Page 35 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 35
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק א 13
ְמ ֻי ֶח ֶדת ְל ַהִּני ַח ָּבּה ֵּפרֹות ּו ְל ַה ְכ ִניס ָלּה ְּב ֵה ָמהְּ ,כגֹון ַהִּב ְק ָעה ח ְמ ֻי ֶח ֶדת – מיועדתִּ .ב ְק ָעה –
מישור של שדותֶׁ .ש ֵּיׁש ָלּה ְרׁשּות
ְל ַהֵּלְך ְּב ָכאן – ההרשאה מתייחסת ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּהִ :אם ְּבֵׁשן ָו ֶר ֶגל ִה ִּזי ָקה ְּכ ַדְרָּכּה – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור,
לרשות הרבים ולחצר של שניהם. ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש ָלּה ְרׁשּות ְל ַהֵּלְך ְּב ָכאןְ ,ו ֶדֶרְך ַהְּב ֵה ָמה ְל ַהֵּלְך
ְּכ ַד ְרָּכּה ְו ֶל ֱאכֹל ּו ְלַׁשֵּבר ְּכ ֶד ֶרְך ִהּלּו ָכּה; ְו ִאם ָנ ְג ָחה אֹו ָנ ְג ָפה אֹו וטעם הדין כאן" :שן ורגל ברשות
הרבים פטור ,לפי שהוא דבר שאין
יכולת לשומרו ,וגם מקרה הנזק מהם ָר ְב ָצה אֹו ָּב ֲע ָטה אֹו ָנְׁש ָכהִ :אם ַּתָּמה ִהיא – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק;
שם מועט ,ומי שהניח דבר ברשות ְו ִאם מּו ֶע ֶדת – ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם.
הרבים הוא אשר הזיק לעצמו והביא ט ָה ְי ָתה ֶה ָח ֵצר ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהם ְמ ֻי ֶח ֶדת ְל ֵפרֹותֹ ,לא ְל ַה ְכ ִניס ָלּה
ממונו לידי איבוד ...אבל נזקי הקרן
וכל הדומה לה ,שאפשר לשמרן בכל ְּב ֵה ָמהְ ,ו ִה ְכ ִניס ָלּה ֶא ָחד ִמן ַהּ ֻׁש ָּת ִפין ְּב ֶה ְמּתֹוְ ,ו ִה ִּזי ָקה – ַח ָּיב
מקום ,ואי אפשר לעוברים ברשות ֲא ִפּלּו ַעל ַהּ ֵׁשן ְו ַעל ָהֶר ֶגלְ .ו ֵכן ִאם ָה ְי ָתה ְמ ֻי ֶח ֶדת ִל ְב ֵה ָמה
הרבים להישמר מאותם הנזקים ,הרי ִלְׁש ֵני ֶהםְ ,ו ָה ָיה ְרׁשּות ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ִּב ְל ַבד ְל ַה ְכ ִניס ָלּה ֵּפרֹות,
דינו ...שווה בכל מקום" (מו"נ ג,מ). ְו ִה ִּזי ָקה ֵּפרֹו ָתיו – ַח ָּיב ַאף ַעל ַהּ ֵׁשן ְו ַעל ָהֶר ֶגל.
ט ִאם ָה ְי ָתה ְמ ֻי ֶח ֶדת וכו' – למי שאינו אבות ותולדות
רשאי להכניס פירות ,החצר היא בגדר י ְׁשלָׁשה ֲאבֹות ְנ ָז ִקים ַּבּׁשֹורַ :ה ֶּקֶרןְ ,ו ַהּ ֵׁשןְ ,ו ָהֶר ֶגלּ .תֹו ְלדֹות
חצר הניזק לעניין נזקי שן ורגל ,ועליו
לשמור את שורו שלא יזיק (בבלי ב"ק יד,א). ַה ֶּקֶרןְ :נ ִגי ָפהְ ,נִׁשי ָכהְ ,ר ִבי ָצהְּ ,ב ִעי ָטהּ .תֹו ְלדֹות ַהּ ֵׁשןִ :אם
ִנ ְת ַחְּכ ָכה ַּבּ ֹכ ֶתל ַל ֲה ָנ ָי ָתּה ְו ִה ִּזי ָקה ֵּפרֹות ְּב ִחּכּו ָכּהְ ,ו ֵכן ִאם
י ֲאבֹות ְנ ָז ִקים – סוגים עקרוניים של ִטְּנ ָפה ֵּפרֹות ַל ֲה ָנ ָי ָתּהּ .תֹו ְלדֹות ָהֶר ֶגלִ :ה ִּזי ָקה ְּבגּו ָפּה ֶּדֶרְך
נזק שיש להם מאפיינים ייחודיים.
