Page 583 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 583
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ו-ז 561
הֹ 4לא ִה ְפ ַק ְד ָּת ֶא ְצ ִלי ֶאָּלא ֲח ִמּ ִׁשים כפירה בזהות הפקדון
– ואינו נותן לו אותם עתה .כי אילו הַּ 1ב ַעל ַהִּפ ָּקדֹון ֶׁש ָּת ַבע ִּפ ְקדֹונֹוְ ,ו ָנ ַתן לֹו ַהּׁשֹו ֵמרְ ,ו ָא ַמר
היה נותנם – היה נחשב ככופר בכל,
שהוא חייב להישבע שבועת היסת ולא ַהַּמ ְפ ִקיד ' ֵאין ֶזה ִּפ ְקדֹו ִניֶ ,אָּלא ַא ֵחר הּוא' אֹו 'ָׁש ֵלם ָה ָיה,
שבועה מן התורה (לדין 'הילך' ,ראה טוען ְו ַא ָּתה ְׁש ַבְרּתֹו' אֹו ' ָח ָדׁש ָה ָיהְ ,ו ַא ָּתה ִנְׁש ַּתַּמְׁש ָּת ּבֹו'ֵ ' ,מ ָאה
ונטען ג,טו)ֹ .לא ִמּׁשּום ְׁשבּו ַעת ַהּׁשֹו ְמִרין – ְס ִאין ִה ְפ ַק ְד ִּתי ֶא ְצ ְלָךְ ,ו ֵאין ֵאּלּו ֶאָּלא ֲח ִמּ ִׁשים'ּ ,ו ַב ַעל ַהַּב ִית
מפני שאינו טוען שהחמישים הנותרים אֹו ֵמר ' ֶזה הּוא ֶׁש ִה ְפ ַק ְד ָּת ְּב ַע ְצמֹוּ ,ו ַמה ּ ֶׁשָּנ ַת ָּת ַא ָּתה נֹו ֵטל' –
נגנבו ממנו באונס ,אלא טוען שלא
הופקדו בידו אלא חמישיםֵ .מ ָאה ּכֹור ֲהֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ִּכְׁש ָאר ָּכל ַהִּנ ְתָּב ִעין.
ֶׁשְּל ִחִּטיםִ ...נְׁשָּבע ֶה ֵּסת – זהו דין 'טענו
חיטים והודה לו בשעורים' (טוען ונטען הֶׁ 2ש ֵאין ָּכל ׁשֹו ֵמר ִנְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת ַהּׁשֹו ְמִרין ָה ֲאמּוָרה
א,ג). ַּבּתֹוָרהֶ ,אָּלא ִּב ְז ַמן ֶׁשּמֹו ֶדה ְּב ַע ְצמֹו ֶׁשַּלִּפ ָּקדֹון ְּכמֹו ֶׁש ַהַּמ ְפ ִקיד
אֹו ֵמרְ ,וטֹו ֵען ֶׁשִּנ ְג ַנב אֹו ֵמת אֹו ִנְׁשָּבהְּ ,כ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָבר :טֹו ֵען
ִל ְפ ֹטר ַע ְצמֹו ִמן ַה ַּתְׁשלּו ִמין.
הֲ 3א ָבל ִאם ָא ַמר ' ֶזה הּוא ֶׁש ִהְׁש ַא ְל ַּת ִני' אֹו 'ֶׁש ִהְׂשַּכְר ָּת ִלי'
אֹו 'ֶׁשָּנ ַט ְל ִּתי ָׂש ָכר ַעל ְׁש ִמיָרתֹו'ְ ,ו ַהְּב ָע ִלים אֹו ְמִרים ' ֵאינֹו ֶזה
ֶאָּלא ַא ֵחר' ,אֹו ' ִנְׁש ַּתָּנה ִמְּכמֹות ֶׁש ָה ָיה' – ַהּׂשֹו ֵכר ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת
אֹו ְׁשבּו ַעת ַהּתֹוָרהִ ,אם הֹו ָדה ְּב ִמ ְק ָצת.
