Page 52 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 52
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ז 3 0
גֶׁ 1ש ֶבת – פיצוי על השכר שנמנע מן פטור מתשלומי חובל
גְּ 1ב ֵה ָמה ֶׁש ָח ְב ָלה ָּב ָא ָדםֵּ ,בין ְּב ַכָּו ָנה ֵּבין ֶׁשֹּלא ְּב ַכָּו ָנהִ :אם הנחבל ,שנאלץ לשבות ממלאכתו בימי
חוליוּ .בֹ�ׁש ֶ ת – תשלום קנס על הפגיעה
ַּתָּמה ִהיא – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק ִמּגּו ָפּה; ְו ִאם מּו ֶע ֶדת – ְמַׁשֵּלם הציבורית בכבודו של הנחבל (הבושה),
המתלווה למגע הפיזי שבחבלהַ .צ ַער
ֶנ ֶזק ָׁש ֵלםּ .ו ָפטּור ִמן ַהּ ֶׁש ֶבת ּו ִמן ַהּבֹשׁ ֶ�ת ּו ִמן ַהַּצ ַער ּו ִמן ָהִרּפּוי,
– קנס על הכאב הפיזי שגרם לנחבל ֶׁש ַא ְרָּב ָעה ְּד ָב ִרים ֵאּלּו – ֹלא ִח ְּי ָבה ּתֹו ָרה ָּב ֶהן ֶאָּלא ְל ָא ָדם
במעשה החבלהִ .רּפּוי – פיצוי המחושב
ֶׁש ָח ַבל ַּב ֲח ֵברֹוֲ ,א ָבל ְּב ֶה ְמּתֹו ֶׁש ָח ְב ָלה ַּב ֲח ֵברֹוֲ ,הֵרי ֶזה ְּכ ִמי על פי הערכת ההוצאות לריפוי החבלה.
ֶׁש ִה ִּזי ָקה ָממֹונֹוֶׁ ,ש ֵאינֹו ַח ָּיב ֶאָּלא ֶנ ֶזק ִּב ְל ַבד. ֶׁש ַאְרָּב ָעה ְּד ָבִרים ֵאּלּו – שהם תשלומים
גְ 2ל ִפי ָכְךׁ ,שֹורֹו ֶׁשִּב ֵּיׁש – ָּפטּור; ְו ִאם ִּב ֵּיׁש הּוא ְּב ַע ְצמֹו – ַח ָּיב, עקב מעשה החבלה.
ְּכמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (חובל ומזיק א,א; א,ט-י)ְ .וׁשֹורֹו ֶׁש ָח ַבל ְּב ָא ִביו אֹו ְּב ִאּמֹו, גׁ 2שֹורֹו ֶׁשִּב ֵּיׁש – אדם ,כגון שקרע את
אֹו ֶׁש ִה ְד ִליק ְּג ִדיׁש ֲח ֵברֹו ַּבׁ ַּשָּבת – ַח ָּיב ִּב ְנ ָז ָקיו; ְו ִאּלּו ָה ָיה הּוא בגדיוָּ .ג ִדיׁש – עֵרמת תבואה שנקצרה (ר'
תנחום)ָ .ה ָיה ָּפטּור ִמְּלַׁשֵּלם – מפני שמי
ְּב ַע ְצמֹו ָהעֹוֶׂשה ֶזה – ָה ָיה ָּפטּור ִמְּלַׁשֵּלםְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (חובל שחבל באחד מהוריו או הדליק גדיש
ומזיק ד,ז; גנבה ג,ב). בשבת חייב מיתה (ממרים ה,ה; שבת יב,א).
וכל דבר שאפשר להיענש בו במיתת
בית דין וגם בתשלום – פטור מלשלם המכניס שורו לחצר חברו שלא ברשותו
(נערה בתולה א,יג-יד; חובל ומזיק ד,ז; גנבה ג,א) .ד ַהַּמ ְכ ִניס ׁשֹורֹו ַל ֲח ַצר ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶׁשֹּלא ִּב ְרׁשּותּ ,ו ְנ ָגחֹו
ד ָּפטּור – "שהרי הוא אומר לו' :אילו ׁשֹורֹו ֶׁשְּל ַב ַעל ַהַּב ִית ,אֹו ְנָׁשכֹו ַּכ ְלּבֹו – ָּפטּורְ .ו ִאם ָנ ַגח הּוא
לא נכנסת לרשותי ,לא הגיע לך הזק'"
ׁשֹורֹו ֶׁשְּל ַב ַעל ַהַּב ִיתִ :אם ָה ָיה ָּתם – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזקּ ,ומּו ָעד (לעיל א,ז)ְּ .כ ִדין ַהּנֹו ֵג ַח ִּב ְרׁשּות ָה ַרִּבים
– ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלםְּ ,כ ִדין ַהּנֹו ֵג ַח ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים. – אף על פי שהוא הכניס אותו בידיים
ה ָנ ַפל ַלּבֹור ֶׁשְּב ָח ֵצר זֹו ְו ִה ְב ִאיׁש ֶאת ֵמי ָמיוִ :אם ִה ְב ִאיׁש לרשות הניזק ,משלם רק חצי נזק.
