Page 41 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 41
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ג 19
חְ 2ו ַעל ַה ַּסל ֲח ִצי ֶנ ֶזק – שאחר שאכל, חֲ 2א ָבל ִאם ִנ ְכ ַנס ַה ֲחמֹור ְו ָא ַכל ֶאת ַהֶּל ֶחם ְו ַא ַחר ָּכְך ָׁש ַבר
אין כוונתו אלא להזיק ונזק משונה הוא ֶאת ַה ַּסל – ְמַׁשֵּלם ַעל ַהֶּל ֶחם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלםְ ,ו ַעל ַה ַּסל ֲח ִצי ֶנ ֶזק.
(ק'). ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ט ְר ָח ָבה – רחוב העיר (פה"מ נדרים ה,ד) מקום העמידה ומקום האכילה
והשווקים שבעיר (רע"ב שם) .מקום רחב ט ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָא ְכ ָלה ִמּתֹוְך ָהְר ָח ָבהֵּ ,בין ֶּדֶרְך ֲה ִלי ָכ ָתּה ֵּבין
ומרכזי בעירַ .ו ֲא ִפּלּו ָח ְזָרה ַעל ִצ ֵּדי
ָהְר ָח ָבה – עמדה ברחבה ,אבל הפנתה ֶׁש ָע ְמ ָדה ְו ָא ְכ ָלה – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵניתַ ,ו ֲא ִפּלּו ָח ְזָרה ַעל ִצ ֵּדי
את ראשה לצדדיםִ .מֶּפ ַתח ַה ֲחנּות – ָהְר ָח ָבה ְו ָא ְכ ָלה ֵמ ֶהןֲ .א ָבל ִאם ִהִּני ָחה ֶאת ָהְר ָח ָבהְ ,ו ָה ְל ָכה
ְו ָע ְמ ָדה ְּב ִצ ֵּדי ָהְר ָח ָבה ְו ָא ְכ ָלה – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקהָ .א ְכ ָלה
הפתוחה לרשות הרבים. ִמֶּפ ַתח ַה ֲחנּות – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵנית; ִמּתֹוְך ַה ֲחנּות – ְמַׁשֵּלם
י ָּפְׁש ָטה – מתחהֶׁ .שֵּכן ֶּדֶרְך ַהְּב ֵהמֹות ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקה.
ֶל ֱא ֹכל זֹו ֵמ ַעל ַּגֵּבי זֹו – ואין הדבר בגדר י ָה ְי ָתה ְמ ַהֶּל ֶכת ִּבְרׁשּות ָהַרִּביםּ ,ו ָפְׁש ָטה ַצָּואָרּה ְו ָא ְכ ָלה ֵמ ַעל
שינוי המחייב תשלום חצי נזקְ .ו ִאם
ָק ְפ ָצה – למקום גבוה ,שאינה יכולה ַּגֵּבי ֲח ֶבְר ָּתּהַ ,ו ֲא ִפּלּו ָע ְמ ָדה – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵניתֶׁ ,שֵּכן ֶּדֶרְך
לאכול ממנו כשהיא מהלכת ,ולכן אינו ַהְּב ֵהמֹות ֶל ֱאכֹל זֹו ֵמ ַעל ַּגֵּבי זֹוְ .ו ִאם ָק ְפ ָצה ְו ָא ְכ ָלה ֵמ ַעל ַּגֵּבי
נחשב כרשות הרבים (ר"ח ב"ק כ,א) ,ואין ֲח ֶבְר ָּתּה – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקהֶׁ ,שַּגֵּבי ֲח ֶבְר ָּתּה ַּכ ֲח ַצר ַהִּנ ָּזק
הדבר בגדר שינוי ,מפני שדרך הבהמה
הּוא ָחׁשּוב.
לקפוץ למקום מאכלה (לעיל ב,טו).
