Page 581 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 581
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ו 559
א 2חֹוְׁשִׁשין ֶׁשָּמא ֵעי ָניו ָנ ַתן ּבֹו – אין ּ ֶפ ֶרק ִׁש ִּׁשי
ו
ברור אם הוא אדם ישר הנזהר מלהישבע,
והוא מוכן לשלם את תמורתו ,ובלבד טענות שונות בשמירה
שלא יישבע אפילו שבועת אמת ,או שבועה שאינה ברשותו
שהוא רמאי שחמד את הפיקדון לעצמו,
"עיניו נתן בו" ,והוא מוכן לשלם את אׁ 1שֹו ֵמר ִחָּנם ֶׁש ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני ְמַׁשֵּלם ְו ֵאי ִני ִנְׁשָּבע'ִ :אם ָה ָיה
תמורתו ,וחושש מלהישבע שבועת
ַהִּפ ָּקדֹון ָּד ָבר ֶׁשָּכל ִמינֹו ָׁשֶוה ּו ָמצּוי ַּבּׁשּוק ִל ְקנֹות ְּכמֹותֹו,
ְּכגֹון ֵּפרֹות אֹו ְי ִריעֹות ֶׁשְּל ֶצ ֶמר אֹו ֶׁשְּל ִפְׁש ָּתן ַהּ ָׁשוֹות ְּב ָכל שקרְּ .בָׁשֶוה – באותו מחירִּ .ב ְנ ִקי ַטת
ֵח ֶפץ – באחיזת ספר תורה בידו בשעה
שהוא נשבע או תפילין בתלמיד חכמים ִע ְנ ָי ָנם ,אֹו קֹורֹות ַהְּמצּויֹותְ ,ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֲהֵרי ֶזה ְמַׁשֵּלם
(שבועות יא,ח; יא,יב) .ובמקום צורך ,אפשר ְו ֵאינֹו ִנְׁשָּבע.
להשביעו על התנ"ך (שו"ת סג). אֲ 2א ָבל ִאם ָה ָיה ַהִּפ ָּקדֹון ְּב ֵה ָמה אֹו ֶּב ֶגד ְמ ֻצ ָּיר אֹו ְּכ ִלי
אְׁ 4שבּו ַעת ַהּׁשֹו ְמִרין – להבהרת ְמ ֻת ָּקן אֹו ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו מֹו ֵצא ִל ְקנֹות ְּכמֹותֹו ְּבָׁשֶוה – חֹוְׁשִׁשין
ֶׁשָּמא ֵעי ָניו ָנ ַתן ּבֹוּ ,ו ַמְׁשִּבי ִעין אֹותֹו ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים ְׁשבּו ָעה
מרכיבי השבועה ,ראה לעיל ביאור ד,א.
ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁש ֵאינֹו ִּבְרׁשּותֹוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ְמַׁשֵּלם.
ב ֵיׁש ַלּׁשֹו ֵמר ְל ַה ְתנֹות – דיני השמירה
המפורטים בהלכות אלה עוסקים
במחויבות היסודית של שמירה שנעשתה אְ 3והּוא ַה ִּדין ִלְׁש ָאר ַהּׁשֹו ְמִריןְּ ,כגֹון ַהּׁשֹו ֵאל ֶׁש ָא ַמר
בפשטות ובלא תנאים מיוחדים .אמנם
המפקיד והשומר יכולים להסכים ' ֵמ ָתה' אֹו ' ִנ ְג ְנ ָבה' ְוׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר אֹו ַהּׂשֹו ֵכר ֶׁש ָא ְמרּו ' ִנ ְג ְנ ָבה'
ביניהם על כל התחייבות ,אף השונה מן אֹו ' ָא ְב ָדה' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלםַ ,מְׁשִּבי ִעין אֹו ָתן
ההתחייבות המקובלת הנזכרת בתורה, ְׁשבּו ָעה ֶׁש ֵאי ָנּה ִּבְרׁשּו ָתןְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ְמַׁשְּל ִמין ְּד ֵמי ַהְּב ֵה ָמה
מפני ש"שכל תנאי שבממון או בשבועות אֹו ַה ֵח ֶפץֶׁ ,ש ָאנּו חֹוְׁשִׁשין לֹו ֶׁשָּמא ֵעי ָניו ָנ ַתן ָּבּהְ .ו ִאם ָא ְמרּו
שלממון – קיים ,ואין צריך קניין ולא ַהְּב ָע ִלים ' ָי ֵתר ַעל ֶזה ָה ָיה ָׁשֶוה' – ּכֹו ֵלל ִּבְׁשבּו ָעתֹו ֶׁש ֵאינֹו
עדים" (שכירות ב,ט)ְּ .ב ָז ִוית ֵּבי ִתי ֲא ִני ַמִּני ַח
ָׁשֶוה ֶאָּלא ָּכְך ְו ָכְך.
