Page 586 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 586

‫םיטפשמ רפס‪      ‬ןודקיפו הלאש תוכלה‪      ‬פרק ז‪-‬ח	‬                                               ‫‪5	 64‬‬

‫יא   ַהִּפ ָּקדֹון ְו ָה ֲא ֵב ָדה ֹלא ִנ ְּתנּו ְל ִה ָּת ַבע ֶאָּלא ִּב ְמקֹו ָמן‪ֵּ .‬כי ַצד?‬   ‫יא   ְל ִה ָּת ַבע ֶאָּלא ִּב ְמקֹו ָמן – אי אפשר‬

‫ִה ְפ ִקיד ֶא ְצלֹו ִּבירּוָׁש ַל ִים – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ָת ְבעֹו ְּבנֹוב; ְו ִאם‬                ‫לתבוע את החזרתם אלא במקום‬
‫ֶה ֱח ִזיר לֹו ִּפ ְקדֹונֹו ְּבנֹוב – ְמ ַקְּבלֹו ִמֶּמּנּו‪ִ .‬ה ְפ ִקיד ֶא ְצלֹו ַּב ִּיּׁשּוב‪,‬‬  ‫שהופקדו‪ ,‬שמן הסתם השומר הטמינם‬
‫ְו ֵה ִביא לֹו ִּפ ְקדֹונֹו ַּבִּמ ְדָּבר – ֵאינֹו ְמ ַקְּבלֹו ִמֶּמּנּו‪ֶ ,‬אָּלא יֹא ַמר‬         ‫בביתו‪ .‬אבל השומר רשאי להחזיר‬
‫לֹו ' ֲהֵרי הּוא ְּב ַא ֲחָריּו ְתָך ַעד ֶׁש ַּת ֲח ִזיֵרהּו ִלי ַּב ִּיּׁשּוב‪ְּ ,‬כ ֶדֶרְך‬       ‫את הפיקדון בעיר אחרת‪ .‬נֹוב – עיר‬
                                                                                                 ‫בקרבת ירושלים (ישעיהו י‪,‬לב)‪ .‬ויש מי‬
                              ‫ֶׁש ִה ְפ ַק ְד ִּתי ֶא ְצ ְלָך ַּב ִּיּׁשּוב'‪.‬‬                    ‫שמשער שישבה בשועפט של ימינו‬
                                                                                                 ‫(דעת מקרא שמואל‪-‬א כא‪,‬ב)‪ַּ .‬בִּמ ְדָּבר – מקום‬
‫יב   ַהַּמ ְפ ִקיד ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו ְו ָה ַלְך ַּב ַעל ַהִּפ ָּקדֹון ִל ְמ ִדי ַנת ַה ָּים‪,‬‬       ‫שאינו מיושב‪ ,‬מקום שיש בו ליסטים‪,‬‬
                                                                                                 ‫שהשמירה על הפיקדון בו קשה יותר‪.‬‬
‫ַו ֲהֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ָר ָצה ְל ָפֵרׁש אֹו ָל ֵצאת ְּבַׁש ָּי ָרה – ֵיׁש ִמי ֶׁשהֹוָרה‬            ‫ֵאינֹו ְמ ַקְּבלֹו ִמֶּמּנּו – אין הבעלים חייבים‬
‫ֶׁש ִאם ָּבא ַהּׁשֹו ֵמר ְו ֵה ִביא ַהִּפ ָּקדֹון ְל ֵבית ִּדין‪ִ ,‬נ ְפ ַטר ֵמ ַא ֲחָריּות‬
‫ְׁש ִמיָרתֹו‪ּ .‬ו ְד ָבִרים ֶׁשְּל ַט ַעם ֵהן‪ֶׁ ,‬ש ֵאין אֹו ְסִרין ֶזה ִּב ְמ ִדי ָנה זֹו‬                                ‫לקבלו ממנו‪.‬‬
‫ִמְּפ ֵני ִּפ ָּקדֹון ֶׁשָּל ֶזה ֶׁשָּבַרח‪ְ ,‬ו ִאי ֶא ְפָׁשר לֹו ְלהֹו ִליכֹו ִעּמֹו‪ֶׁ ,‬שָּמא‬
‫ֶי ֶאְרעֹו ֹא ֶנס ְו ִי ְה ֶיה ַח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּותֹו‪ּ .‬ו ֵבית ִּדין ַמ ְפ ִקי ִדין אֹותֹו‬    ‫יב   ְל ָפֵרׁש – להפליג בספינה‪ ,‬שהוא‬

             ‫ְּב ַיד ֶנ ֱא ָמן ֶא ְצ ָלם ִמּׁשּום ָהֵׁשב ֲא ֵב ָדה ַלְּב ָע ִלים‪.‬‬                ‫פורש מן היבשה אל הים‪ַׁ .‬ש ָּי ָרה –‬
                                                                                                 ‫למקום רחוק המצריך נסיעה בשיירה‬
                                                                                                 ‫מחמת הסכנות שבדרך‪ֶׁ .‬ש ֵאין אֹו ְסִרין‬

                                                                                                   ‫ֶזה – שאי אפשר לכבול את השומר‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני‬  ‫	‬                                                                          ‫א‪ֲ   1‬ח ֵברֹו – שומר חינם‪ְ .‬וֹלא ָר ָצה‬

                      ‫ח‬                                                                          ‫ְל ִהּ ָׁש ַבע – שבועת השומרים ולהיפטר‬

