Page 38 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 38

‫זקיםנ רפס‪      ‬ןוממ יקזנ תוכלה‪      ‬פרק ב	‬                                                        ‫‪1	 6‬‬

‫יא  ְו ִח ְּדסּו* – חפרו באדמה ברגליהם יא   ִה ְצ ִני ַע ַּב ַעל ַהחּוט ֶאת ַהחּוט‪ְ ,‬ו ִח ְּדסּו* ַה ַּתְר ְנ ֹג ִלים ָע ָליו‬
                                                                                                    ‫כדרך התרנגולים (וכן הוא הנוסח בחי"ת גם‬
‫ְוהֹו ִציאּוהּו‪ְ ,‬ו ִנ ְקַׁשר ְּבַר ְג ֵלי ֶהן‪ְ ,‬וָׁש ְברּו ּבֹו ֶאת ַהֵּכ ִלים – ַאף‬               ‫להלן‪ ‬יג‪ .‬לביאור‪ ,‬ראה פה"מ ב"ק ב‪,‬א)‪ .‬בכ"י י'‬
                      ‫ַּב ַעל ַהחּוט ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָאנּוס הּוא‪.‬‬
                                                                                                                       ‫ובכ"י מ'‪ְ :‬ו ִה ְּדסּו‪.‬‬

‫יב   ְמ ָפְר ִחין – עפים‪ְ .‬מַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם יב   ַּתְר ְנ ֹג ִלין ֶׁש ָהיּו ְמ ָפְר ִחין ִמָּמקֹום ְל ָמקֹום‪ְ ,‬וִׁשְּברּו ֶאת‬
                                                                                                    ‫– ברשות הניזק‪ ,‬כדין הרגל (ראה לעיל‪ ‬ב)‪.‬‬
‫ַהֵּכ ִלים‪ִ :‬אם ְּב ַכ ְנ ֵפי ֶהן ִׁשְּברּו – ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם; ְו ִאם ָּברּו ַח‬                  ‫ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק – כדין צרורות‪.‬‬
                           ‫ֶׁשְּב ַכ ְנ ֵפי ֶהן – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪.‬‬
                                                                                                    ‫יג   ִטְּנפּו – לכלכו ברגליהם‪ ,‬כדין‬
‫הרגל‪ִ .‬נְּקרּו – במקורם‪ ,‬כדין השן (ר' יג   ָהיּו ְמ ַח ְּד ִסין* ַעל ַּגֵּבי ִע ָּסה אֹו ַעל ַּגֵּבי ֵּפרֹות ְו ִטְּנפּו אֹו‬
                                                                                                                 ‫אברהם בן הרמב"ם‪ .‬ראה בי')‪.‬‬
‫ִנְּקרּו – ְמַׁשְּל ִמין ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ִ .‬ה ִּזיקּו ְּב ָע ָפר אֹו ִּב ְצרֹורֹות ֶׁש ֶה ֱעלּו‬
                  ‫ְּב ִפי ֶהן אֹו ְּבַר ְג ֵלי ֶהן – ְמַׁשְּל ִמין ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪.‬‬                   ‫יד   ְמ ַחְּט ִטין – מנקרים (ר' תנחום)‪.‬‬

‫יד   ָהיּו ְמ ַחְּט ִטין‪ְ ,‬ו ִנ ְפ ַסק ַה ֶח ֶבל ְו ִנְׁשַּבר ַה ְּד ִלי – ְמַׁשְּל ִמין ֶנ ֶזק‬     ‫ְו ִנ ְפ ַסק ַה ֶח ֶבל – על החבל משלם חצי‬

‫ָׁש ֵלם‪ְ ,‬והּוא ֶׁשִּנ ְתַּג ְלֵּגל ַה ְּד ִלי ֵמ ֲח ָמ ָתן ַעד ֶׁשָּנ ַפל ְו ִנְׁשַּבר‪ְ .‬ו ִאם‬     ‫נזק‪ ,‬מפני שהוא נזק משונה‪ֵ .‬מ ֲח ָמ ָתן‬
‫ָה ָיה ַעל ַה ֶח ֶבל ֹא ֶכל‪ּ ,‬ו ְב ֵעת ֲא ִכי ָל ָתן ְּפ ָסקּוהּו – ְמַׁשֵּלם ַּגם ַעל‬              ‫– מכוח דחיפתם‪ ,‬כדרכם לגלגל כלים;‬
                                                                                                    ‫ואם לא דחפוהו משלם חצי נזק כדין‬
                                      ‫ַה ֶח ֶבל ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪.‬‬
                                                                                                          ‫צרורות‪ְּ .‬פ ָסקּוהּו – חתכו אותו‪.‬‬

                                                                                                    ‫טו  ְּפִׁשי ָעה – מפני שדרכם לקפץ‪,‬‬

                                                                ‫נזק בקפיצה‬                          ‫והבעלים היה צריך לשמור עליהם‪ָּ .‬כל‬
                                                                                                    ‫ֶׁש ְּת ִחָּלתֹו ִּב ְפִׁשי ָעה ְוסֹופֹו ְּבאֹ ֶנס ַח ָּיב‬
‫טו   ַהֶּכ ֶלב ְו ַהְּג ִדי ֶׁש ָּק ְפצּו ֵמרֹאׁש ַהַּגג ִמַּמ ְע ָלה ְל ַמָּטה ְוָׁש ְברּו‬
                                                                                                    ‫– מפני שהאונס נגרם עקב פשיעתו‪,‬‬
‫ֶאת ַהֵּכ ִלים – ְמַׁשְּל ִמין ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן מּו ָע ִדין ְל ָד ָבר ֶזה‪.‬‬         ‫שאלמלא העלה אותם לגג‪ ,‬לא היו‬

