Page 48 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 48
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ה 2 6
ּו ְמ ַהְּל ִכין ָׁשםַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְמ ַהְּל ִכין ְּב ֶדֶרְך ֶׁש ֵּיׁש ָלּה ְּב ָע ִלים. גֵ 10מת ִמ ְצָוה – "אחד מישראל שהיה
ג 10י) ְו ֵכן ִה ְת ָנה ֶׁשֵּמת ִמ ְצָוה קֹו ֶנה ְמקֹומֹו ְו ִנ ְקָּבר ְּב ָמקֹום מושלך בדרך ואין לו קוברין" (לעיל ג,ח),
ֶׁש ִּיָּמ ֵצא ּבֹו; ְוהּוא ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ֻמָּטל ַעל ַהֶּמ ֶצרְ ,וֹלא ְּבתֹוְך "המת שמצוה על כל אדם לקוברו"
(סה"מ ,עשה רלא)ַ .על ַהֶּמ ֶצר – בגבול
ְּתחּום ַהְּמ ִדי ָנהֲ .א ָבל ִאם ִנ ְמ ָצא ַעל ַהֶּמ ֶצר ,אֹו ֶׁש ָה ָיה ְּבתֹוְך שבין השדות ,שכנראה הולכים שם
ַה ְּתחּום – ְמ ִביאֹו ְל ֵבית ַהְּק ָברֹות. רבים ואינו מקום ראוי לקבור בו מתים
(המאירי ב"ק פא,ב) או שיש חשש שיטמאו
ד ְׁשֹלמֹה ִּת ֵּקן ֶׁש ִּי ְהיּו עֹו ְבֵרי ְּדָר ִכים ֻמ ָּתִרין ִּבימֹות ַה ַחָּמה בו בני אדם (רש"י שם) .ובהלכות טומאת
מת (ח,ז) ,כתב רבנו שאם "מצאו על ְל ַהֵּלְך ִּבְׁש ִבי ִלין ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶהן ְּב ָע ִליםַ ,עד ֶׁש ֵּת ֵרד ְר ִבי ָעה
המצר – מסלקו לצדדין [לשדה מימין
ְׁש ִנ ָּיה .ה ְו ַת ָּקנֹות ֵאּלּו נֹו ֲהגֹות ְּב ָכל ָמקֹוםֲ ,א ִפּלּו ְּבחּו ָצה או לשדה משמאל]" ,וכוונתו לומר
שמבחינת טומאת מת ,יכול לקבור ָל ָאֶרץ .ו ּו ִמּ ֶׁש ֵּי ֵרד ַהַּטל ְּב ָב ֶבל – ָאסּור ְל ַהֵּלְך ִּבְׁש ִבי ִלין
אותו בצד הדרך ולמנוע את האפשרות
ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶהם ְּב ָע ִלים. שיטמאו בו הבריות ,אך מבחינת הקפדת
בעל השדה הסמוך לדרך ,צריך לקבור
השהיית בהמה דקה ,חזירים וכלבים אותו בבית הקברות (רדב"ז שו"ת ח"ה סימן
ז ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ְמ ַג ְּד ִלין ְּב ֵה ָמה ַּד ָּקה ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל, אתמז) .ואפשר גם שהדברים אמורים
בשאינו יכול להביא אותו לבית הקברות
ֻמ ָּתר ְלַׁשהֹו ָתּה ֹק ֶדם ָלֶר ֶגל ְׁשלִׁשים יֹוםְ ,וקֹ ֶדם ְל ִמְׁש ֵּתה ְּבנֹו (המאירי שם)ְּ .תחּום ַהְּמ ִדי ָנה – אלפיים
ְׁשלִׁשים יֹוםְ .ו ַהַּטָּבח – לֹו ֵק ַח ְוׁשֹו ֵחט ,לֹו ֵק ַח ּו ַמְׁש ֶההַ ,עד אמה ,כקילומטר ,סביב העיר (שבת כז,א).
ֶׁש ִּיְׁש ֹחט ְמ ַעט ְמ ַעט; ּו ִב ְל ַבד ֶׁשֹּלא ֵּת ֵצא ְו ִתְר ֶעה ָּב ֵע ֶדרֶ ,אָּלא
שאינו קונה מקומו אם הוא קרוב לבית
ָּכל ַהַּמְׁש ֶהה – ַמְׁש ֶהה ְּבתֹוְך ֵּביתֹוְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ַּת ִּזיק .ח ּו ְכ ָבר הקברות.
