Page 587 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 587
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ח 565
אַ 4הּׂשֹו ֵכר – שחייב אם נגנבה או אְ 4ו ֵכן ַהּׂשֹו ֵכר ָּפָרה ֵמ ֲח ֵברֹו ְו ִנ ְג ְנ ָבהְ ,ו ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם
אבדהְ .ו ֵאי ִני ִנְׁשָּבע – שנגנבה באונס ְו ֵאי ִני ִנְׁשָּבע' ְו ַא ַחר ָּכְך ֻהַּכר ַהַּגָּנב – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל
על ידי ליסטים מזויןֻ .הַּכר ַהַּגָּנב – נמצא ְו ַתְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמּ ָׁשה ַלּׂשֹו ֵכרֶׁ ,ש ִאּלּו ָר ָצה ַהּׂשֹו ֵכרָ ,ה ָיה
הגנב. ִנְׁשָּבע ֶׁשִּנ ְג ְנ ָבה ְּב ֹא ֶנס ְו ִנ ְפ ָטר.
בָּ 1פַׁש ְע ִּתי – לא שמרתי כראויֶׁ .ש ֲהֵרי בׁ 1שֹו ֵמר ִחָּנם ֶׁש ָא ַמר 'ָּפַׁש ְע ִּתי' – ָז ָכה ַּבֶּכ ֶפלֶׁ ,ש ֲהֵרי ִח ֵּיב
ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְלַׁשֵּלם – מפני ששומר חינם ַע ְצמֹו ְלַׁשֵּלםְ ,ו ִאּלּו ָר ָצה ָא ַמר ' ִנ ְג ְנ ָבה' אֹו ' ָא ְב ָדה' ְו ָה ָיה ִנ ְפ ָטר.
חייב לשלם אם פשעֵ .מ ָתה – כדרכה. ְו ֵכן נֹוֵׂשא ָׂש ָכר ְו ַהּׂשֹו ֵכר ֶׁש ָא ַמר ' ִנ ְג ְנ ָבה' – ָק ָנה ַהֶּכ ֶפלֶׁ ,ש ֲהֵרי
בַ 2עד ֶׁש ְּיַׁשֵּלם – בפועל ,ולא די ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְלַׁשֵּלםְ ,ו ִאּלּו ָר ָצה ָא ַמר ' ֵמ ָתה' ְו ָה ָיה ִנ ְפ ָטר.
שיאמר שישלםֵ .מ ַע ְצמֹו – מפני בֲ 2א ָבל ַהּׁשֹו ֵאל ֵאינֹו קֹו ֶנה ַהֶּכ ֶפלַ ,עד ֶׁש ְּיַׁשֵּלם ֵמ ַע ְצמֹוָ .ק ַדם
שהשואל משתמש בלא תמורה ,בעל
הדבר המושאל אינו מוכן להקנות את ְוִׁשֵּלם ֵמ ַע ְצמֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ֻהַּכר ַהַּגָּנב – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל
הכפל לשואל עד שישלם מעצמוָ .ק ַדם ְו ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמּ ָׁשה ַלּׁשֹו ֵאל.
ְוִׁשֵּלם ֵמ ַע ְצמֹו – בלי שנתבע ,ולכן הוא
טרחת גבייה
זוכה בכסף.
גָּ 1כל ַהּקֹו ֶנה ַהֶּכ ֶפל – קֹו ֶנה ַהּ ֶׁש ַבח ַהָּבא ֵמ ֵא ָליוֵּ .כי ַצד?
גַ 1אְרַּבע ְס ִאיןֶ ...ס ַלע – בזמנם ,ערכן
ִה ְפ ִקיד ַאְרַּבע ְס ִאין ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו ַו ֲהֵרי ֵהן ָׁשִוין ֶס ַלעְ ,ו ִנ ְג ְנבּו
המקובל של ארבע סאים חיטים (כ7.2- אֹו ָא ְבדּו ְו ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם ֶס ַלע ְו ֵאי ִני ִנְׁשָּבע'ְ ,ו ַא ַחר ָּכְך
ליטר) היה סלעֲ .הֵרי ֵהן ֶׁשַּלּׁשֹו ֵמר – ִנ ְמ ְצאּו ַו ֲהֵרי ֵהן ָׁשִוין ַאְרַּבע ְס ָל ִעים – ֲהֵרי ֵהן ֶׁשַּלּׁשֹו ֵמרְ ,ו ֵאינֹו
הדברים אמורים בפירות שהם שכיחים
לכל ,לעומת "חזרה הבהמה עצמה – ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ֶס ַלע.
