Page 45 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 45
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ד-ה 23
ש"דרך הרועים שיהא להם תחת ידיהם גביית התשלום
שמשים [עוזרים] ,שהם מוסרים להם יב ָּכל ׁשֹו ֵמר ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְלַׁשֵּלם ְו ֵאין לֹוְ ,ו ָה ָיה ַהַּמ ִּזיק ָּתם,
עדרי צאן לשמרם ...ואם הזיקה – לא
יהא חייב בנזקיה אלא הרועה השני ,לא ֶׁשהּוא ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק ִמּגּופֹו – ֲהֵרי ַהִּנ ָּזק ִמְׁש ַּתֵּלם ִמן ַהְּב ֵה ָמה
הראשון ,ואין אומרים בכגון זה 'שומר ֶׁש ִה ִּזי ָקהְ ,ו ִיּ ָׁש ֵאר ְּד ֵמי ַמה ּ ֶׁשָּג ָבה ַהִּנ ָּזק חֹוב ַעל ַהּׁשֹו ֵמר ְל ַב ַעל
שמסר לשומר חייב' ,לפי שדרך הרועים ַהְּב ֵה ָמה.
לעשות כן" (פה"מ ב"ק ו,ב).
יגָּ 1כל ְּב ֵה ָמה ֶׁש ִה ִּזי ָקה ֵּפרֹות ְמ ֻחָּבִרין – ְמַׁש ֲעִרין ַמה
יב ֲח ִצי ֶנ ֶזק ִמּגּופֹו – לביאור ,ראה
ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקה ְּבִׁשּ ִׁשיםּ ,ו ְמַׁשֵּלם ֶזה ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְלַׁשֵּלםֵּ ,בין ַהְּב ָע ִלים
לעיל א,ב-גִ .מְׁש ַּתֵּלם ִמן ַהְּב ֵה ָמה
ֶׁש ִה ִּזי ָקה וכו' – כשאין לשומר כסף, ֵּבין ַהּׁשֹו ְמִרין.
גובים את דמי הנזק מגופו של השור יגֵּ 2כי ַצד? ֲהֵרי ֶׁש ָא ְכ ָלה ֵּבית ְס ָאה – ָׁש ִמין ִׁשּ ִׁשים ֵּבית ְס ָאה
התם (י').
ְּבאֹו ָתּה ַהּ ָׂש ֶדהַּ ,כָּמה ָה ָיה ָׁש ֶוה ְו ַכָּמה הּוא ָׁש ֶוה ַע ָּתה ַא ַחר יגְ 1מַׁש ֲעִרין ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקה ְּבִׁשּ ִׁשים
ֶׁשִּנ ְפ ְס ָדה ּבֹו ַה ְּס ָאהּ ,ו ְמַׁשֵּלם ַהּ ְׁש ָארְ .ו ֵכן ִאם ָא ְכ ָלה ַקב אֹו – שווי החלקה שהוזקה מחושב
כערך היחסי שלה מערכן של שישים
חלקות" ,כמו שרוב השיעורין אצלינו רֹ ַבעֲ ,א ִפּלּו ֶק ַלח ֶא ָחד – ָׁש ִמין אֹותֹו ְּבִׁשּ ִׁשים.
בשישים" (פה"מ ב"ק ו,ב; ראה למשל ידָ 1א ְכ ָלה ֵּפרֹות ְּגמּוִריןֶׁ ,ש ֵאין ְצִרי ִכין ַל ַּקְר ַקע – ְמַׁשֵּלם ְּד ֵמי
מאכלות אסורות ט,ח) .וזהו שיעור ממוצע
בין המזיק לבין הניזק ,מפני שאם ֵּפרֹות ְּגמּוִרין ְּבָׁשְו ֵיי ֶהןִ :אם ְס ָאה – ְּד ֵמי ְס ָאה; ְו ִאם ָסא ַת ִים
היינו מחשבים רק את מה שאכלה, – ְּד ֵמי ָסא ַת ִים.
היה ערך הנזק גבוה יותר ,ואם היינו ידֲ 2הֵרי ֶׁש ָא ְכ ָלה ֵּפרֹות ֶּד ֶקל ֶא ָחדְ ,ו ֵכן ַהּקֹו ֵצץ ֵּפרֹות ֶּד ֶקל
מחשבים את מה שאכלה ביחס לשדה
ֲח ֵברֹו ַו ֲא ָכ ָלןִ :אם ָה ָיה ֶּד ֶקל רֹו ִמי ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹוֶׁ ,ש ֵאין ַה ְּת ָמִרים
כולה ,היה ערך הנזק מועט (שם). ֶׁשּלֹו ָיפֹות – ְמַׁש ֲעִרין אֹותֹו ְּבִׁשּ ִׁשים ַעל ַּגב ַה ַּקְר ַקע; ְו ִאם ֶּד ֶקל
ַּפְר ִסי הּוא ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹוֶׁ ,ש ַה ְּת ָמִרים ֶׁשּלֹו ָיפֹות ְּביֹו ֵתר – ְמַׁש ֲעִרין
יגֵּ 2בית ְס ָאה – שטח שזורעים בו
חיטה בנפח סאה (כ 7.2-ליטר) ,שהוא
כ 625-מ"רַ .קב ,רֹ ַבע – ראה נספח ַה ֶּד ֶקל ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹוַּ ,כָּמה ָה ָיה ָׁשֶוה ְו ַכָּמה הּוא ָׁשֶוה ַע ָּתה.
מידות ומשקלותֶ .ק ַלח – החלק העולה
על פני האדמה ועלים וענפים משתרגים ממנו ,לעומת השורש ,שהוא מתחת לאדמה.
ידֵּ 1פרֹות ְּגמּוִרין – בשלים ,הנחשבים כתלושים ,ולכן משלם את דמיהם (פה"מ שם).
ידְ 2ו ֵכן ַהּקֹו ֵצץ ֵּפרֹות וכו' – אף על פי שהוא גזלן ,משלם כמזיק ,כיוון שהזיק בשעה שגזל (י' .ראה גזלה ואבדה ג,ג).
ֶׁש ַה ְּת ָמ ִרים ֶׁשּלֹו ָיפֹות ְּביֹו ֵתר – ויש לו חשיבות רבה ,לכן הוא מחושב בפני עצמו (רש"י ב"ק נט,א).
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁש י
תקנות ציבוריות בנזקים ה
א ּו ֵפְרָׁשה – מן העדר (ק')ַ .מ ְתִרין – נזק בהמות רועות
מזהיריםֵ .יׁש ְרׁשּותִ ...לְׁשחֹט – ובוודאי א ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָה ְי ָתה רֹו ָעהּ ,ו ֵפְרָׁשה ְו ִנ ְכ ְנ ָסה ַּבׂ ָּשדֹות ּו ַבְּכָר ִמים –
מותר לו למכור אותה ולתת את הכסף
לבעליה (רב האי גאון ,ספר המקח והממכר ז,ז). ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִה ִּזי ָקהַ ,מ ְתִרין ִּב ְב ָע ֶלי ָה ְׁשלָׁשה ְּפ ָע ִמים.
ִאם ֹלא ָׁש ַמר ְּב ֶה ְמּתֹוְ ,וֹלא ְמ ָנ ָעּה ִמִּל ְתעֹות – ֵיׁש ְרׁשּות ְל ַב ַעל
ַהּ ָׂש ֶדה ִלְׁשחֹט אֹו ָתּה ְׁש ִחי ָטה ְּכֵׁשָרהְ ,ואֹו ֵמר ִל ְב ָע ֶלי ָה 'ּבֹואּו
