Page 570 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 570
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ב 548
ּ ֶפ ֶרק ֵׁש ִני אַ 1הּׁשֹו ֵאל ַּבְּב ָע ִלים – השואל חפץ
ב ושוכר או שואל את הבעלים בו זמנית
שאלה בבעלים לעשות לו מלאכה .במקרה זה ,השואל
הגדרת שאלה בבעלים פטור מן התורה מאחריות לחפץ" ,אפילו
פשע בדבר ששמר ואבד מחמת הפשיעה
אַ 1הּׁשֹו ֵאל ַּבְּב ָע ִלים – ֲא ִפּלּו ִנ ְג ַנב אֹו ָא ַבד ִּב ְפִׁשי ָעהָּ ,פטּור, – הרי זה פטור" (שכירות א,ג) ,והוא חייב
רק אם גרם במו ידיו נזק לחפץ ,כפי
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִ " :אם ְּב ָע ָליו ִעּמֹו ֹלא ְיַׁשֵּלם" (שמות כב,יד); ּו ִב ְל ַבד
ֶׁש ִּיְׁש ַאל ַהְּב ָע ִלים ְּת ִחָּלה אֹו ִעם ַה ֵח ֶפץְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (שכירות שכל אדם חייב .השעה הקובעת להגדרת
א,ג)ְ .ו ֶא ָחד ַהּׁשֹו ֵאל ֶאת ַהְּב ָע ִלים אֹו ֶׁשּ ְׂש ָכָרןְ ,ו ֶא ָחד ַהּׁשֹו ֵאל שאלה בבעלים היא שעת ההשאלה,
ֶאת ַהְּב ָע ִלים ְלאֹו ָתּה ַהְּמ ָלא ָכה ,אֹו ֶׁשּ ְׁש ָא ָלן ּוְׂש ָכָרן ִל ְמ ָלא ָכה לא שעת אבדן החפץ ,מפני שבשעת
ההשאלה נקבעים גדרי השמירה (חיוב
ַא ֶחֶרת אֹו ְלׁשּום ָּד ָבר ָּבעֹו ָלם. נתינת המזונות ,אופן השמירה והאחריות
אֲ 2א ִפּלּו ָא ַמר ַל ֲח ֵברֹו ' ַהְׁש ֵק ִני ַמ ִים' ְוָׁש ַאל ִמֶּמּנּו ְּב ֶה ְמּתֹו, על החפץ) .נאמרו טעמים אחדים לפטור
של השואל בבעלים )1 :אם התנו ביניהם
אחרת – תנאם קיים ,שכן בדבר שממון ְו ִהְׁש ָקהּו ְו ָנ ַתן לֹו ֶאת ַהְּב ֵה ָמה – ֲה ֵרי זֹו ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים,
רשאי האדם להתנות בניגוד לגדרי ּו ָפטּורָ .מַׁשְך ַהְּב ֵה ָמה ַּב ְּת ִחָּלה ְו ַא ַחר ָּכְך ִהְׁש ָקהּו – ֵאי ָנּה
התורה (ראה שכירות ב,ט) .כגון שמתוך
ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִליםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. קירוב הדעת שביניהם ,אין המשאיל
מטיל את האחריות לחפץ על השואל ,התקשרות בעלי החפץ לשואל
ב ִהְׁש ִאיל ְּב ֶה ְמּתֹו אֹו ִהְׂשִּכיָרּה ְל ַמּׂשֹויְ ,ו ָי ָצא ִעָּמּה ִל ְסעֹד ולכן דין השאלה זו כדין מתנה לתקופה
מסוימת (פירוש ספורנו לפסוק); )2או שעל
ַהּׁשֹו ֵאל אֹו ַהּׂשֹו ֵכר ְו ִל ְט ֹען ִעּמֹו ַּבַּמּׂשֹוי – ֲהֵרי זֹו ְׁש ִמיָרה הבעלים ,המשאילים את החפץ ובאותה
ַּבְּב ָע ִליםְ .ו ִאם ָי ָצא ְל ַב ֵּקר ַהַּמּׂשֹוי ִּב ְל ַבד ְו ִלְראֹות ֶׁשֹּלא ִי ְט ֲענּו עת קשורים בהתחייבות לשואל ,להיות
אחראים על החפץ שהשאילו יחד עמהםָ ,ע ֶלי ָה ָי ֵתר ִמן ָה ָראּוי – ֵאי ָנּה ְׁש ִמי ָרה ַּבְּב ָע ִלים.
