Page 40 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 40

‫זקיםנ רפס‪      ‬ןוממ יקזנ תוכלה‪      ‬פרק ג	‬                                                        ‫‪1	 8‬‬

‫ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים ְו ֶנ ֱה ֵנית – רֹו ִאין אֹו ָתן ְּכ ִאּלּו ֵהן ְׂשעֹוִרים אֹו‬                 ‫ְּכ ִאּלּו ֵהן ְׂשעֹוִרים אֹו ָע ִמיר – לפי הזול‬
           ‫ָע ִמיר‪ּ ,‬ו ְמַׁשֵּלם ְּד ֵמי ָע ִמיר אֹו ְּד ֵמי ְׂשעֹוִרים ְּבזֹול‪.‬‬                    ‫יותר‪ ,‬והדברים אמורים כשמאכלה‬
                                                                                                    ‫הרגיל זול ממה שאכלה בפועל‪ .‬אבל‬
‫ג   ָא ְכ ָלה אֹ ָכ ִלים ָהָר ִעים ָלּה‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ָא ְכ ָלה ִחִּטין – הֹו ִאיל‬                   ‫אם הוא יקר יותר – משלם רק דמי מה‬
                                                                                                    ‫שאכלה (פה"מ ב"ק ב‪,‬ב)‪ .‬לביאור מילת‬
‫ְוֹלא ֶנ ֱה ֵנית‪ָּ ,‬פטּור‪ָ .‬א ְכ ָלה אֹ ָכ ִלין ֶׁש ֵאין ַּדְרָּכּה ְל ָא ְכ ָלן‪ְּ ,‬כגֹון‬
‫ֶׁש ָא ְכ ָלה ְּכסּות אֹו ֵּכ ִלים‪ֵּ ,‬בין ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק ֵּבין ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים‬                         ‫עמיר‪ ,‬ראה לעיל א‪,‬ב‪.‬‬
‫– ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ִׁשּנּוי הּוא‪ְ ,‬ו ֶדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם ְל ַהִּני ַח‬
                                                                                                    ‫ג  ֶׁש ָא ְכ ָלה ִחִּטין – הגורמות לה‬
          ‫ְּכ ֵלי ֶהם ּו ְכסּו ָתם ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים ַעד ֶׁש ָּינּוחּו ְמ ַעט‪.‬‬
                                                                                                    ‫לבעיות במעיים‪ְּ .‬כסּות – בגד‪ֵּ .‬בין‬
‫ד  ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָה ְי ָתה עֹו ֶמ ֶדת ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק‪ְ ,‬ו ָת ְלָׁשה ֵּפרֹות‬                  ‫ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים – כיוון ששינתה‪ ,‬אין‬
                                                                                                    ‫זה בגדר שן אלא קרן‪ְ .‬ו ֶדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם‬
‫ֵמְרׁשּות ָהַרִּבים ַו ֲא ָכ ַל ָּתן ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק – ֲהֵרי ַה ָּד ָבר ָס ֵפק;‬               ‫וכו' – אבל אילו הייתה הנחת החפצים‬
‫ְל ִפי ָכְך ֵאי ָנּה ְמַׁשֶּל ֶמת ֶאָּלא ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵנית‪ְ ,‬ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזק ְּב ַמה‬   ‫בגדר שינוי‪ ,‬היה פטור מדין "כל המ ַש ֶנה‬
                                                                                                    ‫ובא אחר ושינה בו – פטור" (לעיל ב‪,‬יט)‪.‬‬
      ‫ּ ֶׁש ִה ִּזי ָקה – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִּבְרׁשּותֹו ָא ְכ ָלה‪.‬‬
                                                                                                    ‫ד  ְו ָת ְלָׁשה ֵּפרֹות – של הניזק‪ֲ .‬הֵרי‬
‫ה  ֶּכ ֶלב ֶׁשִּנ ְכ ַנס ֶל ָח ֵצר‪ְ ,‬ו ָנ ַטל ַּפת אֹו ָּבָׂשר‪ְ ,‬והֹו ִצי ָאן ִלְרׁשּות‬
                                                                                                    ‫ַה ָּד ָבר ָס ֵפק וכו' – שמא הוא חייב‬
‫ָהַרִּבים אֹו ְל ָח ֵצר ַא ֶחֶרת‪ַ ,‬ו ֲא ָכ ָלן ָׁשם – ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ָנה‪.‬‬                ‫לשלם רק על מה שנהנית‪ ,‬כיוון‬
‫ֲא ָכ ָלן ַּבּ ָׂש ֶדה ֶׁשְּל ַב ַעל ֶה ָח ֵצר – ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם ְּכ ִאּלּו ֲא ָכ ָלם‬      ‫שעקירת הפירות הייתה מחוץ לרשות‬
‫ְּבתֹוְך ֶה ָח ֵצר‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק ֲא ָכ ָלן‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬     ‫הניזק‪ ,‬ובית דין אינו מוציא ממון כשיש‬
                                                                                                    ‫ספק‪ ,‬ו"ככל ספק ממון‪ :‬המוציא מחברו‬
                                         ‫אכילה על ידי הדחק ואכילה משונה‬                             ‫– עליו הראיה" (איסורי ביאה טו‪,‬כו)‪ ,‬ולכן‬

‫ו  ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָא ְכ ָלה אֹ ָכ ִלין ֶׁש ֵאין ַּדְרָּכּה ְל ָא ְכ ָלן ֲא ָבל אֹו ֶכ ֶלת‬                       ‫אין מוציאים מיד התופס‪.‬‬

