Page 34 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 34

‫זקיםנ רפס‪      ‬ןוממ יקזנ תוכלה‪      ‬פרק א	‬                                                          ‫‪	12‬‬

‫ׁשֹור ָׁשֶוה ֶעְׂשִרים ְלׁשֹור ָׁשֶוה ָמא ַת ִים‪ְ ,‬ו ַהְּנ ֵב ָלה ָׁשָוה ָמ ֶנה –‬                     ‫ד   ַל ֲעׂשֹותֹו ָּת ִמיד – "או על הרוב"‬
‫ֵאין ַּב ַעל ַהְּנ ֵב ָלה ָיכֹול לֹו ַמר ְל ַב ַעל ַה ַחי ' ֵּתן ִלי ֲח ִמּ ִׁשים'‪ֶ ,‬אָּלא‬
‫אֹו ֵמר לֹו ' ֲהֵרי ׁשֹור ֶׁש ִה ִּזיק ְל ָפ ֶניָך‪ָ ,‬ק ֵחהּו ָו ֵלְך'‪ֲ ,‬א ִפּלּו ֵאינֹו‬               ‫(פה"מ ב"ק א‪,‬ד; ב‪,‬א)‪ .‬מּו ָעד – מזומן להזיק‬
                                                                                                      ‫(מילולית‪ :‬מוזהר‪ ,‬שהוזהרו בעליו‬
                     ‫ָׁשֶוה ֶאָּלא ִּדי ָנר‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬                         ‫לשמור עליו)‪ִ .‬אם ֻהְרַּגל ְּבִׁשּנּויֹו ְּפ ָע ִמים‬
                                                                                                      ‫ַרּבֹות – לאופן עשייתו שור מועד‪ ,‬ראה‬
                                                                  ‫מ ּועד ותם‬                          ‫להלן ו‪,‬א‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – בשור המועד‪" :‬אֹו‬
                                                                                                      ‫נֹו ַדע ִּכי ׁשֹור ַנָּגח הּוא [שטבעו לנגוח]‬
‫ד   ָהעֹוֶׂשה ַמ ֲעֶׂשה ֶׁש ַּדְרּכֹו ַל ֲעׂשֹותֹו ָּת ִמיד ְּכ ִמ ְנ ַהג ְּבִר ָּיתֹו –‬              ‫ִמ ְּתמֹול ִׁש ְלׁשֹם [שכבר נגח פעמיים‪,‬‬
                                                                                                      ‫ועתה נגח פעם שלישית] ְוֹלא ִיְׁש ְמֶרּנּו‬
‫הּוא ַהִּנ ְקָרא 'מּו ָעד'‪ְ .‬ו ַהְּמַׁשֶּנה‪ְ ,‬ו ָעָׂשה ַמ ֲעֶׂשה ֶׁש ֵאין ֶּדֶרְך ָּכל‬                ‫ְּב ָע ָליו‪ַׁ ,‬שֵּלם ְיַׁשֵּלם ׁשֹור ַּת ַחת ַהּׁשֹור‬
‫ִמינֹו ַל ֲעׂשֹות ֵּכן ָּת ִמיד‪ְּ ,‬כגֹון ׁשֹור ֶׁשָּנ ַגח אֹו ָנַׁשְך – הּוא ַהִּנ ְקָרא‬              ‫[את דמי הנזק במלואם] ְו ַהֵּמת ִי ְה ֶיה ּלֹו‬
‫' ָּתם'‪ְ .‬ו ֶזה ַהְּמַׁשֶּנה – ִאם ֻהְרַּגל ְּבִׁשּנּויֹו ְּפ ָע ִמים ַרּבֹות‪ַ ,‬נ ֲעָׂשה‬
‫מּו ָעד ְלאֹותֹו ָּד ָבר ֶׁש ֻהְרַּגל ּבֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪" :‬אֹו נֹו ַדע ִּכי ׁשֹור ַנָּגח‬                                        ‫[לניזק]"‪.‬‬

                                        ‫הּוא" (שם כא‪,‬לו)‪.‬‬                                             ‫ה   ִלַּגח – לנגוח בקרניה (פה"מ ב"ק א‪,‬ד)‪.‬‬

