Page 571 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 571
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ב 549
ְו ִנְׁש ַמטָ ל ֶהםִ מַּמ ֶּס ְכ ָּתא ְל ַמ ֶּס ְכ ָּתא – ֲה ֵרי ֵהן ְׁשאּו ִלין ֶא ְצלֹו ְו ִנְׁש ַמט ָל ֶהם ִמַּמ ֶּס ְכ ָּתא ְל ַמ ֶּס ְכ ָּתא – אינו
מתרכז בלימוד מסכת אחת ,לכן אין הוא
מחויב להם ,מפני שהם 'שאולים' לו. ְו ֵאין הּוא ָׁשאּול ָל ֶהןּ .ו ְביֹום ַהֶּפֶרקֶׁ ,ש ַהּ ֹכל ָּב ִאין ִלְׁשמֹ ַע ִע ְנ ַין
ּו ְביֹום ַהֶּפֶרק – יום החג" .ומשה רבנו אֹותֹו מֹו ֵעד – ֲהֵרי הּוא ָׁשאּול ָל ֶהם ְו ֵהן ֵאי ָנן ְׁשאּו ִלין לֹו.
תיקן להן לישראל שיהיו ...שואלין שאלה בשלוחים ושותפים
ודורשין בעניינו של יום בכל מועד
ומועד" (תפילה יג,ח) .והלימוד היה ה ָהאֹו ֵמר ִלְׁשלּוחֹו ' ֵצא ְו ִהׁ ָּש ֵאל ִעם ָּפָר ִתי' – ֵאי ָנּה ְׁש ֵא ָלה
"בהלכות החג ,שמלמדין אותן ברבים
ַּבְּב ָע ִליםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִ " :אם ְּב ָע ָליו ִעּמֹו" (שמות כב,יד) – ַהְּב ָע ִלים
ַע ְצ ָמםֹ ,לא ְׁשלּו ָחןָ .א ַמר ְל ַע ְבּדֹו ַהְּכ ַנ ֲע ִני ' ֵצא ְו ִהׁ ָּש ֵאל ִעם מדברים הקלים סמוך לחג ,כדי שיהיו
כל העם בקיאין בהן" (אישות ח,ה) .ולכן
בעת הזאת הרב אינו יכול ללמד איזו ָּפָר ִתי' – ֲהֵרי זֹו ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִליםֶׁ ,ש ַּיד ָה ֶע ֶבד ְּכ ַיד ַרּבֹוִ .נְׁש ַאל
ָה ֶע ֶבד ִעָּמּה ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ַעת ַרּבֹו – ֵאי ָנּה ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים.
מסכת שירצה.
ה ַע ְבּדֹו ַהְּכ ַנ ֲע ִני – עבד גויֶׁ .ש ַּיד ָה ֶע ֶבד ו ַהּׁשֹו ֵאל ִמן ָה ִאּ ָׁשהְ ,ו ִנְׁש ַאללֹוַּב ְע ָלּה– ֵאי ָנּהְׁש ֵא ָלהַּבְּב ָע ִלים,
ְּכ ַיד ַרּבֹו – ההלכה קובעת שיש זהות ֶׁשִּק ְנ ַין ֵּפרֹות ֵאינֹו ְּכ ִק ְנ ַין ַהּגּוףְ ,ו ֵאין ַלַּב ַעל ֶאָּלא ַהֵּפרֹות.
משפטית בין העבד לבין רבו (ראה עירובין
ז ַהּׁשֹו ֵאל ֵמ ִאְׁשּתֹו ,אֹו ֻׁש ָּת ִפין ֶׁשּ ָׁש ֲאלּו ֶזה ִמ ֶּזה – ֲהֵרי זֹו
א,כ).
ו ַהּׁשֹו ֵאל ִמן ָה ִאּ ָׁשה – השואל חפץ של ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִליםְ .ו ִאם ָא ַמר ַהּ ֻׁש ָּתף ַל ֲח ֵברֹו ' ַהְׁש ִאי ֵל ִני ַהּיֹום
ְו ַנְׁש ִאי ְלָך ְל ָמ ָחר' – ֵאי ָנּה ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים.
האישה ברשות בעלה (תוספות ב"מ צו,א).