‫נופלים ממנו (השווה להלן יב‪,‬ה; שכירות ְו ֵכן ִאם ָנ ְפלּו ְו ִה ִּזיקּו‪ֶׁ ,‬ש ֲע ִל ָּי ָתן ְלרֹאׁש ַהַּגג – ְּפִׁשי ָעה; ְו ַאף ַעל‬
                                                                                                                                  ‫ג‪,‬ט‪-‬י)‪.‬‬
‫ִּפי ֶׁשְּנ ִפי ָל ָתן ֹא ֶנס – ָּכל ֶׁש ְּת ִחָּלתֹו ִּב ְפִׁשי ָעה ְוסֹופֹו ְּב ֹא ֶנס‪ַ ,‬ח ָּיב‪.‬‬
                                                                                                    ‫טז   ִנ ְס ַרְך – טיפס על קיר ("נתלה‬
‫טז   ָק ְפצּו ִמַּמָּטה ְל ַמ ְע ָלה – ְמַׁשְּל ִמין ֲח ִצי ֶנ ֶזק; ְוהּוא ֶׁשִּנ ְת ָלה‬
                                                                                                    ‫ונקשר" – ר' תנחום)‪ֶׁ .‬שִּנ ְת ָלה ַהְּג ִדי ְו ִנ ְס ַרְך‬

‫ַהְּג ִדי ְו ִנ ְסַרְך‪ְ ,‬ו ָק ַפץ ַהֶּכ ֶלב‪ֲ .‬א ָבל ִאם ִנ ְסַרְך ַהֶּכ ֶלב‪ְ ,‬ו ִדֵּלג ַהְּג ִדי‪,‬‬   ‫ְו ָק ַפץ ַהֶּכ ֶלב – בשינוי בקפיצה מלמטה‬
‫ֵּבין ִמַּמ ְע ָלה ְל ַמָּטה ֵּבין ִמַּמָּטה ְל ַמ ְע ָלה – ַח ָּי ִבין ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪.‬‬             ‫למעלה‪ ,‬משלם חצי נזק כדין הקרן (לעיל‬
‫ְו ֵכן ַּתְר ְנגֹול ֶׁש ִּדֵּלג‪ֵּ ,‬בין ִמַּמ ְע ָלה ְל ַמָּטה ֵּבין ִמַּמָּטה ְל ַמ ְע ָלה –‬
                                                                                                                                   ‫א‪,‬ב)‪.‬‬
                                      ‫ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪.‬‬
                                                                                                    ‫יז   ָנ ַטל – לקח‪ַ .‬ה ֲחָרָרה – כיכר לחם‪,‬‬

                                                                                                    ‫"ופעמים נדבקת בה גחלת [רבים‪:‬‬

                                                                  ‫נזקי הכלב‬                         ‫גחלים] אש" (פה"מ ב"ק ב‪,‬ג)‪ָּ .‬ג ִדיׁש –‬
                                                                                                    ‫ע ֵרמה של עומרי תבואה (פה"מ‪ :‬פאה‬
‫יז  ֶּכ ֶלב ֶׁשָּנ ַטל ֶאת ַה ֲחָרָרה ְו ָה ַלְך לֹו ַלָּג ִדיׁש‪ִ :‬אם ִהִּני ָחּה‬                   ‫ו‪,‬ב; עדויות ד‪,‬ד)‪ִ .‬אם ִהִּני ָחּה ַּבָּג ִדיׁש וכו'‬
                                                                                                    ‫– שדרכו של הכלב להניח את מאכלו‬
‫ַּבָּג ִדיׁש‪ְ ,‬ו ָא ַכל ֶאת ַה ַחָּלה‪ְ ,‬ו ִה ְד ִליק ֶאת ַהָּג ִדיׁש – ַעל ַה ַחָּלה‬

‫ְו ַעל ְמקֹום ַה ֲחָרָרה ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ְ ,‬ו ַעל ְׁש ָאר ַהָּג ִדיׁש ֲח ִצי‬                ‫לפני שהוא אוכל אותו‪ ,‬ולכן יש לחייבו‬
‫ֶנ ֶזק; ְו ִאם ָה ָיה ְמ ָג ֵרר ֶאת ַה ַחָּלה ַעל ַהָּג ִדיׁש‪ְ ,‬והֹו ֵלְך ְוׂשֹוֵרף –‬               ‫על המקום שהניח בו את החלה (מקום‬
‫ְמַׁשֵּלם ַעל ַה ֲחָרָרה ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ְ ,‬ו ַעל ְמקֹום ַהַּג ֶח ֶלת ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪,‬‬                  ‫החררה) נזק שלם כדין תולדות הרגל‪,‬‬
                                                                                                    ‫ועל שאר הגדיש חייב חצי נזק מדין‬
‫צרורות (פה"מ שם)‪ ,‬כיוון שהשרפה נגרמה ְו ַעל ְׁש ָאר ַהָּג ִדיׁש ָּפטּור‪.‬‬
                                                                                                    ‫על ידי הנחת החלה‪ַ .‬על ַה ַחָּלה – חייב‬

‫אם בעל השדה הוא בעל החלה (להלן ג‪,‬ה)‪ְ .‬ו ִאם ָה ָיה ְמ ָג ֵרר ֶאת ַה ַחָּלה וכו' – על מקום הגחלת חייב רק חצי נזק‪ ,‬מפני‬

‫השינוי (דין קרן)‪ .‬ועל שאר השדה הוא פטור‪ ,‬כיוון שדין צרורות אינו קיים בקרן אלא רק ברגל כפעולה רגילה שדרכו‬

                                                                                                    ‫של הכלב לעשותה (מרהמ"ח)‪.‬‬
   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43