ִמ ָּיד ִּבְׁש ַעת ְנ ִפי ָלה – ַח ָּיב ְּב ִנ ְז ֵקי ַהַּמ ִים; ְו ִאם ַא ַחר ְז ַמן – ָּפטּור, ה ְו ִה ְב ִאיׁש ֶאת ֵמי ָמיו – הסריח
ֶׁש ֲהֵרי ַנ ֲעָׂשה ַהּׁשֹור ַּת ָּק ָלהַּ ,כּבֹורְ ,ו ַהַּמ ִים ֲהֵרי ֵהן ַּכֵּכ ִליםְ ,וֹלא וקלקל אותם בעת נפילתו ,כגון שהיה
מלוכלך בצואה ,שהוא נזק הרגל ,אם
ָמ ָצאנּו ּבֹור ֶׁש ִח ֵּיב ָּבּה ַעל ַהֵּכ ִליםְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן יג,א-ד). קרה בדרך הליכתו ,או נזק השן ,אם
הפיל את עצמו לתוך המים כדי לצנן ְו ִאם ִה ְכ ִניס ִּב ְרׁשּות – ַּב ַעל ַהּׁשֹור ָּפטּורְ .ו ִאם ִקֵּבל ָע ָליו ַּב ַעל
את עצמוְ .ו ִאם ַא ַחר ְז ַמן – כגון שנפל
ַהַּב ִית ִלְׁש ֹמר – ֲהֵרי הּוא ַח ָּיב ְּב ֶנ ֶזק ַהּׁשֹור ֶׁשָּנ ַפל ַלּבֹור. שם ומת ,והסריחו המים מחמת הנבלה.
ו ִה ְכ ִניס ׁשֹורֹו ַל ֲח ַצר ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶׁשֹּלא ִּבְרׁשּותְ ,ו ִה ִּזיק ֶאת ַּת ָּק ָלה ַּכּבֹור וכו' – שכל הנחת מכשול
(=תקלה) ,תולדת בור היא (להלן יג,ב).
ַּב ַעל ַהַּב ִית ,אֹו ֶׁש ֻה ַּזק ּבֹו ַּב ַעל ַהַּב ִית ,אֹו ֶׁש ָח ַפר ֶּב ָח ֵצר ּבֹורֹות ְו ִאם ִה ְכ ִניס ִּבְרׁשּות וכו' – דין הכנסת
ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות – ַּב ַעל ַהּׁשֹור ַח ָּיב ְּב ִנ ְז ֵקי ָח ֵצרּ ,ו ַב ַעל ָח ֵצר ַח ָּיב בהמה כדין הכנסת כלים (לעיל ג,יג)ְ .ו ִאם
ִקֵּבל ָע ָליו ַּב ַעל ַהַּב ִית ִלְׁש ֹמר – על השורְּ .ב ִנ ְז ֵקי ַהּבֹורֶׁ ,ש ֲה ֵרי ָה ָיה ָע ָליו ְל ָס ְתמֹו.
ו ֶׁש ֻה ַּזק ּבֹו ַּב ַעל ַהַּב ִית – לשון סביל,
ז ִה ִּזיק ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶאת ַהּׁשֹורִ :אם ִה ִּזיקֹו ֶׁשֹּלא ְל ַד ַעת – ָּפטּור,
מפני שהשור לא התכוון להזיקו .אֹו
ֶׁש ֲהֵרי אֹו ֵמר לֹו ' ָלָּמה ִנ ְכ ַנ ְס ָּת ֶׁשֹּלא ִּבְרׁשּות ַעד ֶׁשּ ָׁש ַג ְג ִּתי ְּבָך?'; ֶׁש ָח ַפר – השורּ .בֹורֹות ִׁשי ִחין ּו ְמ ָערֹות –
חפירות עגולות או מאורכות או מקּורותְ ,ו ִאם ִה ִּזיקֹו ְל ַד ַעת – ַח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלםִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְרׁשּות
הנעשות בדרך כלל לאגירת מיםְּ .ב ִנ ְז ֵקי
ְלהֹו ִציאֹו ֵמְרׁשּותֹוֲ ,א ָבל ְל ַה ִּזיקֹו ֵאין לֹו ְרׁשּות. ָח ֵצר – לרכוש שהיה בחצר או לחצר
עצמהּ .ו ַב ַעל ָח ֵצר ַח ָּיב ְּב ִנ ְז ֵקי ַהּבֹור – שברשותו" ,הואיל והוא חייב למלאותו או לכסותו ,ולא עשה – הרי זה חייב
בנזקיו" (להלן יב,ג .וראה שם תנאי החיוב).
ז ֶׁשֹּלא ְל ַד ַעת – שלא בכוונהֶׁ .שּ ָׁש ַג ְג ִּתי – שהזקתי לך בשוגג.
