Page 579 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 579

‫םיטפשמ רפס‪      ‬ןודקיפו הלאש תוכלה‪      ‬פרק ה ‪	557‬‬                                                                                                 ‫	‬

‫ה‪ַ   1‬הַּמ ְפ ִקיד ֵּפרֹות – דרכם של פירות‬              ‫ניכוי חסרונות‬

‫ותבואה שהם פוחתים והולכים במשך‬                          ‫ה‪ַ   1‬הַּמ ְפ ִקיד ֵּפרֹות ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ְי ָעְר ֵבם ִעם‬
‫הזמן עקב הצטמקותם או אכילת‬
‫העכברים מהם‪ .‬הפחתה זו נקראת‬                             ‫ֵּפרֹו ָתיו‪ָ .‬ע ַבר ְו ֵעְר ָבן – ְי ַחּ ֵׁשב ַּכָּמה ָהיּו ֵּפרֹו ָתיו ְו ַכָּמה ָה ָיה‬

‫ַהִּפ ָּקדֹון‪ְ ,‬ו ִי ְר ֶאה ַּכָּמה ָח ֵסר ַהּ ֹכל‪ִ ,‬וי ַחּ ֵׁשב ֶח ְסרֹון ַהִּפ ָּקדֹון‪ְ ,‬ו ִי ֵּתן 'חסרונות'‪ְ .‬י ַחּ ֵׁשב‪ֶ ...‬ח ְסרֹון ַהִּפ ָּקדֹון –‬
‫יחשב את הפחת היחסי לפי היחס בין‬
                                                        ‫לֹו ַא ַחר ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע‪.‬‬
‫הפירות‪ַ .‬א ַחר ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע – השומר נשבע‬
‫ה‪ִ   2‬נ ְס ַּתֵּפק ֵמ ֶהן ְוֹלא ָי ַדע ַּכָּמה ִנ ְס ַּתֵּפק – יֹו ִציא לֹו ֶח ְסרֹונֹות‪ :‬שבועת השומרים על הפחת שלא יכול‬
               ‫למנוע ועל סך הפחת‪.‬‬
                                                        ‫ְל ִחִּטים ּו ְלאֶֹרז ָקלּוף – ַאְרַּב ַעת ַקִּבין ּו ֶמ ֱח ָצה ְל ָכל ּכֹור;‬
‫ה‪ִ   2‬נ ְס ַּתֵּפק – השתמש לעצמו‪ .‬ואף על‬                ‫ִלְׂשעֹוִרים ּו ְלדֹ ַחן – ִּתְׁש ַעת ַקִּבין ְל ָכל ּכֹור; ְל ֻכ ְס ִמין ּו ְל ֶז ַרע‬
                                                        ‫ִּפְׁש ָּתן ְּב ִג ְבעֹו ָליו ּו ְל ֹאֶרז ֶׁש ֵאינֹו ָקלּוף – ָׁשלׁש ְס ִאין ְל ָכל ּכֹור‪.‬‬
‫פי ששיעור הפיקדון בתחילה היה ידוע‪,‬‬
‫עתה שיעור הפחת אינו ידוע במדויק‪.‬‬                        ‫ְו ַכִּמ ָּדה ַהּזֹאת ְל ָכל ָׁש ָנה ְוָׁש ָנה‪.‬‬

‫ּכֹור – ‪ 180‬קבים‪ .‬נמצא שהפחת‬

‫הממוצע הוא‪ :‬לחיטים ולאורז קלוף‬                          ‫ה‪ַּ  3‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ֶׁשָּמ ַדד לֹו ִּבימֹות ַהּ ֹגֶרן ְו ֶה ֱח ִזיר לֹו‬
‫‪ ,2.5%‬לשעורים ולדוחן ‪ ,5%‬לכוסמין‬
‫ִּבימֹות ַהּ ֹג ֶרן‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָמ ַדד לֹו ִּבימֹות ַהּ ֹג ֶרן ְו ֶה ֱח ִזיר לֹו ִּבימֹות ולזרע פשתן ולאורז שאינו קלוף ‪.10%‬‬
‫ְל ֻכ ְס ִמין – כוסמין היא סוג של חיטה‬
‫)‪ (Triticum dicoccum‬בעלת גרגר עטוף‬                      ‫ַהְּגָׁש ִמים – ֵאינֹו מֹו ִציא לֹו ֶח ְסרֹונֹות‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן מֹו ִתירֹות‪.‬‬