אֹו ָתן – ואיני טומן אותם באדמה ,כפי
שהיה מקובל בימיהם (לעיל ד,ד)ַ .אף ַעל שבועת השומרים – בסיס ,התניה וראייה
ִּפי ֶׁש ִה ְפ ִקיד ֶא ְצלֹו ְּב ֵע ִדים וכו' – כשלא
נמסר הפיקדון בעדים – ניתן להאמין אִ 4נ ְמ ָצא ָּכל ׁשֹו ֵמר ֶׁשִּנְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת ַהּׁשֹו ְמִרין ּכֹו ֵלל
ִּבְׁשבּו ָעתֹו ְׁשלָׁשה ְּד ָב ִריםֶׁ :שּ ָׁש ַמר ְּכ ֶד ֶרְך ַהּׁשֹו ְמ ִריןְ ,וֶׁש ֵא ְרעֹו לשומר .כי אילו היה רמאי – היה טוען
שלא הופקד הדבר אצלו .בהלכה זו
אמנם השומר אינו יכול לטעון שלא ָּכְך ְו ָכְך ַו ֲהֵרי ֵאינֹו ִּבְרׁשּותֹוְ ,וֶׁשֹּלא ָׁש ַלח ּבֹו ָיד קֹ ֶדם ֶׁש ֵאְרעֹו
הופקד החפץ אצלו ,אבל עדיין הוא נאמן ַהְּמאָֹרע ַהּפֹו ֵטר אֹותֹוְ .ו ִאם ָר ָצה ְלַׁשֵּלם – ִנְׁשָּבע ֶׁש ֵאינֹו
בשבועתו לומר שהתנו ביניהם זמן מה
ִּבְרׁשּותֹוְ ,וכֹו ֵלל ִּבְׁשבּו ָעתֹו ֶׁשָּכְך ְו ָכְך ָה ָיה ָׁשֶוה.
לפני מסירת הפיקדון שלא בעדים תנאי
כלשהו ושהעדים ראו רק את מסירת ב ֵיׁש ַלּׁשֹו ֵמר ְל ַה ְתנֹות ֶׁש ֵאינֹו ׁשֹו ֵמר ְּכ ֶדֶרְך ַהּׁשֹו ְמִריןֶ ,אָּלא
' ָמעֹות ֵאּלּו ֶׁש ַּת ְפ ִקיד ֶא ְצ ִלי – ְּב ָז ִוית ֵּבי ִתי ֲא ִני ַמִּני ַח אֹו ָתן' הפיקדון,ונאמנותוהיארקמשוםשיכול
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהָ .ט ַען ַהּׁשֹו ֵמר ֶׁש' ְּת ַנאי ָה ָיה ֵּבי ֵנינּו'ּ ,ו ַב ַעל ַהִּפ ָּקדֹון היה לטעון שנאנס ,והיה נאמן בשבועה
ונפטר מלשלם (י')ִ .מּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר –
טענה משפטית להאמנת הדובר ,מתוך אֹו ֵמר 'ֹלא ָה ָיה ָׁשם ְּת ַנאי' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְפ ִקיד ֶא ְצלֹו ְּב ֵע ִדים,
(=מיגו בארמית) שאילו היה שקרן, ִמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר 'ָׁש ַמְר ִּתי ְּכ ֶדֶרְך ַהּׁשֹו ְמִרין ְו ֶנ ֱא ַנ ְס ִּתי'ֶ ,נ ֱא ָמן
לֹו ַמר ֶׁש ָה ָיה ֵּבי ֵני ֶהן ְּת ַנאיְ ,ל ִפי ָכְך ִיּ ָׁש ַבע ֶׁשֹּלא ָׁש ַלח ּבֹו ָיד ,היה יכול לטעון טענה שהוא נאמן בה,
ומכיוון שלא טען אותה ,מאמינים לו
שטענתו הנוכחית אמת ,אף כשלעצמה אינו נאמן בהְ .ל ִפי ָכְך ִיּ ָׁש ַבע – שבועת השומרים מן התורה על מה שאירע וששמר
כפי שנדרש בתנאי ,וכנזכר בהלכה ,מפני ששני הצדדים מסכימים שהוא שומר .ומכיוון שהוא נאמן מכוח המיגו שהיה
יכול לטעון טענת אונס ,לכן עליו להישבע כפי שנשבעים על טענת אונס (י' .השווה לשכירות ב,יא ,כשאין הסכמה שהיה שומר).