‫ִהיא אֹו ָתן ַעל ְי ֵדי ַה ְּד ָחק‪ְּ ,‬כגֹון ָּפָרה ֶׁש ָא ְכ ָלה ְׂשעֹוִרים‪ַ ,‬ו ֲחמֹור‬              ‫ה   ְל ָח ֵצר ַא ֶחֶרת – של בעלים אחרים‪.‬‬
‫ֶׁש ָא ַכל ַּכְרִׁשי ִנין אֹו ָּד ִגים‪ַ ,‬ו ֲח ִזיר ֶׁש ָא ַכל ֲח ִתי ַכת ָּבָׂשר‪ְ ,‬ו ֶכ ֶלב‬
‫ֶׁשִּל ֵּקק ֶאת ַהּ ֶׁש ֶמן‪ְ ,‬ו ָחתּול ֶׁש ָא ַכל ְּת ָמִרים‪ְ ,‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא‬               ‫ְמַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ָנה – ולא מה שהזיק‪.‬‬
‫ָּב ֵאּלּו‪ִ :‬אם ָא ְכ ָלה ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק – ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם; ּו ִבְרׁשּות‬            ‫שעת החיוב בנזק היא רגע האכילה‪,‬‬

          ‫ָהַרִּבים – ָּפטּור‪ְ ,‬ו ִאם ֶנ ֱה ֵנית‪ְ ,‬מַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשֶּנ ֱה ֵנית‪.‬‬                      ‫שלא נעשתה ברשות הניזק (לעיל‪ ‬א)‪.‬‬

‫ז   ַח ָּיה ֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה ִלְרׁשּות ַהִּנ ָּזק‪ְ ,‬ו ָטְר ָפה ְו ָא ְכ ָלה ְּב ֵה ָמה אֹו ָּבָׂשר‬  ‫ו   ַעל ְי ֵדי ַה ְּד ָחק – כשאין לה אוכל‬

‫– ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה הּוא ַּדְרָּכּה‪ֲ .‬א ָבל ֶּכ ֶלב ֶׁש ָא ַכל ְּכ ָבִׂשים‬         ‫אחר‪ .‬ומכל מקום זהו מאכל ראוי‪,‬‬
‫ְק ַטִּנים‪ ,‬אֹו ָחתּול ֶׁש ָא ַכל ַּתְר ְנ ֹג ִלים ְּגדֹו ִלים – ֲהֵרי ֶזה ִׁשּנּוי‪,‬‬                ‫ולכן אינו בגדר שינוי‪ָּ .‬פָרה ֶׁש ָא ְכ ָלה‬
                                                                                                    ‫ְׂשעֹוִרים – השעורים היו בעיקר מאכל‬
                                      ‫ּו ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪.‬‬                                   ‫לחמורים‪ ,‬והכרשינין מאכל לפרות (רש"י‬
                                                                                                    ‫ב"ק יט‪,‬ב)‪ַּ .‬כ ְרִׁשי ִנין – מין קטנית הנקראת‬
                                                         ‫נזק הנלווה לאכילה‬                          ‫בימינו 'בקיית הכרשינה' )‪,(Vicia ervilia‬‬

‫ח‪ַ   1‬סל ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֶל ֶחם‪ְ ,‬ו ִנ ְכ ַנס ֲחמֹור ְוָׁש ַבר ַה ַּסל ְו ָא ַכל ַהֶּל ֶחם‬                     ‫ששימשה להאבסת בהמות‪.‬‬

‫– ְמַׁשֵּלם ַעל ַה ַּסל ְו ַעל ַהֶּל ֶחם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה הּוא ַּדְרּכֹו‪.‬‬                   ‫ז   ֲח ִצי ֶנ ֶזק – כנזקי הקרן‪ ,‬בין ברשות‬
‫ְו ֵכן ְׂש ִעיר ִע ִּזים ֶׁשָר ָאה ֶל ֶפת ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ַעל ִּפי ֶה ָח ִבית‪,‬‬
‫ְו ִנ ְס ַּתֵּבְך ֶּב ָח ִבית‪ְ ,‬ו ָא ַכל ֶאת ַהֶּל ֶפת ְוָׁש ַבר ֶאת ֶה ָח ִבית – ְמַׁשֵּלם‬                     ‫הרבים בין ברשות הניזק‪.‬‬
‫ַעל ְׁש ֵני ֶהם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם; ְּכֵׁשם ֶׁש ַּדְרּכֹו ֶל ֱאכֹל‪ָּ ,‬כְך ַּדְרּכֹו ְל ִה ָּתלֹות‬
                                                                                                    ‫ח‪ְ  1‬ו ִנ ְכ ַנס ֲחמֹור – לרשות הניזק‪ְׂ .‬ש ִעיר‬
            ‫ַּבֵּכ ִלים ְו ַל ֲעלֹות ְּכ ֵדי ֶל ֱאכֹל‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
                                                                                                    ‫ִע ִּזים – תיש צעיר בשנתו השנייה (מעשה‬
                                                                                                    ‫הקרבנות א‪,‬יד)‪ֶ .‬ל ֶפת – ירק בעל פקעת‬
                                                                                                    ‫נאכלת )‪ִ .(Brassica rapa‬נ ְס ַּתֵּבְך – נתלה‬
                                                                                                    ‫(ר' תנחום)‪ְ .‬וָׁש ַבר ֶאת ֶה ָח ִבית – לאחר‬
                                                                                                    ‫שאכל‪ ,‬שדרכו לתור אחר מזונות נוספים‬
                                                                                                    ‫(ק')‪ ,‬וזהו נזק הרגל‪ְ .‬ל ִה ָּתלֹות ַּבֵּכ ִלים‬
                                                                                                    ‫ְו ַל ֲעלֹות ְּכ ֵדי ֶל ֱאכֹל – אבל למטרה אחרת‬
                                                                                                     ‫אין דרכו להיתלות ולעלות (לעיל ב‪,‬טז)‪.‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45