נפלה והזיקה
יאֶׁ 1שֶּנ ֱה ֵנית – כיוון שנפילתה הייתה
יאְּ 1ב ֵה ָמה ֶׁש ֻה ְח ְל ָקה ְּב ֶא ֶבן אֹו ְּב ֵמי ֵמי ַר ְג ֶלי ָה ְו ָנ ְפ ָלה ַלִּגָּנה,
באונס (רש"י ב"ק נז,ב) .אם נחבטה על
הפירות ,בית דין מעריכים כמה הבעלים ְו ֶנ ְחְּב ָטה ַעל ַּגֵּבי ֵּפרֹות ִויָרקֹות ,אֹו ֶׁש ָא ְכ ָלה – ְמַׁשֵּלם ַמה
מוכנים לשלם כדי שתיפול בהמתם ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵניתֲ .א ִפּלּו ָה ְל ָכה ֵמ ֲערּו ָגה ַל ֲערּו ָגהַ ,ו ֲא ִפּלּו ִנְׁש ֲאָרה ָׁשם
למקום רך ולא על הקרקע (המאירי, ָּכל ַהּיֹום ֻּכּלֹו – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵניתּ .ו ַמה ֲה ָנ ָיה ֵיׁש
שטמ"ק ב"ק נח,א) .לדין בהמה שאכלה, ָלּה ַּב ֲח ִבי ָטה? ֶׁש ֲהֵרי ָמ ְצ ָאה ָמקֹום ַרְךְ ,וֹלא ִנ ְתַר ְּסקּו ֵא ָבֶרי ָה.
ראה לעיל בֲ .א ִפּלּו ָה ְל ָכה ֵמ ֲערּו ָגה
ַל ֲערּו ָגה וכו' – ובעל הבהמה לא יאֲ 2א ָבל ִאם ָיְר ָדה ְּכ ַדְרָּכּהְ ,ו ָא ְכ ָלה – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקה.
הוציא את בהמתו משם ,מפני שחשש
שאם יראו אותו הבריות שם ,יחשדו בו ַו ֲא ִפּלּו ִטְּנ ָפה ֵּפרֹות ְּב ֵמי ֵל ָדה – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקהִ ,מְּפ ֵני
ֶׁש ְּת ִחָּלתֹו ִּב ְפִׁשי ָעהְ .ו ֵכן ִאם ְּד ָח ַפ ָּתּה ֲח ֶבְר ָּתּה ְו ָנ ְפ ָלה – ְמַׁשֵּלם
שהוא גנב (י'). ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָה ָיה לֹו ְל ַה ֲע ִביָרן ַא ַחת ַא ַחתְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא
יב ְו ָי ָצאת – וידעו הבעלים שיצאה. ִי ְד ֲחפּו זֹו ֶאת זֹו.
ִמְּפ ֵני ֶׁש ָה ָיה לֹו ְלָׁש ְמָרּה ֶׁשֹּלא ַּת ֲחזֹר – יב ֻה ְח ְל ָקה ְו ָנ ְפ ָלהְ ,ו ָי ָצאתְ ,ו ָח ְזָרה ַלִּגָּנה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָח ְזָרה
אבל אם שמר עליה כראוי ונכנסה בכל
ֶׁשֹּלא ְל ַד ַעת ַהְּב ָע ִליםְ ,מַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקהִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָה ָיה לֹו
זאת (ראה להלן ד,א) – פטור. ְלָׁש ְמָרּה ֶׁשֹּלא ַּת ֲחזֹרֶׁ ,ש ַה ָּד ָבר ָידּו ַע ֶׁשֵּכיָון ֶׁש ָּי ְד ָעה ֶּדֶרְך ַהִּגָּנה,
יג ְוׁ ִשְּבַר ָּתן ְּב ֶה ְמּתֹו ֶׁשְּל ַב ַעל ַהַּב ִית ֲהֵרי ִהיא חֹו ֶז ֶרת ֵמ ֵא ֶלי ָה.
ָּפטּור – "שהרי הוא אומר לו' :אילו לא האחריות לנזק
נכנסת לרשותי ,לא הגיע לך הזק'" (לעיל
א,ז)ְ .ו ִאם ִה ְכ ִניס ִּבְרׁשּות – בעל החצר. יג ַה ַּק ָּדר ֶׁש ִה ְכ ִניס ְק ֵדרֹו ָתיו ַל ֲח ַצר ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶׁשֹּלא ִּבְרׁשּות,
ואולם אם ניזקו הקדרות בעל החצר
פטור מפני שנתינת רשות להכניס את ְוׁ ִשְּבַר ָּתן ְּב ֶה ְמּתֹו ֶׁשְּל ַב ַעל ַהַּב ִית – ָּפטּורְ .ו ִאם ֻה ְּז ָקה ָּב ֶהן –
ַּב ַעל ַהְּק ֵדרֹות ַח ָּיבְ .ו ִאם ִה ְכ ִניס ִּבְרׁשּות – ָּפטּורְ .ו ִאם ִקֵּבל