הֵּ 4כי ַצד? ' ֵמ ָאה ְס ָאה ִה ְפ ַק ְד ִּתי ֶא ְצ ְלָך'ְ ,ו ַהּׁשֹו ֵמר אֹו ֵמר 'ֹלא
ִה ְפ ַק ְד ָּת ֶא ְצ ִלי ֶאָּלא ֲח ִמּ ִׁשים' – ִנְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת ַהּתֹוָרה ִמְּפ ֵני
ֶׁשהֹו ָדה ְּב ִמ ְק ָצתֹ ,לא ִמּׁשּום ְׁשבּו ַעת ַהּׁשֹו ְמִריןֵ ' .מ ָאה ּכֹור
ֶׁשְּל ִחִּטים ִה ְפ ַק ְד ִּתי ֶא ְצ ְלָך'ֹ' ,לא ִה ְפ ַק ְד ָּת ֶא ְצ ִלי ֶאָּלא ֵמ ָאה ּכֹור
ֶׁשִּלְׂשעֹוִרים' – ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסתִּ ,כְׁש ָאר ָּכל ַהִּנְׁשָּב ִעין ְּב ַט ֲע ָנה ָּכזֹו.
א ָהָראּוי ָל ֶהן ְּב ָכל ָׁש ָנה – כמפורט ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי
לעיל ה,הָ .הֵׁשב ֲא ֵב ָדה ַלְּב ָע ִלים – ז
"חובה עליו" (להלן ד) כדי למנוע המשך טיפול בפיקדון ,שימוש בו והחזרתו
ההפסד לבעליםְּ .תרּו ָמה – תרומה פקדון שערכו יורד
גדולה ,המופרשת ראשונה מן היבול,
שרק לכהן מותר לאכול אותה בקדושה א ַהַּמ ְפ ִקיד ֵּפרֹות ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ִיַּגע ָּב ֶהןְ ,ו ַאף ַעל
וטהרה ,ולכן ערכה פחות ,מפני שיש
ִּפי ֶׁש ֵהן חֹו ְסִרין ּו ִמ ְת ַמ ֲע ִטין ְוהֹו ְל ִכיןַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים?
עליה הגבלות ,והיא נמכרת רק לכהנים. ְּבֶׁש ָח ְסרּו ֶח ְסרֹון ָהָראּוי ָל ֶהן ְּב ָכל ָׁש ָנהֲ .א ָבל ִאם ָח ְסרּו ָי ֵתר
כאן החשש הוא שהחלק שניתן לפיקדון ִמְּכ ֵדי ֶח ְסרֹו ָנן – מֹו ְכָרן ְּב ֵבית ִּדיןִ ,מְּפ ֵני ָהֵׁשב ֲא ֵב ָדה ַלְּב ָע ִלים.
הוא החלק שהופרש מיבול הנמצא ּו ְכֶׁשהּוא מֹו ְכָרן – ִי ְמּ ֹכר ַלּכֹ ֲה ִנים ִּב ְד ֵמי ְּתרּו ָמהֶׁ ,שָּמא ָעׂשּו
במקום אחר (להפרשת תרומות שלא מן המוקף,
אֹו ָתן ַהְּב ָע ִלים ְּתרּו ָמה אֹו ְּתרּו ַמת ַמ ֲעֵׂשר ַעל ֵּפרֹות ֲא ֵחרֹות .ראה תרומות ג,יז; ג,כ) .במקומות שאין חשש
זה ,כגון בחוץ לארץ ,שאין חלים שם
דיני תרומות ומעשרות – מוכר במחיר הרגיל (ראב"ד)ְּ .תרּו ַמת ַמ ֲעֵׂשר – ההפרשה השנייה נקראת מעשר ראשון ,והיא
,10%וניתנת ללוי ,ומתוכם מפרישים 10%לכהן .הפרשה זו נקראת 'תרומת מעשר' ונקראת גם 'מעשר מן המעשר',
ובסך הכל היא .1%