חוזרת לבעליה" (לעיל א .2להבדל בין בהמה
לבין כלים ,ראה לעיל ו,א)ְ .ו ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם – גַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ֶׁשֹּלא ִה ְטִרי ָחן ַלְּב ָע ִלים ַּב ִּדין.
השומר. ֲא ָבל ִאם הֹו ָדה ֶׁשָּפַׁשעְ ,ו ִח ְּיבּוהּו ֵּבית ִּדין ִל ֵּתןְ ,וֹלא ָנ ַתן
ִּבְרצֹונֹוַ ,עד ֶׁשָּכפּוהּו ֵּבית ִּדין ַעל ָּכְרחֹו ְו ָנ ְטלּו ִמֶּמּנּוְ ,ו ַא ַחר
גַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – ששומר ָּכְך ֻהַּכר ַהַּגָּנב אֹו ִנ ְמ ָצא ַהִּפ ָּקדֹון – ַי ֲחזֹר ַלְּב ָע ִלים ְּכמֹות
ֶׁשהּואּ ,ו ַמ ֲח ִזיִרין ַלּׁשֹו ֵמר ַה ָּד ִמים ֶׁשָּל ְקחּו ִמֶּמּנּוְ .ו ִאם ֵּכ ִלים
חינם שהודה שפשע זכאי בשבח אֹו ַקְר ַקע ָּגבּו ֵּבית ִּדין ִמֶּמּנּו ְּבׁשּו ָמה – ַמ ֲח ִזיר ַלּׁשֹו ֵמר ֵּכ ָליו
הבא מאליוֶׁ .שֹּלא ִה ְטִרי ָחן ַלְּב ָע ִלים
ַּב ִּדין – השבח מוקנה לשומר מפני אֹו ָׂש ֵדהּו.
שנוח לבעלים שהשומר חוסך מהם
את טרחת הגבייה לאחר שנקבע שעליו ד ְּת ָבעּוהּו ְּב ָע ִלים ַלּׁשֹו ֵמר ְו ִנְׁשַּבעְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ִׁשֵּלםְ ,ו ֻהַּכר
לשלם .אבל אם הוא מטריח אותם – אין
ַהַּגָּנב – הֹו ִאיל ְוִׁשֵּלם ִּבְרצֹונֹוָ ,ז ָכה ַּבֶּכ ֶפלַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְטִרי ָחן
מקנים לו דבר. ַּב ְּת ִחָּלה ַל ִּדין ַעד ֶׁשִּנְׁשַּבעָ .א ַמר ַהּׁשֹו ֵמר ַּב ְּת ִחָּלה ' ֵאי ִני ְמַׁשֵּלם'
ד ְּת ָבעּוהּו ְּב ָע ִלים – כיוון שלבסוף ְו ָח ַזר ְו ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם' – ָז ָכה ַּבֶּכ ֶפל.
שילם מעצמו ,טרחת התביעה אינה ספקות
נחשבת טרחהְ .ו ִנְׁשַּבע – בבית דין שלא
פשע ,ועל פי הדין פטור מלשלםָ .א ַמר ה ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם' ְו ָח ַזר ְו ָא ַמר ' ֵאי ִני ְמַׁשֵּלם'; אֹו ֶׁש ָא ַמר
ַהּׁשֹו ֵמר ַּב ְּת ִחָּלהָ ...ז ָכה ַּבֶּכ ֶפל – שהרי
בסופו של דבר התחייב לשלם מעצמו. ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם' ּו ֵמתְ ,ו ָא ְמרּו ַהָּב ִנים ' ֵאין ָאנּו ְמַׁשְּל ִמין';
אֹו ֶׁשֹּלא ִה ְסִּפיק ִל ְתּבֹ ַע ֶאת ַהּׁשֹו ֵמר ַעד ֶׁשֵּמתְ ,ו ָת ַבע ֶאת
ה ָא ַמר ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם ְו ָח ַזר ְו ָא ַמר ַהָּב ִנים ְוִׁשְּלמּו ְּב ֵני ַהּׁשֹו ֵמר; אֹו ֶׁשּ ִׁשְּלמּו ַהָּב ִנים ַלָּב ִנים; אֹו
ֵאי ִני ְמַׁשֵּלם – ולא ברור אם כוונתו
לחזור בו לגמרי או שהוא רוצה רק
לדחות את מועד התשלוםְ .ו ָא ְמרּו
ַהָּב ִנים ֵאין ָאנּו ְמַׁשְּל ִמין – וכוונתם
אינה ברורה ,אם חזרו מכוונת אביהם
או שהם מבקשים רק לדחות את מועד
