Page 37 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 37
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק ב 15
ַּת ִּתיזּ ,ו ָב ֲע ָטה ְו ִה ִּתי ָזה – ְמַׁשֵּלם ְר ִבי ַע ֶנ ֶזקְ ,ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזק ז ַה ַּתְׁשלּו ִמין ָממֹון – פיצוי על האבדן
הכספיְ .ק ָנס – שהוא בעיקרו עונש,
כדי שיקפיד להיזהר יותר ממה שהוא ֲח ִצי ֶנ ֶזקֵ ,אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו.
חייב (י') .כי מעיקר הדין לא היה צריך ממון וקנס
ז ָּכל ַהְּמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם – ֲה ֵרי ַה ַּתְׁשלּו ִמין ָממֹוןֶׁ ,שהּוא לשלם כלום ,מפני שסתם בהמה אינה
מועדת להזיק ,והושת עליו התשלום,
כדי שישמור את בהמתו שלא תזיק ַח ָּיב ְלַׁשְּלמֹו ְּכ ִמי ֶׁשָּלָוה ֵמ ֲח ֵברֹו ָממֹוןֶׁ ,שהּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם.
ְו ָכל ַהְּמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק – ֲהֵרי ַה ַּתְׁשלּו ִמין ְק ָנס ,חּוץ ֵמ ֲח ִצי ֶנ ֶזק
לאחרים (מו"נ ג,מ; בבלי ב"ק טו,א).
ֶׁשִּל ְצרֹורֹותֶׁ ,שהּוא ֲה ָל ָכהְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ג).
ח ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל – שמשלם הגנב
(גנבה א,ד)ַ .ה ֶּק ֶרן – שווי הנזקֲ .א ָבל ח ֶזה ַהְּכ ָללָּ :כל ַהְּמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁש ִה ִּזיק – ֲהֵרי ֶזה ָממֹוןְ .ו ָכל
ַהּמֹו ֶדה ְּב ָכל ְק ָנס – והודאתו היא מקור
הרשעתוָּ .פטּור – אם הודה בבית דין ַהְּמַׁשֵּלם ָי ֵתר אֹו ָּפחּותְּ ,כגֹון ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל אֹו ֲח ִצי ֶנ ֶזק – ֲהֵרי
ַה ָּי ֵתר ַעל ַה ֶּק ֶרן אֹו ַהָּפחּות ְק ָנסְ .ו ֵאין ַח ָּי ִבין ְק ָנס ֶאָּלא ַעל ִּפי בנוכחות שלושה דיינים .ואף אם יבואו
עדים לאחר מכן – פטור (גנבה ג,ח; שבועות
ט,ד) ,מפני שהקנס בא מכוח בית דין, ֵע ִדיםֲ ,א ָבל ַהּמֹו ֶדה ְּב ָכל ְק ָנס ִמן ַהְּק ָנסֹות – ָּפטּור.
ואינו כמו החוב ,הנובע מן העובדה נזק בקול
ט ַּתְר ְנגֹול ֶׁשהֹוִׁשיט רֹאׁשֹו ַל ֲאִויר ְּכ ִלי ְזכּו ִכיתְ ,ו ָת ַקע ּבֹו שממון התובע נמצא ביד המודה או
שהתובע מפסיד ממון בגלל מי שהודה,
והמודה חייב לשלם לו ,גם אם לא יורו ּוְׁש ָברֹוִ :אם ָהיּו ְּבתֹוכֹו ְּת ָב ִלין ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֶׁשהֹוִׁשיט רֹאׁשֹו
לו בית דין לעשות כן .כי אם הודה ְּכ ֵדי ְל ָא ְכ ָלן – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק* ַּכ ֲח ִצי ֶנ ֶזק ְצרֹורֹותֶׁ ,שָּכְך הּוא
מעצמו ,נמצא שהוא מודע לזהירות ַּדְרּכֹו; ְו ִאם ָה ָיה ַהְּכ ִלי ֵרי ָקן – ֲהֵרי ֶזה ְמֻׁשֶּנהּ ,ו ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי
ֶנ ֶזק ְּכ ָכל ַהְּק ָנסֹות .יְ 1ו ֵכן סּוס ֶׁשָּצ ַנף ַו ֲחמֹור ֶׁשָּנ ַער ְוָׁש ַבר ֶאת היתרה המתבקשת ,והמטרה בהבנת
אחריותו הושגה (י') .תוצאה אחרת של
דיני קנסות היא שאין גובים קנסות בחוץ ַהֵּכ ִלים – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק.
