Page 585 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 585
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ז 563
וֻׁ ּ 1ש ְל ָח ִני – חלפן כספיםֶ .ח ְנָו ִני – שימוש בכסף מופקד
בעל חנות .השולחני והחנווני זקוקים וַ 1הַּמ ְפ ִקיד ָמעֹות ֵא ֶצל ַהּ ֻׁש ְל ָח ִני אֹו ַה ֶח ְנָו ִניִ :אם ָהיּו ְצרּוִרין
לכסף מזומןְ .צרּוִרין ַו ֲחתּו ִמין – ַו ֲחתּו ִמין ,אֹו ְקׁשּוִרין ֶקֶׁשר ְמֻׁשֶּנה – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ִיְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן,
ְל ִפי ָכְך ִאם ָא ְבדּו אֹו ִנ ְג ְנבּוֵ ,אינֹו ַח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּו ָתן; ְו ִאם ֵאי ָנן
קשורים וחתומים בחותמת .הפקדה
זו מעידה שהמפקיד רוצה לקבל
את אותן המעות ,ולכן אסור לשומר ֲחתּו ִמין ְוֹלא ְקׁשּוִרין ֶקֶׁשר ְמֻׁשֶּנה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְצרּוִרין,
להשתמש בהםֶ .קֶׁשר ְמֻׁשֶּנה – קשר ֵיׁש לֹו ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן.
שונה מן הקשר הרגיל (בלשון חכמים
משונה = שונה)ְ .ל ִפי ָכְך ִאם ָא ְבדּו וְ 2ל ִפי ָכְך הּוא ַנ ֲעֶׂשה ֲע ֵלי ֶהם ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכרְ ,ו ִאם ָא ְבדּו אֹו
אֹו ִנ ְג ְנבּו ֵאינֹו ַח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּו ָתן – מפני ִנ ְג ְנבּו – ַח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּו ָתןֶ .נ ֶא ְנסּוְּ ,כגֹון ֶׁש ָא ְבדּו ְּב ִל ְס ִטיס ְמ ֻזָּין
שהוא שומר חינם ,ואסור לו להשתמש
בפיקדוןְ .ו ִאם ֵאי ָנן ֲחתּו ִמיןֵ ...יׁש לֹו – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור .ז ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ֹק ֶדם ֶׁש ִּיְׁש ַּתֵּמׁש
ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן – שמניחים שהתכוון
ָּב ֶהןֲ .א ָבל ַא ַחר ֶׁשִּנְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן – ִנ ְת ַח ֵּיב ְּב ַא ֲחָריּו ָתן ְּכ ָכל
להתיר לשולחני להשתמש בהם ,מפני ִמ ְלָוה ֶׁשָּבעֹו ָלםַ ,עד ֶׁש ַּי ֲח ִזיֵרן ַלְּב ָע ִלים.
שבני אדם אינם מקפידים לקבל דווקא ח ַהַּמ ְפ ִקיד ָמעֹות ֵא ֶצל ַּב ַעל ַהַּב ִיתֵּ ,בין ְצרּוִרין ֵּבין ֻמ ָּתִרין –
את המעות שהפקידו.
ֲהֵרי ֶזה ֹלא ִיְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהןְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָא ְבדּו אֹו ִנ ְג ְנבּו – ֵאינֹו ַח ָּיב
וׁ 2שֹו ֵמר ָׂש ָכר – ששניהם נהנים מן ְּב ַא ֲחָריּו ָתן; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְט ְמ ֵנם ַּב ַּקְר ַקעְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעילד,ד).
הדבר ,המפקיד והשומרִ .ל ְס ִטיס ְמ ֻזָּין הזזת הפקדון
– שודד מצויד בכלי נשק .ז ִנ ְת ַח ֵּיב ט ַהַּמ ְפ ִקיד ָח ִבית ֵא ֶצל ֲח ֵברֹוֵּ ,בין ֶׁש ִּי ֲחדּו ָלּה ַהְּב ָע ִלים ָמקֹום
ְּב ַא ֲחָריּו ָתן ְּכ ָכל ִמ ְלָוה ֶׁשָּבעֹו ָלם – מפני ֵּבין ֶׁשֹּלא ִי ֲחדּו ָלּה ָמקֹוםְ ,ו ִט ְל ְט ָלּה ְל ָצְרּכֹו ְו ִנְׁשְּבָרהֵּ ,בין ִמּתֹוְך
שלאחר שהשתמש בהם ,הוא חייב
להחזיר מעות אחרות במקומם ,כמו כל
ָידֹו ִנְׁשְּב ָרה ֵּבין ַא ַחר ֶׁש ֶה ֱח ִזי ָרּה ִל ְמקֹו ָמּה ֶׁש ִּי ֲחדּו ָלּה ִנְׁשְּב ָרה הלוואה ,בניגוד לשואל ,שהוא חייב
להחזיר את החפץ ששאל.