‫ה   ֲח ִמּ ָׁשה ַמ ֲעִׂשים ַּתִּמים ֵיׁש ַּבְּב ֵה ָמה‪ִ ,‬אם הּו ֲע ָדה ְל ֶא ָחד‬                      ‫ִלּ ֹגף – לדחוף בשאר אברי גופה (שם)‪.‬‬
                                                                                                      ‫ִל ְרּבֹץ – לשכב (ראה בראשית מט‪,‬ט)‪ַ .‬הּ ֵׁשן –‬
‫ֵמ ֶהן – ַנ ֲעָׂשת מּו ֶע ֶדת ְלאֹותֹו ַמ ֲעֶׂשה‪ְ ,‬ו ֵאּלּו ֵהן‪ַ :‬הְּב ֵה ָמה ֵאי ָנּה‬                ‫נזקי אכילה‪ַּ .‬פִּכין ְק ַטִּנים – כדים קטנים‬
‫מּו ֶע ֶדת ִמ ְּת ִחָּל ָתּה ֹלא ִלַּגח‪ְ ,‬וֹלא ִלּ ֹגף‪ְ ,‬וֹלא ִל ְנׁשְֹך‪ְ ,‬וֹלא ִלְרּבֹץ‬
‫ַעל ֵּכ ִלים ְּגדֹו ִלים‪ְ ,‬וֹלא ִל ְב ֹעט‪ְ .‬ו ִאם הּו ֲע ָדה ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ֲהֵרי‬                                 ‫לשמן (פה"מ כלים ב‪,‬ב)‪.‬‬
‫זֹו מּו ֶע ֶדת לֹו‪ֲ .‬א ָבל ַהּ ֵׁשן מּו ֶע ֶדת ִמ ְּת ִחָּל ָתּה ֶל ֱאכֹל ֶאת ָהָראּוי‬
‫ָלּה ֶל ֱאכֹל‪ְ ,‬ו ָהֶר ֶגל מּו ֶע ֶדת ִמ ְּת ִחָּל ָתּה ְלַׁשֵּבר ְּכ ֶדֶרְך ִהּלּו ָכּה‪,‬‬             ‫ו   ֲח ִמּ ָׁשה וכו' – חיות אלו‪ ,‬וכל חיה‬
‫ְו ַהְּב ֵה ָמה מּו ֶע ֶדת ִמ ְּת ִחָּל ָתּה ִלְרּבֹץ ַעל ַּפִּכין ְק ַטִּנים ְו ַכּיֹו ֵצא‬
                                                                                                      ‫טורפת אחרת‪ ,‬מצוה להרוג אם נמצאות‬
                                     ‫ָּב ֶהן ּו ְל ַמ ֵעְך אֹו ָתן‪.‬‬                                   ‫ללא השגחה (ראה חתול ההורג תינוקות בגזלה‬
                                                                                                      ‫ואבדה טו‪,‬יז)‪ .‬ויש לנדות כל מי שמחזיק‬
‫ו   ֲח ִמּ ָׁשה ִמי ֵני ְּב ֵה ָמה מּו ָע ִדין ִמ ְּת ִחַּלת ְּבִר ָּי ָתן ְל ַה ִּזיק‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו‬  ‫ברשותו דבר המזיק‪ ,‬כגון כלב רע (תלמוד‬
                                                                                                      ‫תורה ו‪,‬ד‪ ,‬סעיף ז)‪ .‬מּו ָע ִדין ִמ ְּת ִחַּלת ְּב ִר ָּי ָתן‬
‫ֵהן ַּתְרּבּות‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך ִאם ִה ִּזיקּו אֹו ֵה ִמיתּו ִּב ְנ ִגי ָחה אֹו ִּב ְנִׁשי ָכה‬            ‫ְל ַה ִּזיק‪ְ ...‬ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – לכל סוג של נזק‬
‫ּו ְדִרי ָסה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ַח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם; ְו ֵאּלּו ֵהם‪ַ :‬ה ְּז ֵאב‪,‬‬               ‫(פרישה חו"מ שפט; י')‪ַּ .‬ת ְרּבּות – מתורבתים‪,‬‬
‫ְו ָה ֲאִרי‪ְ ,‬ו ַהּדֹב‪ְ ,‬ו ַהָּנ ֵמר‪ְ ,‬ו ַהֻּבְר ְּד ֵלס‪ְ .‬ו ֵכן ַהָּנ ָחׁש ֶׁשָּנַׁשְך – ֲהֵרי ֶזה‬   ‫מבויתים‪ ,‬מאולפים‪ְּ .‬ד ִרי ָסה – מכה‬
                                                                                                      ‫בציפורני כפות הרגליים הקדמיות (ראה‬
                              ‫מּו ָעד‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ַּתְרּבּות‪.‬‬                                ‫שחיטה ה‪,‬ד)‪ֻּ .‬ב ְר ְּד ֵלס – צבוע (פה"מ ב"ק א‪,‬ד)‪.‬‬

                                                                 ‫מקום הנזק‬                                      ‫ְו ֵכן ַהָּנ ָחׁש – שאינו בהמה‪.‬‬

‫ז  ָּכל מּו ָעד ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו‪ְ ,‬ו ָכל ָּתם‬                ‫ז   ִלְרׁשּות ַהִּנ ָּזק – לשטח שבבעלות‬

‫ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק ִמּגּופֹו‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה‬                                               ‫הניזק‪.‬‬
‫ַהְּב ֵה ָמה ִלְרׁשּות ַהִּנ ָּזק ְו ִה ִּזי ַק ְתהּו‪ֲ .‬א ָבל ִאם ִנ ְכ ַנס ַהִּנ ָּזק ִלְרׁשּות‬
‫ַהַּמ ִּזיק‪ְ ,‬ו ִה ִּזי ַק ְתהּו ְּב ֶה ְמּתֹו ֶׁשְּל ַב ַעל ַהַּב ִית – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‬
‫ַעל ַהּ ֹכל‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר לֹו ' ִאּלּו ֹלא ִנ ְכ ַנ ְס ָּת ִלְרׁשּו ִתי‪ֹ ,‬לא‬
‫ִהִּגי ַע ְלָך ֶה ֵּזק'‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ְמ ֹפָרׁש ַּבּתֹוָרה‪ְ" :‬וִׁשַּלח ֶאת ְּב ִעירֹה ּו ִב ֵער‬

                                  ‫ִּבְׂש ֵדה ַא ֵחר" (שם כב‪,‬ד)‪.‬‬

‫ח   ִה ִּזי ָקה ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים אֹו ְּב ָח ֵצר ֶׁש ֵאי ָנּה ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהם‪ֹ ,‬לא‬

‫ַלַּמ ִּזיק ְוֹלא ַלִּנ ָּזק‪ ,‬אֹו ְּב ָח ֵצר ֶׁש ִהיא ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהם‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ִהיא‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39