Page 567 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 567
ִה ְלכֹות ְׁש ֵא ָלה ּו ִפ ָּקדֹון
ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ְׁש ֵּתי ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה :א) ִּדין ַהּׁשֹו ֵאל .ב) ִּדין ׁשֹו ֵמר הקדמה :הלכות שאלה ופיקדון
הן המשכן של הלכות שכירות.
להגדרת סוגי השומרים ועיקר דיניהם ִחָּנםּ .ו ֵבאּור ְׁש ֵּתי ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו.
המשותפים ,ראה הלכות שכירות פרקים א-ב .דיניו הייחודיים של שומר שכר מובאים בהלכות שכירות .בהלכות
שאלה ופיקדון ,מובאים דיניהם של השואל (פרקים א-ג) ושומר חינם (פרקים ד-ז).
ּ ֶפ ֶרק ִרא ׁשֹון
אחריות השואל ותקופת השאלה א
אַ 1הּׁשֹו ֵאל וכו' – ראה שכירות א,א-ב אחריות השואל
וביאורנו שם. אַ 1הּׁשֹו ֵאל ְּכ ִלי אֹו ְּב ֵה ָמה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ִמּ ְׁש ָאר ִמַּט ְל ְט ִלין
אֲ 2הֵרי ֶזה ָּפטּור – מפני שההשאלה ֵמ ֲח ֵברֹוְ ,ו ָא ַבד אֹו ִנ ְג ַנבֲ ,א ִפּלּו ֶנ ֱא ַנס ֹא ֶנס ָּגדֹולְּ ,כגֹון ֶׁשִּנְׁשָּבה
אֹו ִנְׁשְּבָרה ַהְּב ֵה ָמה אֹו ֵמ ָתה – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ַהּכֹלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
הייתה כדי שישתמש בדבר המושאל, "ְו ִכי ִיְׁש ַאל ִאיׁש ֵמ ִעם ֵר ֵעהּו ְו ִנְׁשַּבר אֹו ֵמתְּ ,ב ָע ָליו ֵאין ִעּמֹו
ולא שיהא מונח בקרן זווית .ואם השואל
אינו יכול להשתמש בו – אין ההשאלה ַׁשֵּלם ְיַׁשֵּלם" (שמות כב,יג).
מתקיימת ,מפני "שלא שאל אלא לעשות
בו מלאכה זו" (להלן א ,)3ולכן הוא פטור. אַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשֶּנ ֱא ַנס ֶׁשֹּלא ִּבְׁש ַעת ְמ ָלא ָכה.
ּו ֵמ ָתה ְּכֶׁש ִהיא ָּדָׁשה – אף על פי שמתה
בשעת מלאכה ,הוא חייב ,מפני שלא ֲא ָבל ִאם ָׁש ַאל ְּב ֵה ָמה ֵמ ֲח ֵברֹו ַל ֲחרֹשׁ� ָּבּהּ ,ו ֵמ ָתה ְּכֶׁש ִהיא
נשאלה למלאכת הדישה ,מפני שהדישה חֹוֶרֶׁשת – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּורֲ .א ָבל ִאם ֵמ ָתה קֹ ֶדם ֶׁש ַּי ֲחרֹׁש� ָּבּה אֹו
ַא ַחר ֶׁש ָחַרׁש ָּבּה ,אֹו ֶׁשָר ַכב ָע ֶלי ָה אֹו ָּדׁש ָּבּה ּו ֵמ ָתה ְּכֶׁש ִהיא
קלה מן החרישה (לח"מ). ָּדָׁשה אֹו ִּבְׁש ַעת ְר ִכי ָבה – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא
אַ 3קְרּדֹם – כלי שיש לו שני ראשים, ָּב ֶזה.
אחד מכוש ואחד גרזן (יום טוב ד,י; פה"מ אְ 3ו ֵכן ַהּׁשֹו ֵאל ְּב ֵה ָמה ֵמ ֲח ֵברֹו ֵלי ֵלְך ָּבּה ְל ָמקֹום ְּפלֹו ִני ּו ֵמ ָתה
כלים יג,ג)ַ .ו ֲה ֵרי ֹלא ִׁשָּנה – לא השתמש
בדבר המושאל שלא לפי הייעוד שנקבע ַּת ְח ָּתיו ְּבאֹו ָתּה ַה ֶּדֶרְך ,אֹו ֶׁשּ ָׁש ַאל ְּד ִלי ְל ַמֹּלאות ּבֹו ְו ִנ ְקַרע ַּבּבֹור
ִּבְׁש ַעת ִמּלּוי ,אֹו ֶׁשּ ָׁש ַאל ַקְרּדֹם ְל ַפֵּצל ּבֹו ֵע ִצים ְו ִנְׁשַּבר ְּב ֵעת
בזמן ההשאלה. ֶׁשִּפֵּצל ּבֹו ֵמ ֲח ַמת ַהִּבּקּו ַעְ ,ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור,
בְ 1ו ָט ַען ַהּׁשֹו ֵאל וכו' – הטוען טענת ֶׁשֹּלא ָׁש ַאל ֶאָּלא ַל ֲעׂשֹות ּבֹו ְמ ָלא ָכה זֹוַ ,ו ֲהֵרי ֹלא ִׁשָּנה.
'מתה בשעת מלאכה' במקום שיש בַ 1הּׁשֹו ֵאל ְּב ֵה ָמה ֵמ ֲח ֵברֹו ּו ֵמ ָתהְ ,ו ָט ַען ַהּׁשֹו ֵאל ֶׁשִּבְׁש ַעת
עדים ,על השואל להביא ראיה כדי
להיפטר מן התשלום על הנזק .וכן הוא ְמ ָלא ָכה ֵמ ָתה – ִאם ָה ָיה ַהָּמקֹום ֶׁשּ ְׁש ָא ָלּה ֵלי ֵלְך ּבֹו ָמקֹום ֶׁשְּב ֵני
בדיני שומר שטען שנאנס במקום שיש ָא ָדם ְמצּו ִיין ָׁשםָ ,י ִביא ְר ָא ָיה ֶׁשֵּמ ָתה אֹו ֶנ ֶא ְנ ָסה ִּבְׁש ַעת ְמ ָלא ָכה
עדים (ראה שכירות ג,א). ְוֶׁשֹּלא ִׁשָּנה ָּבּהְ ,ו ִיָּפ ֵטר; ְו ִאם ֹלא ֵה ִביא ְר ָא ָיהְ ,מַׁשֵּלם.
בְׁ 2ש ָא ָלּה ִמֶּמּנּו – דליְ .ל ַמֹּלאות ּבֹו בְׁ 2ש ָא ָלּה ִמֶּמּנּו ְל ַמֹּלאות ָּבּה ְּבתֹוְך ֻחְרָּבתֹוֶׁ ,ש ֵאין ָה ֵע ִדים
– מים מן הבור שבחורבה או בבית. ְמצּו ִיין ָׁשם ,אֹו ֶׁשּ ָׁש ַאל ִמֶּמּנּו ְּד ִלי ְל ַמֹּלאות ּבֹו ְּבתֹוְך ֵּביתֹו,