ָעׂשּו ָּב ֶבל ְּכ ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ֶל ֱאסֹר ָּבּה ִּגּדּו ֵלי ְּב ֵה ָמה ַּד ָּקה ְו ַח ָּיה ד ְר ִבי ָעה ְׁש ִנ ָּיה – הגשם השני ,המפרה
ַּד ָּקהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָהיּו רֹב ַהּ ָׂשדֹות ְו ַהְּכָר ִמים ָׁשם ְּבאֹו ָתן ַה ָּי ִמים
את האדמה ,שזמנו בין י"ז בחשוון לבין
ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאל. א' בכסלו (פה"מ פאה ח,א) .ולאחר זמן
זה ,ההילוך יכול לקלקל את התבואה
ט ְו ֵכן ָא ְסרּו ֲח ָכ ִמים ְל ַג ֵּדל ֲח ִזיִרים ְּב ָכל ָמקֹוםְ ,וֹלא ֶאת שנזרעה בשדה ורק החלה לצמוח (רש"י
ַהֶּכ ֶלב ֶאָּלא ִאם ֵּכן ָה ָיה ָקׁשּור ַּבׁ ַּש ְלֶׁש ֶלתֲ .א ָבל ְמ ַג ֵּדל הּוא ב"ק פא,א) .ו ּו ִמּ ֶׁש ֵּי ֵרד ַהַּטל ְּב ָב ֶבל וכו'
ְּכ ָל ִבים ְּב ִעיר ַה ְּסמּו ָכה ַל ְּס ָפרַּ :בּיֹום קֹוְׁשרֹוּ ,ו ַבַּל ְי ָלה ַמ ִּתירֹו. – בבל (עירק של ימינו) היא ארץ רוויה
ְו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםָ :ארּור ְמ ַג ֵּדל ְּכ ָל ִבים ַו ֲח ִזיִריםִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֶה ֵּז ָקן במים ,וירידת הטל גורמת לאדמתה
להיות רכה יותר ,וההילוך עלול להזיק
ְמֻרֶּבה ּו ָמצּוי. לה.
י רֹו ֶעה ֶׁש ָעָׂשה ְּתׁשּו ָבה – ֵאין ְמ ַח ְּי ִבין אֹותֹו ִל ְמּ ֹכר ִמ ָּידֶ ,אָּלא ז ְלַׁשהֹו ָתּה ֹק ֶדם ָלֶר ֶגל – לקיימה אצלו
מֹו ֵכר ַעל ָיד ַעל ָידְ .ו ֵכן ִמי ֶׁשָּנ ְפלּו לֹו ְּכ ָל ִבים ַו ֲח ִזיִרים ִּביֻרּ ָׁשה לפני כל אחד משלושת הרגלים ,פסח
ושבועות וסוכותִ .מְׁש ֵּתה ְּבנֹו – משתה
יין לרגל חתונת בנוַ .טָּבח – שוחטֵ – .אין ְמ ַח ְּי ִבין אֹותֹו ִל ְמּכֹר ִמ ָּידֶ ,אָּלא ְמ ַעט ְמ ַעט.
לֹו ֵק ַח ְוׁשֹו ֵחט –קונה ושוחט מידַ .עד
ֶׁש ִּיְׁש ֹחט ְמ ַעט ְמ ַעט – לפי קצב הקניות ממנו.
ט ָא ְסרּו ֲח ָכ ִמים ְל ַג ֵּדל ֲח ִזיִרים – "וכן שאר כל האסורין באכילה .ודיבר בהווה ,לפי שהם אשר אפשר לגדלם כצאן
וכבקר" (פה"מ ב"ק ז,ז .לאיסור לעשות סחורה במאכלות לא כשרים ,ראה מאכלות אסורות ח,טז) .מסוף ההלכה נראה שהחזיר אסור בגלל
הנזק המרובה .ובמקום אחר הדגיש רבנו את הנזק הנפשי הנגרם ממיאוסם של החזירים (מו"נ ג ,מח)ְ .וֹלא ֶאת ַהֶּכ ֶלב –
כלב מזיק ,שיש לנדות את מי שמגדל אותו (תלמוד תורה ו,יד .לגידול כלב בידי אלמנה ,ראה איסורי ביאה כב,טז)ַׁ .ש ְלֶׁש ֶלת – שרשרת.
ְּב ִעיר ַה ְּסמּו ָכה ַל ְּס ָפר – הקרובה לגבול ,שיש בו צורך לשמור שמירה יתרה.
י ַעל ָיד ַעל ָיד – מעט מעט ,כדי להקל עליו.