‫ה‪ְ   4‬ו ֵכן מֹו ִציא לֹו ְׁשתּות ְל ַי ִין ּוְׁשלֶׁשת ֻלִּגין ֶׁש ֶמן ְל ֵמ ָאה ֹלג‪ ,‬בקליפה הדוקה ויש צורך בכתישה כדי‬
‫להסירה‪ .‬על כן יש יותר פסולת כאן‬
‫מאשר בחיטה רגילה )‪.(Triticum durum‬‬                      ‫ֵמ ֶהן ֹלג ּו ֶמ ֱח ָצה ְׁש ָמִרים ְוֹלג ּו ֶמ ֱח ָצה ֶּב ַלע‪ִ .‬אם ָה ָיה ֶׁש ֶמן‬
‫ּו ְל ֶז ַרע ִּפְׁש ָּתן ְּב ִג ְבעֹו ָליו – זרע הפשתן‬  ‫ְמ ֻז ָּקק – ֵאינֹו מֹו ִציא לֹו ְׁש ָמִרים; ְו ִאם ָהיּו ַה ַּק ְנ ַקִּנים ְיָׁש ִנים –‬
‫הנמצא בתוך פקעות הזרע (ע"פ שמות‬
                                                                                           ‫ֵאינֹו מֹו ִציא לֹו ֶּב ַלע‪.‬‬
‫ט‪,‬לא)‪ ,‬ולכן יש כאן הרבה פסולת‪ .‬לפני‬
‫הזריעה נדרש לדוש את הגבעולים כדי‬                                                                               ‫שומר טוען 'איני יודע'‬
‫לשחרר את הזרעים שבתוכם‪ְ .‬ו ַכִּמ ָּדה‬
                                                        ‫ו‪ִ   1‬ה ְפ ִקיד ֶא ְצלֹו ֵּפרֹות ֶׁש ֵאי ָנן ְמדּו ִדין‪ְ ,‬ו ֵעְר ָבן ִעם ֵּפרֹו ָתיו ְוֹלא‬

‫ְמ ָד ָדן – ֲהֵרי ֶזה ּפֹוֵׁש ַע‪ַּ .‬ב ַעל ַהִּפ ָּקדֹון אֹו ֵמר 'ָּכְך ְו ָכְך ָהיּו' ְו ַהּׁשֹו ֵמר ַהּזֹאת ְל ָכל ָׁש ָנה ְוָׁש ָנה – "אין לדמות‬
‫וללמוד מדין זה‪ ,‬לפי שהוא בארץ‬
‫מסוימת‪ ,‬כלומר ארץ ישראל‪ .‬ודנים‬                          ‫אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ְיַׁשֵּלם ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִח ֵּיב ַע ְצמֹו‬
‫בעניין הזה כפי תבואת אותה המדינה‬                        ‫ְּב ַתְׁשלּו ִמין ְו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַּכָּמה הּוא ַח ָּיב‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ְמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעה‬

‫ְו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע‪ְ .‬ו ָכ ֶזה הֹורּו ַרּבֹו ַתי‪ַ ,‬רִּבי יֹו ֵסף ַהֵּל ִוי ְו ַרּבֹו‪ .‬ואווירה‪ ,‬ולפי מה שידוע אצל אנשיה‬
‫מדרך חסרון התבואות אצלם‪ .‬והבן זה"‬
                       ‫(פה"מ ב"מ ג‪,‬ז)‪.‬‬                  ‫ו‪ְ  2‬ו ֵכן ָּכל ׁשֹו ֵמר ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְלַׁשֵּלם‪ְ ,‬ו ָא ַמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע ַּכָּמה‬

‫ָּד ִמים ֲא ִני ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם'‪ְ ,‬ו ַהְּב ָע ִלים אֹו ְמ ִרין ' ָאנּו יֹו ְד ִעין‪ְ ,‬ו ָכְך ה‪ִ   3‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן מֹו ִתירֹות – נפחן גדל‬

          ‫ְו ָכְך ָה ָיה ָׁש ֶוה' – ִיְּטלּו ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה‪ְ ,‬והּוא ֶׁש ִּי ְט ֲענּו ָּד ָבר ֶׁש ֵהם עקב הלחות (ר"ח ב"מ מ‪,‬א)‪.‬‬
‫ה‪ְׁ  4‬שתּות – שישית‪ .‬שיעור היין הנבלע‬

‫בקנקנים‪ְׁ .‬ש ָמִרים – המשקע הסמיך שבתחתית השמן או היין‪ֹ .‬לג ּו ֶמ ֱח ָצה ֶּב ַלע – ביין החסרונות הם ‪ ,16.6%‬ובשמן‬

‫רק ‪ ,3%‬מפני שהשמן סמיך יותר מן היין‪ ,‬ונבלע פחות ממנו בקנקנים‪ֶׁ .‬ש ֶמן ְמ ֻז ָּקק – שכבר סיננו ממנו את השמרים‪.‬‬

‫ַה ַּק ְנ ַקִּנים ְיָׁש ִנים – משומשים‪ ,‬שכבר נסתמו דפנותיהם‪ ,‬וכמעט שכבר אינם בולעים‪.‬‬

‫ו‪ֶׁ  1‬ש ֲהֵרי ִח ֵּיב ַע ְצמֹו ְּב ַתְׁשלּו ִמין – מפני שהוא מודה שהופקדו בידו פירות ושהוא חייב להחזירם‪ְ .‬ו ִנ ְמ ָצא ְמ ֻח ָּיב‬

‫ְׁשבּו ָעה – מפני שהוא מודה במקצת‪ְ .‬ו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע – מפני שאינו יודע כמה הוא חייב‪ .‬ומתוך שאינו יכול‬

‫להישבע – משלם (ראה לעיל ג‪,‬ד)‪ .‬לכן ישלם את כל מה שהלה תובע ממנו‪ַ .‬רּבֹו ַתי – מי שהרמב"ם ראה כרבותיו (לפרטם‬

‫של הדברים‪ ,‬ראה שכירות ב‪,‬ג‪ַ .)3‬רִּבי יֹו ֵסף ַהֵּל ִוי – הר"י מיגאש‪ַ .‬רּבֹו – הרי"ף‪ ,‬רבי יצחק אלפסי‪.‬‬
   574   575   576   577   578   579   580   581   582   583   584