Page 36 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 36

‫זקיםנ רפס‪      ‬ןוממ יקזנ תוכלה‪      ‬פרק ב	‬                                                      ‫‪1	 4‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני 	‬   ‫	‬                                                                            ‫א   ִאם ָה ָיה ָה ָאב מּו ָעד – מתחילה‪ ,‬כגון‬

                     ‫ב‬                                                                            ‫שן ורגל (מ"מ)‪ְ .‬ו ִאם ָה ָיה ָּתם ּתֹו ַל ְדּתֹו‬

‫נזקי צרורות ודומיהם‬                                                                               ‫ָּכמֹוהּו – שכשם שהאב צריך שיעידו‬

                                                              ‫אבות ותולדות‬                        ‫בו כדי שיהיה מועד‪ ,‬כן גם התולדות‬
                                                                                                                 ‫(ראה לעיל א‪,‬ד‪-‬ה; ראב"ד)‪.‬‬
‫א   ֶא ָחד ֲאבֹות ְנ ָז ִקים ְו ֶא ָחד ַהּתֹו ָלדֹות‪ִ :‬אם ָה ָיה ָה ָאב מּו ָעד –‬
                                                                                                  ‫ב   ְצרֹורֹות – אבנים וגושי עפר‪ְ .‬מ ַנ ְּת ִזין‬
‫ּתֹו ַל ְדּתֹו מּו ֶע ֶדת; ְו ִאם ָה ָיה ָּתם – ּתֹו ַל ְדּתֹו ָּכמֹוהּו‪ְ .‬ו ָכל ֲאבֹות‬
                                                                                                  ‫– עפים‪ֶׁ .‬שּתֹו ְלדֹות ָהֶר ֶגל ֵהן – ראה‬
‫לעיל א‪,‬י ובביאור שם‪ .‬אף על פי שנזק ְנ ָז ִקים ְו ָכל ּתֹו ְלדֹו ֵתי ֶהן – מּו ָע ִדין ִמ ְּת ִחָּל ָתן ֵהן‪ ,‬חּוץ ִמן ַה ֶּק ֶרן‬
                                                                                                  ‫הצרורות נעשה כדרכו (רגל)‪ ,‬הרי הוא‬
‫ְותֹו ְלדֹו ָתיו‪ֶׁ ,‬ש ֵהן ַּב ְּת ִחָּלה ַּתִּמין ַעד ֶׁשּיּו ֲעדּו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל‬  ‫בגדר נזק עקיף‪ ,‬והמזיק משלם רק חצי‬
                                                ‫א‪,‬ד‪-‬ה)‪.‬‬
                                                                                                                     ‫נזק (פה"מ ב"ק ב‪,‬א)‪.‬‬

                     ‫ג  ְו ָד ָבר ֶזה – תשלום חצי נזק של צרורות‬
‫ב  ָּכל ּתֹו ָל ָדה – ָּכ ָאב ֶׁשָּלּה‪ ,‬חּוץ ִמְּצרֹורֹות ַהְּמ ַנ ְּת ִזין ִמ ַּת ַחת‬
                                                                                                  ‫צרורות‪ ,‬שהוא תשלום ממוני‪ ,‬ואינו‬
‫ַר ְג ֵלי ַהְּב ֵה ָמה ִּבְׁש ַעת ִהּלּו ָכּה; ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּתֹו ְלדֹות ָהֶר ֶגל‬           ‫קנס‪ ,‬שלא כמו חצי נזק בשור תם שנגח‬
‫ֵהן‪ּ ,‬ו ָפטּור ֲע ֵלי ֶהן ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים ָּכֶר ֶגל‪ְ ,‬ו ִאם ִה ִּזיקּו ִּבְרׁשּות‬            ‫(פה"מ ב"ק ח‪,‬א)‪ .‬להבדל בין קנס לבין‬
                                                                                                  ‫ממון‪ ,‬ראה להלן ח‪ִ .‬מִּפי ַה ַּקָּב ָלה – כפי‬
‫הפירוש שנתקבל במסורת שבעל פה ַהִּנ ָּזק ְמַׁשֵּלם ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו ָּכ ֶר ֶגל ֶׁש ִהיא ָאב – ַאף ַעל ִּפי‬
                                                                                                         ‫איש מפי איש ממשה רבנו (ק')‪.‬‬
                           ‫ֵכן ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪.‬‬
                                                                                                  ‫ד   ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק – אבל אם הייתה‬
‫ג  ֵּכי ַצד? ְּב ֵה ָמה ֶׁשִּנ ְכ ְנ ָסה ַל ֲח ַצר ַהִּנ ָּזק ְו ָה ְל ָכה‪ְ ,‬ו ָהיּו ְצרֹורֹות‬
                                                                                                  ‫מתיזה צרורות מרשות היחיד לרשות‬

‫הרבים – פטור‪ ,‬מפני שהכל הולך ְמ ַנ ְּת ִזין ִמ ַּת ַחת ַר ְג ֶלי ָה‪ְ ,‬וָׁש ְברּו ֶאת ַהֵּכ ִלים – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק‬
                                                                                                  ‫אחר מקום ההיזק (המאירי ב"ק יט‪,‬א)‪ַ .‬על‬
‫ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו‪ְ .‬ו ָד ָבר ֶזה ֲה ָל ָכה ִמִּפי ַה ַּקָּב ָלה הּוא‪.‬‬              ‫ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם – כדין הרגל‪.‬‬