מפני שהחפץ נחשב נספח וטפל להשאלת
ג ְמ ַלֵּמד ִּתינֹוקֹותְ ,ו ַהּנֹו ֵט ַע ִל ְב ֵני ַהְּמ ִדי ָנהְ ,ו ַהַּמִּקיז ָל ֶהם ֶאת הבעלים (רלב"ג); )3או כשם שהשואל אינו
חייב מדין תורה לשלם את נזקי גופו של ַה ָּדםְ ,ו ַהּסֹו ֵפר ֶׁשָּל ֶהם – ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֵאּלּו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןַּ ,בּיֹום
הפועל ,כך אינו חייב לשלם את נזקי
ֶׁשהּוא יֹוֵׁשב ּבֹו ַל ֲעסֹק ִּב ְמ ַלא ְכּתֹוִ ,אם ִהְׁש ִאיל אֹו ִהְׂשִּכיר ממונו (דעת מקרא לפסוק)ֶׁ .שּ ְׁש ָא ָלן ּוְׂש ָכָרן –
ְל ֶא ָחד ֵמ ֵאּלּו ֶׁשהּוא עֹו ֵסק ִּב ְמ ַלא ְכ ָּתןֲ ,הֵרי זֹו ְׁש ִמיָרה ַּבְּב ָע ִלים;
ַו ֲא ִפּלּו ָּפַׁשע ּבֹו ַהּׁשֹו ֵמר – ָּפטּורֲ .א ָבל הּוא ֶׁשּ ָׁש ַאל אֹו ָׂש ַכר ששאל את הבעלים או שכר אותם.
ֵמ ֶהן – ַח ָּיבֶׁ ,ש ֵאי ָנם ְׁשאּו ִלין לֹו. אָ 2א ַמר ַל ֲח ֵברֹו ַהְׁש ֵק ִני ַמ ִים – שאל
אותו כדי לעשות לו מלאכה קלה,
ד ָהַרב ֶׁשהּוא ַמ ְקֵרא ִּבְרצֹונֹו ַל ַּת ְל ִמי ִדים ְּב ָכל ֵעת ֶׁש ִּיְר ֶצה להשקותו מים .עקרון היסוד הוא:
הבעלים נחשב 'שאול' בכל שירות
שעושה בעבור השואל שנעשה בזמן ְו ֵאי זֹו ַמ ֶּס ְכ ָּתא ֶׁש ִּי ְר ֶצהְ ,ו ָהיּו ֵהם ְקבּו ִעים ָלבֹוא ָּת ִמיד,
ההשאלהָ .מַׁשְך ַהְּב ֵה ָמה ַּב ְּת ִחָּלה ְו ַא ַחר
ָּכְך ִהְׁש ָקהּו – שהשאלה להשקותו מים לא הייתה בשעה שהתחייב לשמור על הבהמה.
ב ִל ְסעֹד ַהּׁשֹו ֵאל – לעזור לשואל ,והמעשה שעושה הבעלים הוא בעבור השואלְ .ל ַב ֵּקר – להשגיח על הדבר השאול,
והביקור הוא עבור הדבר השאול.
ג ִּתינֹוקֹות – תלמידיםַ .הּנֹו ֵט ַע ִל ְב ֵני ַהְּמ ִדי ָנה – שותל עירוניַ .הַּמִּקיזָּ ...דם – רופא (לביאור ההקזה ,ראה שכירות י,ז) .סֹו ֵפר
– הכותב שטרי מכירה ,כתובות ,גטין וכיוצא בזהֲ .הֵרי זֹו ְׁש ִמיָרה ַּבְּב ָע ִלים – נותני השירות" ,הואיל והעמידו אותן
הציבור עליהן" (שכירות י,ז) ,מחויבים למעסיק שלהם ,מפני שהוא משלם להם את משכורתם לאותו הזמן.
ד ַמ ְקֵרא – מלמדְּ .ב ָכל ֵעת ֶׁש ִּיְר ֶצה – הוא קובע את הלימוד ,את זמנו ואת תוכנוַ .מ ֶּס ְכ ָּתא – המסכת ,הנושא הנלמד.
ְו ָהיּו ֵהם ְקבּו ִעים ָלבֹוא ָּת ִמיד – הקביעות שלהם מאפשרת להגדיר את יחסי ההתקשרות שלהם עמו כמחויבים לו.