‫למי משלם הגנב‬                                                                                    ‫מלשלם (ראה לעיל ו‪,‬א)‪ .‬אֹו ָא ְבדּו – השומר‬

                                ‫כשהשומר משלם במקום להישבע ולהיפטר‬                                ‫חושב שאבדו‪ ,‬ומתברר שנגנבו (תוספות‬
                                                                                                 ‫ב"מ לג‪,‬ב)‪ַּ .‬תְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל – "גנב שהעידו‬
‫א‪ַ   1‬הַּמ ְפ ִקיד ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו ְּב ֵה ָמה אֹו ֵּכ ִלים‪ְ ,‬ו ִנ ְג ְנבּו אֹו ָא ְבדּו‪,‬‬         ‫עליו עדים כשרים שגנב – חייב לשלם‬
                                                                                                 ‫שניים לבעל הגנבה‪ ...‬נמצא מפסיד‬
‫ְו ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם' ְוֹלא ָר ָצה ְל ִהּ ָׁש ַבע‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ַהַּגָּנב‬
                                                                                                 ‫כשיעור שביקש לחסר את חברו" (גנבה‬
‫– ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל; ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי‬                   ‫א‪,‬ד)‪ַּ .‬תְׁשלּו ֵמי ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמּ ָׁשה – "הגונב‬
‫ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמּ ָׁשה‪ְ .‬ל ִמי ְמַׁשֵּלם? ְל ִמי ֶׁש ָה ָיה ַהִּפ ָּקדֹון ֶא ְצלֹו‪,‬‬          ‫את השה או את השור וטבח [שחט] או‬
                                                                                                 ‫מכר – משלם על השה תשלומי ארבעה‬
                                   ‫ֶׁש ֲהֵרי ָא ַמר ' ֲאַׁשֵּלם'‪.‬‬

‫א‪ָ   2‬ח ְזָרה ַהְּב ֵה ָמה ַע ְצ ָמּה – חֹו ֶז ֶרת ִל ְב ָע ֶלי ָה‪ִ ,‬היא ְו ִגּזֹו ֶתי ָה‬        ‫ועל השור תשלומי חמישה" (גנבה א‪,‬ו)‪.‬‬
                                                                                                 ‫ֶׁש ֲהֵרי ָא ַמר ֲאַׁשֵּלם – והתחייבותו לשלם‬
‫ּוַו ְלּדֹו ֶתי ָה‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ֶזה ַהּׁשֹו ֵמר קֹו ֶנה ֶׁש ַבח ַהָּבא ִמּגּו ָפּה ֶאָּלא‬           ‫היא כתשלום עצמו‪ ,‬ונוח לבעלים הסדר‬

‫זה‪ ,‬שהכפל ניתן לשומר‪ ,‬מפני שהוא ֶׁש ַבח ַהָּבא ֵמ ֵא ָליו‪ּ .‬ו ְכ ָבר ֵּב ַא ְרנּו (גנבה א‪,‬יא) ֶׁש ֵאין ַהַּגָּנב ַמ ֲח ִזיר‬
                                                                                                 ‫מקבל את הקרן בלא מאמץ (בבלי ב"מ‬
                          ‫ִּגּזֹות ּוְו ָלדֹות ֶאָּלא ִל ְפ ֵני ֵיאּוׁש‪.‬‬                                                       ‫לג‪,‬ב)‪.‬‬

‫א‪ִ   3‬נְׁשַּבע ַהּׁשֹו ֵמר ְוֹלא ָר ָצה ְלַׁשֵּלם‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְמ ָצא ַהַּגָּנב‬           ‫א‪ִּ  2‬גּזֹו ֶתי ָה – הצמר שלה‪ֶׁ .‬ש ַבח –‬

‫– ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל; ָט ַבח אֹו ָמ ַכר – ְמַׁשֵּלם ַּתְׁשלּו ֵמי‬                   ‫תוספת ממשית לערכו של הדבר‪.‬‬

‫ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמּ ָׁשה‪ְ .‬ל ִמי ְמַׁשֵּלם? ְל ַב ַעל ַהִּפ ָּקדֹון‪.‬‬                           ‫ֶׁש ַבח ַהָּבא ִמּגּו ָפּה – שבח הנוצר מתוך‬
                                                                                                 ‫התפתחות טבעית‪ ,‬כגון היריון או לידה‬

‫או צמיחת צמר‪ֶׁ .‬ש ַבח ַהָּבא ֵמ ֵא ָליו – ולא את הבהמה עצמה‪ ,‬וכאן משמעו שזוכה רק בתשלומי הכפל‪ֶׁ .‬ש ֵאין ַהַּגָּנב‬

‫ַמ ֲח ִזיר ִּגּזֹות ּוְו ָלדֹות – השבחה של הבהמה הנוצרת לאחר הייאוש מפקיעה מבעלי הבהמה את הבעלות על השבח‬

‫(ראה גזלה ואבדה פרק ב‪ ,‬וביאורנו שם)‪ֵ .‬יאּוׁש – ייאוש הבעלים הוא הבעת השלמה עם המציאות שהדבר לא יוחזר להם‪,‬‬

‫כגון שאמר 'וי לחסרון כיס' (גזלה ואבדה יד‪,‬ג)‪ .‬בייאוש זה אין לחפץ תובעים‪ ,‬וכאילו הוא הפקר‪ ,‬כדבר שאין לו בעלים‪.‬‬
   581   582   583   584   585   586   587   588   589   590   591