לארץ (סנהדרין ה,ח). נזקי צרורות בתרנגולים
יַ 2ה ַּת ְר ְנ ֹג ִלין מּו ָע ִדין ְל ַהֵּלְך ְּכ ַד ְרָּכן ּו ְלַׁשֵּברָ .ה ָיה חּוט אֹו ט ָּת ַקע ּבֹו – קרא בקולְ .מַׁשֵּלם ֲח ִצי
ֶנ ֶזק* – בכ"י ק'ַ :על ַה ְּת ָב ִלין ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק
ָׁש ֵלםְ ,ו ַעל ַהְּכ ִלי ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק .ואילו ְרצּו ָעה ָקׁשּור ְּבַר ְג ֵלי ֶהןְ ,ו ִנ ְס ַּתֵּבְך ְּכ ִלי ְּבאֹותֹו ַהחּוט ְו ִנ ְתַּג ְלֵּגל
בגרסה שלפנינו מדובר רק על הכלי. ְו ִנְׁשַּבר – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזקַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשְּקָׁשרֹו
ַּכ ֲח ִצי ֶנ ֶזק ְצרֹורֹות – פעולת הקריאה ָא ָדםֲ .א ָבל ִאם ִנ ְקַׁשר ַעל ַר ְג ֵלי ֶהן ֵמ ֵא ָליו – ַּב ַעל ַה ַּתְר ְנ ֹג ִלין
ָּפטּורְ .ו ִאם ָהיּו ַלחּוט ְּב ָע ִליםְ ,וֹלא ָה ָיה ַהחּוט ֶה ְפ ֵקר – ַּב ַעל המתלווה אל האכילה היא פעולה רגילה
של התרנגול כשהוא מתכוון לאכול.
אך כיוון ששבירת הכלי אינה נעשית ַהחּוט ַח ָּיב ֲח ִצי ֶנ ֶזקֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא ַּכּבֹור ַהִּמ ְתַּג ְלֵּגל.
ישירות על ידי מגעו של התרנגול אלא
מכוחו ,הרי היא בגדר צרורותְ .מֻׁשֶּנה – כדין הקרן .ראה לעיל א,ב .והכנסת הראש שלא תוך כדי אכילה היא פעולה
חריגה (או"ש) .יָ 1צ ַנף – כינוי לקול הסוסָ .נ ַער – כינוי לקול החמורְ .מַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק – כדין צרורות.
י 2חּוט אֹו ְרצּו ָעה וכו' – מנהגם היה לקשור חוט סביב רגלי התרנגולים לסימן על הבעלות עליהם כדי שלא יתחלפו בשל
אחרים או לקשרם ברצועה ארוכה כדי שלא יזיקו (פה"מ שבת ה,ד; בבלי שבת נד,ב)ְ .מַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק – כדין צרורותְּ .בֶׁשְּקָׁשרֹו
ָא ָדם – גם אם אינו הבעלים ,הבעלים רוצה בקשירה זו ,והחוט טפל לתרנגול ,והריהו כאוכף וכדומה (לעיל א,י)ֲ .א ָבל ִאם
ִנ ְקַׁשר ַעל ַר ְג ֵלי ֶהן ֵמ ֵא ָליו וכו' – כשהחוט נכרך מאליו ,הוא עלול להסתבך ברגלי התרנגול ,וברור שאין הבעלים רוצה בו,
ואינו טפל לתרנגול ,אלא הוא בגדר חפץ עצמאי (י') ,ולכן בעל התרנגול פטור מלשלם .אך בעל החוט חייב לשלם את דמי
הנזק שגרם לו עקב רשלנותו בשמירה על החוטַּ .כּבֹור ַהִּמ ְתַּג ְלֵּגל – הבור הוא אחד מארבעת מיני הנזקים ,ועיקרו ברכוש
המהווה תקלה (להלן פרק י) .וכאן מדובר בתקלה הנעה ממקום למקום על ידי רגל ,ולפיכך מוגדרת כנזקי רגל ,שהמזיק
על ידה חייב לשלם חצי נזק על הנזק העקיף שגרם כדין צרורות ,ולא כנזקי בור ,משום שבבור תמיד משלם נזק שלם (י').