ַה ֶּקֶרן – נגיחה .מאפייני נזק הקרן הם:
ִהּלּו ָכּה ,אֹו ֶׁש ִה ִּזי ָקה ִּבְׂש ָע ָרּה ֶּד ֶרְך ִהּלּו ָכּה ,אֹו ֶׁשִּכְׁשְּכָׁשה נזק הנגרם במעשה לא רגיל של הבהמה
שיש בו כוונה להזיק ואין בו הנאה (ראה
לעיל ד; בבלי ב"ק יט,ב)ְ .ו ַהּ ֵׁשן – אכילה. ִּב ְז ָנ ָבּה אֹו ָּב ֻאָּכף ֶׁש ָע ֶלי ָהַּ ,בְּפרּו ְמְּב ָיא ֶׁשְּב ִפי ָהַּ ,בּזּוג
מאפייני נזק השן הם :נזק ממעשה ֶׁשְּב ַצָּואָרּהְ ,ו ֵכן ֲחמֹור ֶׁש ִה ִּזיק ְּב ַמּ ָׂשאֹו ִּבְׁש ַעת ִהּלּוכֹו ְו ֶע ְג ָלה
ַהּמֹוֶׁש ֶכת ֶׁש ִה ִּזי ָקה ִּבְׁש ַעת ְמִׁשי ָכ ָתּה – ָּכל ֵאּלּו ּתֹו ְלדֹות רגיל שיש בו הנאה לבהמה (פה"מ ב"ק
א,א)ְ .ו ָה ֶר ֶגל – דריסה .מאפייני נזק הרגל
הם :נזק ממעשה רגיל בלא כוונה ,מתוך ָהֶר ֶגל ֵהןּ ,ו ִבְרׁשּות ָהַרִּבים ְּפטּוִריןּ ,ו ִבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק ְמַׁשְּל ִמין
הליכה או בשעה שנחה מעט בהליכתה. ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם.
ִנ ְת ַחְּכ ָכה ַּבּכֹ ֶתל ַל ֲה ָנ ָי ָתּה – כגון להתגרד. ספק קרן ספק רגל
ִטְּנ ָפה ֵּפרֹות ַל ֲה ָנ ָי ָתּה – כגון שנתגלגלה
עליהם כדרך הסוסים והחמורים (רש"י יא ִּכְׁשְּכָׁשה ִּב ְז ָנ ָבּה ִּכְׁשּכּוׁש ַרב ֶׁש ֵאינֹו ַּדְרָּכּה ָּת ִמיד ְו ִה ִּזי ָקה
ב"ק ג,א)ֻ .אָּכף – המושב שיושב עליו
ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים ,אֹו ֶׁשִּכְׁשְּכָׁשה ַּבִּגיד ֶׁשָּלּה ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים
הרוכב על הבהמהְּ .פרּו ְמְּב ָיא – זמם
לפי הבהמה (פה"מ שבת ה,א) .זּוג – פעמון ְו ִה ִּזי ָקה – ָּפטּורְ ,ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזקּ ,גֹו ֶבה ֲח ִצי ֶנ ֶזק ִמַּמה ּ ֶׁש ָּת ַפׂש,
שתולים על צוואר הבהמה כדי שיידע ֶׁש ֶּזה ַה ָּד ָבר ָס ֵפק הּוא ִאם ֵאּלּו ּתֹו ְלדֹות ַה ֶּקֶרןֶׁ ,ש ַח ָּיב ָע ֶלי ָה
ִּב ְרׁשּות ָה ַרִּבים ,אֹו ּתֹו ְלדֹות ָה ֶר ֶגלֶׁ ,שָּפטּור ָע ֶלי ָה ִּב ְרׁשּות בעליה היכן היאְ .ו ֶע ְג ָלה ַהּמֹוֶׁש ֶכת – את
הקרון (פ').
ָה ַרִּבים ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ח).
יא ִּגיד – אבר הזכרותָ .ס ֵפק הּוא
וכו' – הכשכוש בזנב הוא פעולה שגרתית ,והוא תולדת הרגל ,אך כאן הדברים אמורים ב"כשכוש רב ,שאינו
דרכה תמיד" ,וספק אם עדיין הוא בגדר נזק הרגל או שמא מפני חריגותו הוא בגדר נזק הקרן ,אף על פי שחסרה
הכוונה להזיק ,הנדרשת בנזקי הקרן (בבלי ב"ק יט,ב) .בית דין אינו מוציא ממון כשיש ספק ,ו"ככל ספק ממון:
המוציא מחברו – עליו הראיה" (איסורי ביאה טו,כו) ,ולכן אין מוציאים מיד התופס.
