Page 574 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 574
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ג-ד 552
הודאה במקצת וכשאינו יכול להישבע משלם דִ 1מּתֹוְך ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע ְיַׁשֵּלם
דִ 1הְׁש ִאילֹו ְׁש ֵּתי ָּפרֹותֲ ,ח ִצי ַהּיֹום ִּבְׁש ֵא ָלה ַו ֲח ִצי ַהּיֹום ַהּ ְׁש ַּת ִים – מאחר שהשומר מודה שהוא
חייב לשלם בהמה אחת ,נמצא שהוא
ִּבְׂש ִכירּותַ ,הַּמְׁש ִאיל אֹו ֵמר 'ִּב ְז ַמן ַהּ ְׁש ֵא ָלה ֵמתּו ְׁש ֵּתי ֶהן' ְו ַהָּלה מודה במקצת הטענה ,ולכן הוא חייב
אֹו ֵמר ' ַא ַחת ֵמ ָתה ִּב ְז ַמן ְׁש ֵא ָל ָתּהְ ,ו ָה ַא ֶחֶרת ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ִמּתֹוְך שבועת מודה במקצת .אבל כיוון שאינו
יכול להישבע ,שהרי אינו יודע מה קרה
ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבעְ ,יַׁשֵּלם ַהּ ְׁש ַּת ִים.
לשנייה – משלם.
דְ 2ו ֵכן ִאם ָמ ַסר לֹו ָׁשלׁש ָּפרֹותְׁ ,ש ַּת ִים ְׁשאּולֹות ְו ַא ַחת ְׂשכּוָרה,
ַהַּמְׁש ִאיל אֹו ֵמר 'ְׁש ַּת ִים ַהּ ְׁשאּולֹות ֵהן ֶׁשֵּמתּו'ְ ,ו ַהּׁשֹו ֵאל אֹו ֵמר
' ָה ַא ַחת ַהּ ְׁשאּו ָלה ֵמ ָתה ַו ַּדאיֲ ,א ָבל ַהּ ְׁש ִנ ָּיה ֶׁשֵּמ ָתה ֵאי ִני יֹו ֵד ַע
ִאם ִהיא ַהּ ְׁשאּו ָלה ָה ַא ֶחֶרת אֹו ַהּ ְׂשכּוָרה' – ִמּתֹוְך ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול
ְל ִהּ ָׁש ַבעֶׁ ,ש ֲהֵרי אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע'ְ ,יַׁשֵּלם ַהּ ְׁש ַּת ִים.
דְּ 3ב ִה ְלכֹות טֹו ֵען ְו ִנ ְט ָען (ד,ז-ח) ִי ְתָּב ֵאר ִּדין ֶזה ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ִמָּכל
ַהּטֹו ֲע ִנין ֶׁש ֵאי ָנן ְיכֹו ִלין ְל ִהּ ָׁש ַבעְ ,ו ֵכי ַצד ְמַׁשְּל ִמיןּ ,ו ֵמ ֵאי ֶזה
ַט ַעם ֵהן ְמַׁשְּל ִמין.
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי הקדמה :מפרק זה ואילך ,הלכות פיקדון
בשומר חינם .ד
דרך שמירת הפיקדון א ֲהֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע – שנגנב או אבד
שלא ברשלנותֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ִי ֵּתן ִאיׁש שבועת השומרים
ֶאל ֵר ֵעהּו ֶּכ ֶסף אֹו ֵכ ִלים ִלְׁש ֹמר ְו ֻגַּנב ִמֵּבית
א ַהַּמ ְפ ִקיד ֵא ֶצל ֲח ֵברֹו ְּב ִחָּנםְ ,ו ִנ ְג ַנב אֹו ָא ַבד – ֲהֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע ָה ִאיׁשִ ,אם ִיָּמ ֵצא ַהַּגָּנב ְיַׁשֵּלם ְׁש ָנ ִיםִ .אם
ֹלא ִיָּמ ֵצא ַהַּגָּנב ְו ִנ ְקַרב ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶאל
ְו ִנ ְפ ָטרֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ֻגַּנב ִמֵּבית ָה ִאיׁשְ ...ו ִנ ְקַרב ַּב ַעל ַהַּב ִית ָה ֱאֹל ִהים [נשבע בבית דין על הטענה
ֶאל ָה ֱאֹל ִהים ִאם ֹלא ָׁש ַלח ָידֹו ִּב ְמ ֶלא ֶכת ֵר ֵעהּו" (שמות כב,ו-ז).