– ַח ָּיב ְלַׁשֵּלםִ .ט ְל ְט ָלּה ְל ָצְרָּכּהֵּ ,בין ֶׁשִּנְׁשְּבָרה ִמּתֹוְך ָידֹו ֵּבין
ח ֻמ ָּתִרין – שאינם קשורים. ֶׁשִּנְׁשְּבָרה ִמּ ֶׁש ִהִּני ָחּה ְּב ָמקֹום ַא ֵחר – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור.
ט ֶׁש ִּי ֲחדּו ָלּה ַהְּב ָע ִלים ָמקֹום – שדרשו החזרת הפקדון
שישמור אותה רק במקום מסויםְ .ל ָצְרּכֹו י ֵאין ְמ ַקְּב ִלין ִּפ ְקדֹונֹות ֹלא ִמן ַהָּנִׁשים ְוֹלא ִמן ָה ֲע ָב ִדים ְוֹלא
– לצורך עצמו ,בלי ליטול רשות מן
ִמן ַה ִּתינֹוקֹותִ .קֵּבל ִמן ָה ִאּ ָׁשה – ַי ֲח ִזיר ָל ִאּ ָׁשה; ֵמ ָתה – ַי ֲח ִזיר הבעליםֵּ .בין ִמּתֹוְך ָידֹו – תוך כדי
הטלטולַ .ח ָּיב ְלַׁשֵּלם – שאסור לשומר
לטלטל אותה לצורך עצמו בלא רשות ְל ַב ְע ָלּהִ .קֵּבל ִמן ָה ֶע ֶבד – ַי ֲח ִזיר ָל ֶע ֶבד; ֵמת – ַי ֲח ִזיר ְלַרּבֹו.
הבעלים .ואם טלטל אותה – חייב ִקֵּבל ִמן ַה ָּק ָטן – ִי ְק ֶנה לֹו ּבֹו ֵס ֶפר ּתֹוָרה אֹו ֶּד ֶקל ֶׁשּיֹא ַכל
באחריותה כדין השולח יד בפיקדון ,עד ֵּפרֹו ָתיוְ .ו ֻכָּלן ֶׁש ָא ְמרּו ִּבְׁש ַעת ִמי ָת ָתן 'ֶׁשִּל ְפלֹו ִני ֵהם'ִ :אם
שידעו הבעלים שהחזיר אותה למקומה ֶנ ֱא ָמ ִנין לֹו – ַי ֲעֶׂשה ְּכ ֵפרּוָׁשן; ְו ִאם ָלאו – ַי ֲח ִזיר ְליֹוְרֵׁשי ֶהן.
(גנבה ד,י; גזלה ואבדה ג,יא)ִ .ט ְל ְט ָלּה ְל ָצ ְרָּכּה
– כדי לשמור על החבית ,כגון להעביר אותה למקום בטוח יותרֵּ .בין ֶׁשִּנְׁשְּבָרה ִמּתֹוְך ָידֹו – שאין זו פשיעה.
י ַהָּנִׁשים – הנשואות ,שיש לחשוש שהפיקדון הוא של בעלה ,מפני שהאישה מתירה לעצמה לקחת מבעלה שלא כדין
ולהסתיר מפניו את הפיקדון ,ואסור לסייע בידי עובר עברהָ .ה ֲע ָב ִדים – הכנעניים ,מפני שסתם עבד חשוד על הגזל
(מ"מ)ַ .ה ִּתינֹוקֹות – ילדים .וכאן מדובר בילדים עד גיל שש או ילדים שמעל גיל זה שאינם יודעים בטיב משא ומתן,
שמן הסתם אין להם רכוש (מ"מ; מכירה כט,ו)ִ .קֵּבל ִמן ָה ִאּ ָׁשה ַי ֲח ִזיר ָל ִאּ ָׁשה – אמנם אין לקבל ממנה ,אך אם כבר קיבל,
חייב להחזיר לה ,מפני שייתכן שהפיקדון הוא שלה או שהופקד בידהֵ .מ ָתה ַי ֲח ִזיר ְל ַב ְע ָלּה – מפני שבעלה יורש אותה
(נחלות א,ח)ִ .קֵּבל ִמן ָה ֶע ֶבד ַי ֲח ִזיר ָל ֶע ֶבד – אף על פי שלעבד אין רכוש מפני ש'מה שקנה עבד – קנה רבו' (מלווה ולווה ב,ח),
ייתכן שהחפץ רק הופקד בידי העבד ,וממילא רבו לא קנה זאת ממנוִ .קֵּבל ִמן ַה ָּק ָטן – לא יחזיר לקטן ,מפני שאינו
יודע לשמור על חפציוֵ .ס ֶפר ּתֹו ָרה אֹו ֶּד ֶקל ֶׁשּיֹא ַכל ֵּפרֹו ָתיו – דוגמה לדברים שבקנייתם נשמר ערך הקרן (אישות כב,לב).