ִק ְנ ַין ֵּפרֹות – זכות השימוש והרווח ח ָׁש ַאל ִמן ַהּ ֻׁש ָּת ִפין ְו ִנְׁש ַאל לֹו ֶא ָחד ֵמ ֶהןְ ,ו ֵכן ַהּ ֻׁש ָּת ִפין
מנכסי האישה שייכים לבעלה. ֶׁשּ ָׁש ֲאלּו ְו ִנְׁש ַאל ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ֲהֵרי ֶזה ָס ֵפק ִאם ִהיא ְׁש ֵא ָלה
ַּבְּב ָע ִלים אֹו ֵאי ָנּהְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ֵמ ָתה – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם; ְו ִאם
ז ַהּׁשֹו ֵאל ֵמ ִאְׁשּתֹו – משתמש בנכסי ָּת ְפסּו ַהְּב ָע ִלים – ֵאין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּי ָדםָּ .פַׁשע ָּבּה ַהּׁשֹו ֵמר – ֲהֵרי
אשתו והיא שאולה לו ,שהיא עושה עמו
במלאכתוֻׁ .ש ָּת ִפין ֶׁשּ ָׁש ֲאלּו ֶזה ִמ ֶּזה –
שכל אחד משאיל חפץ לחברו וגם שואל
ממנו חפץ ,ונמצא שהוא מתחייב לחברו ֶזה ְמַׁשֵּלם.
באחריות לשמירת החפץ של חברו .דין ט ַהּׁשֹו ֵאל ֶאת ַהְּב ֵה ָמה ַּבְּב ָע ִלים ְלִר ְב ָעּה אֹו ְל ֵהָראֹות ָּבּה אֹו
זה אינו חל רק בין שותפין ,אלא בכל
התחייבות הדדית של 'שמור לי ואשמור ַל ֲעׂשֹות ָּבּה ָּפחּות ִמׁ ָּשֶוה ְּפרּו ָטה ,אֹו ֶׁשּ ָׁש ַאל ְׁש ֵּתי ָּפרֹות ַל ֲעׂשֹות
לך' (שכירות יב,י). ָּב ֶהן ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – ֲהֵרי ָּכל ֵאּלּו ְס ֵפק ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים.
ח ָׁש ַאל ִמן ַהּ ֻׁש ָּת ִפין – חפץ השייך י ְׁש ָא ָלּהַּבְּב ָע ִליםּ,וְׂש ָכָרּהֶׁשֹּלאַּבְּב ָע ִלים–ָּפטּורֶׁ,ש ַהּ ְׂש ִכירּות
לשניהםֲ .הֵרי ֶזה ָס ֵפק – אם במה שנאמר
ְּתלּו ָיה ַּבּ ְׁש ֵא ָלהֲ .א ָבל ִאם ְׂש ָכ ָרּה ַּבְּב ָע ִלים ְו ָח ַזר ּוְׁש ָא ָלּה ֶׁשֹּלא בתורה במילים 'בעליו עמו' הכוונה לכל
הבעלים או שדי בחלק מהםָּ .פַׁשע ָּבּה
ַהּׁשֹו ֵמר ֲה ֵרי ֶזה ְמַׁשֵּלם – מפני שהפושע הוא כמזיק (שכירות ב,ג) ,וכל זמן שאין ראיה ברורה העשויה לפטור אותו מן
התשלומים ,כגון שהמקרה הוא 'פשיעה בבעלים' ,עדיין הוא חייב (מ"מ).
ט ְלִר ְב ָעּה – שיבוא עליה השואלְ .ל ֵהָראֹות ָּבּה – להתחזות לאדם עשיר שיש לו בהמה ,אך אינו מתכוון לעשות בה
מלאכהַ .ל ֲעׂשֹות ָּבּה ָּפחּות ִמׁ ָּשֶוה ְּפרּו ָטה – לעשות מעט מלאכה שערכה פחות מפרוטה (=המטבע הקטן ביותר),
והכלל הוא" :כל פחות מפרוטה – אינו ממון" (טוען ונטען ג,ו)ֲ .ה ֵרי ָּכל ֵאּלּו ְס ֵפק ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים – ספק אם יש כאן "אם
בעליו עמו" ,מפני שהמשאיל עושה מלאכה לשואל ,אך אין ברור אם השואל עושה מלאכה בבהמה ,כיוון שלא שאל
אותה בדרך המקובלת (המאירי ב"מ צו,א).
י ְׁש ָא ָלּה ַּבְּב ָע ִלים ּוְׂש ָכָרּה וכו' – כגון שהשאיל לו את החפץ בבעלים תחילה ,והתנו ביניהם שלמחרת היום ימשיך
להחזיק את החפץ ברשותו בתשלום ,ואירעה גנבה או אבדה ,שהשוכר חייב בה ,שאם הייתה בבעלים – פטורָּ .פטּור
ֶׁש ַהּ ְׂש ִכירּות ְּתלּו ָיה ַּבּ ְׁש ֵא ָלה – אחריות השוכר (שהוא פטור באונס) לשלם בגנבה ואבדה כלולה באחריות השאלה,