הבאהִ ,]:אם ֹלא ָׁש ַלח ָידֹו ִּב ְמ ֶלא ֶכת
ּו ְמ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו ְּבתֹוְך ַהּ ְׁשבּו ָעהֶׁ ,שֹּלא ָּפַׁשע ָּבּה ֶאָּלא ָׁש ַמר ֵר ֵעהּו"ּ .ו ְמ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו ְּבתֹוְך ַהּ ְׁשבּו ָעה
ְּכ ֶדֶרְך ַהּׁשֹו ְמִריןְ ,וֶׁשֹּלא ָׁש ַלח ּבֹו ָיד ְו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְג ַנב; ֶׁש ִאם ִנ ְג ַנב – לביאור גלגול שבועה ,ראה לעיל ג,ג.2
לשבועה העיקרית ,שהיא על האירוע
ַא ַחר ֶׁשּ ָׁש ַלח ָיד ַּבִּפ ָּקדֹון – ַח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּותֹו.
ב 1הֹו ִאיל ּו ָפ ַטר ַהָּכתּוב ֶאת ׁשֹו ֵמר ִחָּנם ִמן ַהְּג ֵנ ָבה – ַקל שנגנב או אבד (פה"מ ב"מ ח,ב) וכעת אין
הפיקדון ברשותו (להלן ו,א ,)4מוסיפין עוד
ָו ֹח ֶמר ִמן ָה ֳא ָנ ִסין ַהְּגדֹו ִליםְּ ,כגֹון ְׁשבּוָרה ּוְׁשבּו ָיה ּו ֵמ ָתה; שתי הצהרות באותה שבועהֶׁ )1 :שֹּלא
ָּפַׁשע ָּבּה ֶאָּלא ָׁש ַמר ְּכ ֶדֶרְך ַהּׁשֹו ְמִרין – ְוהּוא ֶׁשֹּלא ָׁש ַלח ָיד ַּבִּפ ָּקדֹוןֲ .א ָבל ִאם ָׁש ַלח ָיד ַּבִּפ ָּקדֹון –
שאם פשע בשמירת הפיקדון ,חייב על ִנ ְת ַח ֵּיב ָּב ֳא ָנ ָסיו.
כל אונס שאירע לו; ְ )2וֶׁשֹּלא ָׁש ַלח ּבֹו
אופן שמירת חפץ
ָיד – שלא השתמש בפיקדון לעצמו,
בֵּ 2כי ַצד ֶּדֶרְך ַהּׁשֹו ְמִרים? ַהּ ֹכל ְל ִפי ַהִּפ ָּקדֹוןֵ :יׁש ִּפ ָּקדֹון והיא ההצהרה הנוספת שגלגלו עליו
חכמים (י') ,שהשולח יד בפיקדון דינו
ֶׁש ֶּדֶרְך ְׁש ִמיָרתֹו ְל ַהִּניחֹו ְּב ֵבית ַׁש ַערְּ ,כגֹון ַהּקֹורֹות כדין גזלן ,שחייב לשלם לבעלים אף
ְו ָה ֲא ָב ִנים; ְו ֵיׁש ִּפ ָּקדֹון ֶׁש ֶּדֶרְך ְׁש ִמיָרתֹו ְל ַהִּניחֹו ֶּב ָח ֵצרְּ ,כגֹון אם אבד החפץ באונס (להלן ב; להלן ז,ט).
בִ 1נ ְת ַח ֵּיב ָּב ֳא ָנ ָסיו – "כדין כל הגזלנים" (גזלה ואבדה ג,יא).
בֵּ 2בית ַׁש ַער – מבוא החצר (פה"מ :מעשרות ג,ו; עירובין ח,ד) .מבנה קטן סמוך לפתח החצר שאינו משמש לדירה ,אלא
מאחסנים בו חומרי בניין.