‫ד  ְו ֵכן ִאם ָה ְי ָתה ְמ ַהֶּל ֶכת ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים‪ְ ,‬ו ִנ ְּתזּו ְצרֹורֹות‬                 ‫ְו ַעל ָה ַא ֲחרֹון ֲח ִצי ֶנ ֶזק – שכל נזק עקיף‬
                                                                                                  ‫שהזיקה הבהמה בחצר הניזק הוא בגדר‬
‫ִמ ַּת ַחת ַר ְג ֶלי ָה ִלְרׁשּות ַהִּנ ָּזק‪ְ ,‬וָׁש ְברּו ֶאת ַהֵּכ ִלים – ְמַׁשֵּלם ֲח ִצי‬
‫ֶנ ֶזק‪ָּ .‬דְר ָסה ַעל ַהְּכ ִלי ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק ְוִׁשְּבַרּתּו‪ְ ,‬ו ָנ ַפל ַעל ְּכ ִלי‬                      ‫צרורות (פה"מ ב"ק ב‪,‬א)‪.‬‬
‫ַא ֵחר ְוִׁשְּברֹו – ַעל ָהִראׁשֹון ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ְ ,‬ו ַעל ָה ַא ֲחרֹון‬
                                                                                                  ‫ה  ּו ָב ֲע ָטה ְו ִה ִּתי ָזה ְצרֹורֹות – ספק‬

                                                                                                  ‫אם צרורות שנעשו בשינוי (בעיטה)‪,‬‬
                     ‫דינם כדין הקרן‪ ,‬ומשלם רק את מחצית ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪.‬‬
                                                                                                  ‫הסכום שמשלם בדרך כלל‪ ,‬כלומר רבע‬
                                                                ‫ספק צרורות‬                        ‫הנזק; או שדינם כצרורות־רגל‪ ,‬הפטור‬
                                                                                                  ‫ברשות הרבים (בבלי ב"ק יט‪,‬א)‪ִ .‬אם ָּת ַפׂש‬
‫ה   ָה ְי ָתה ְמ ַהֶּל ֶכת ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים‪ּ ,‬ו ָב ֲע ָטה ְו ִה ִּתי ָזה ְצרֹורֹות‬

‫ְו ִה ִּזיקּו ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים – ָּפטּור‪ְ ,‬ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזק ְר ִבי ַע ֶנ ֶזק‪,‬‬        ‫ַהִּנ ָּזק‪ֵ ...‬אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו – ש"ככל‬
‫ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו‪ֶׁ ,‬ש ַה ָּד ָבר ָס ֵפק הּוא‪ֶׁ ,‬שָּמא ִׁשּנּוי הּוא ְו ֵאינֹו‬          ‫ספק ממון‪ :‬המוציא מחברו – עליו‬
                                                                                                  ‫הראיה" (איסורי ביאה טו‪,‬כו)‪ ,‬ובגלל הספק‪,‬‬
                              ‫ּתֹו ֶל ֶדת ֶר ֶגל‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָּב ֲע ָטה‪.‬‬
                                                                                                           ‫גם אין מוציאים מיד התופס‪.‬‬

‫ו  ָּב ֲע ָטה ָּב ָאֶרץ ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק ְו ִה ִּתי ָזה ְצרֹורֹות ֵמ ֲח ַמת‬                  ‫ו  ָּב ֲע ָטה ָּב ָאֶרץ ִּבְרׁשּות ַהִּנ ָּזק וכו' –‬

‫ַהְּב ִעי ָטה‪ְ ,‬ו ִה ִּזיקּו ָׁשם – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ְר ִבי ַע ֶנ ֶזק‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ִׁשּנּוי הּוא‬    ‫צדדי הספק הם כבהלכה הקודמת‪ ,‬אלא‬
‫ְּב ַה ָּת ַזת ַהְּצרֹורֹות‪ְ ,‬ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזק ֲח ִצי ֶנ ֶזק‪ֵ ,‬אין מֹו ִצי ִאין‬          ‫שכאן מדובר ברשות היחיד‪ ,‬ולא ברור‬
                                                                                                  ‫אם הוא חייב חצי נזק (כדין צרורות‬

‫ברגל) או רבע נזק (כדין צרורות בשינוי)‪ִ ,‬מ ָּידֹו‪ַ .‬ו ֲא ִפּלּו ָה ְי ָתה ְמ ַהֶּל ֶכת ְּב ָמקֹום ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ָלּה ֶׁשֹּלא‬

                                                                      ‫ונמצא שמכל מקום משלם רבע נזק‪.‬‬

‫ְּב ָמקֹום ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ָלּה ֶׁשֹּלא ַּת ִּתיז – אפילו במקום כזה‪ ,‬שאין לה בררה אלא להתיז‪ ,‬עדיין הדבר בגדר ספק‪.‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41