאַׁשֵּלם ְלָך'. עֹו ְמ ִדין – חיים ונמצאים ברשות
המזיקְ .ו ָה ָיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָּתם – שתשלום
ט ָהיּו ְׁש ֵני ַהּ ְׁשָוִרים ָהרֹו ְד ִפין ֶא ָחד ָּגדֹול ְו ֶא ָחד ָק ָטןַ ,הִּנ ָּזק נזקו מגופו ,שכדי לחייבו לשלם צריך
שתהיה ודאות גמורה שהשור המזיק
אֹו ֵמר 'ָּגדֹול ִה ִּזיק'ְ ,ו ַהַּמ ִּזיק אֹו ֵמר ' ָק ָטן ִה ִּזיק'; ָה ָיה ֶא ָחד ָּתם נמצא לפנינו .לעומת זאת ,אם מדובר
ְו ֶא ָחד מּו ָעדַ ,הִּנ ָּזק אֹו ֵמר 'מּו ָעד ִה ִּזיק' ְו ַהַּמ ִּזיק אֹו ֵמר ' ָּתם בשני שוורים מועדים ,אין צורך לדעת
שהשור שלפנינו הוא השור המזיק ,מפני
ִה ִּזיק' – ַהּמֹו ִציא ֵמ ֲח ֵברֹו ָע ָליו ָהְר ָא ָיה. שכל נכסיו משועבדים לתשלום החוב
י ֹלא ָה ְי ָתה ָׁשם ְר ָא ָיה ְּברּוָרה ֶׁש ֶּזה ִה ִּזיקֶ ,אָּלא ֵע ִדים ְמ ִעי ִדים (לעיל ח,ט).
ֶׁש ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֵאּלּו ִה ִּזיק – ְמַׁשֵּלם ַהַּמ ִּזיק ְּכמֹו ֶׁש ָא ַמרְ .ו ִאם ט ֶא ָחד ָּגדֹול ְו ֶא ָחד ָק ָטן – ושניהם
ָט ַען ַהִּנ ָּזק ֶׁש' ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ַו ַּדאי ֶׁש ֶּזה ִה ִּזיק ְּב ָפ ֶניָך' – ֲהֵרי ַהַּמ ִּזיק
ִנְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת ַהּתֹוָרה ּו ְמַׁשֵּלם ְּכמֹו ֶׁשהֹו ָדהֶׁ ,ש ֲהֵרי הֹו ָדה תמיםַ .הּמֹו ִציא ֵמ ֲח ֵברֹו ָע ָליו ָהְר ָא ָיה –
מפני שאין כאן הודאה על טענה .וראה
ְּב ִמ ְק ָצת. "טענו חיטים והודה לו בשעורים",
יאָ 1היּו ַהִּנ ָּז ִקין ְׁש ַנ ִיםֶ ,א ָחד ָּגדֹול ְו ֶא ָחד ָק ָטןְ ,ו ַהַּמ ִּזי ִקין להלן יא.2
ְׁש ַנ ִיםֶ ,א ָחד ָּגדֹול ְו ֶא ָחד ָק ָטןַ ,הִּנ ָּזק אֹו ֵמר 'ָּגדֹול ִה ִּזיק ֶאת י ֶׁש ֲהֵרי הֹו ָדה ְּב ִמ ְק ָצת – "הטוען את
ַהָּגדֹול ְו ָק ָטן ֶאת ַה ָּק ָטן'ְ ,ו ַהַּמ ִּזיק אֹו ֵמר 'ֹלא ִכיֶ ,אָּלא ָק ָטן
ִה ִּזיק ֶאת ַהָּגדֹול ְו ָגדֹול ִה ִּזיק ֶאת ַה ָּק ָטן'; אֹו ֶׁש ָה ָיה ֶא ָחד ָּתם חברו במיטלטלין ,והודה לו במקצתן –
ְו ֶא ָחד מּו ָעדַ ,הִּנ ָּזק אֹו ֵמר 'מּו ָעד ִה ִּזיק ֶאת ַהָּגדֹול ְו ָתם ִה ִּזיק הרי זה משלם מה שהודה בו ,ונשבע על
ֶאת ַה ָּק ָטן'ְ ,ו ַהַּמ ִּזיק אֹו ֵמר ' ָּתם ִה ִּזיק ֶאת ַהָּגדֹול ּומּו ָעד ִה ִּזיק
השאר מן התורה" (טוען ונטען א,א).
ֶאת ַה ָּק ָטן' – ַהּמֹו ִציא ֵמ ֲח ֵברֹו ָע ָליו ָהְר ָא ָיה.
יאֹ 1לא ִכי – לא כן (ע"פ מלכים־א ג,כב).
