Page 572 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 572
םיטפשמ רפס ןודקיפו הלאש תוכלה פרק ב-ג 5 50
ולפיכך ניתן לומר שהיא נובעת מן ַּבְּב ָע ִלים ,אֹו ֶׁשּ ְׁש ָא ָלּה ַּבְּב ָע ִלים ְו ָח ַזר ּוְׂש ָכ ָרּה ֶׁשֹּלא ַּבְּב ָע ִלים
המשיכה שמשך בשעה הראשונה (בבלי
ְו ָח ַזר ּוְׁש ָא ָלּה ֶׁשֹּלא ַּבְּב ָע ִלים ,אֹו ֶׁשּ ְׂש ָכָרּה ַּבְּב ָע ִלים ְו ָח ַזר ב"מ צח,ב)ָּ .כל ֵאּלּו ְס ֵפק ְׁש ִמיָרה ַּבְּב ָע ִלים
ּוְׁש ָא ָלּה ֶׁשֹּלא ַּבְּב ָע ִלים ְו ָח ַזר ּוְׂש ָכָרּה ֶׁשֹּלא ַּבְּב ָע ִלים – ָּכל ֵאּלּו ִהיא – בכל המקרים הללו יש להסתפק
אם ההתקשרות המאוחרת דינה כהמשך ְס ֵפק ְׁש ִמי ָרה ַּבְּב ָע ִלים ִהיא.
להתקשרות המוקדמת ,וייפטר ,אם לאו.
יאִ 1אּ ָׁשה ֶׁשּ ָׁש ֲא ָלה ְׁש ֵא ָלה ְו ַא ַחר ָּכְך ִנּ ֵׂשאת – ֲהֵרי ַהַּב ַעל
יאִ 1אּ ָׁשה ֶׁשּ ָׁש ֲא ָלה ְׁש ֵא ָלה – אישה
ְּכלֹו ֵק ַח ִמֶּמָּנהְ ,ו ֵאינֹו ֹלא ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר ְוֹלא ׁשֹו ֵאלְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם
ששאלה בהמה ,ובעלה משתמש
ָה ְי ָתה ְּב ֵה ָמהּ ,ו ֵמ ָתה – ַהַּב ַעל ָּפטּורַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ִמְׁש ַּתֵּמׁש בחפץַ .הַּב ַעל ְּכלֹו ֵק ַח ִמֶּמָּנה – דין
ָּבּה ָּכל ְי ֵמי ְׁש ֵא ָל ָתּהֲ ,א ִפּלּו ָּפַׁשע ָּבּהִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ְּכלֹו ֵק ַח, הבעל ברכוש שאול שהיא מכניסה לו
ְו ָה ִאּ ָׁשה ַח ֶּי ֶבת ְלַׁשֵּלם ְּכֶׁש ִּי ְה ֶיה ָלּה ְלַׁשֵּלםְ .ו ִאם הֹו ִדי ָעה ֶאת בעת נישואיהם אינו כדין השואל או
השומר אלא כדין לוקח (קונה) ממנה.
אילו הייתה שואלת לאחר שנישאה ,היה ַּב ְע ָלּה ֶׁש ִהיא ְׁשאּו ָלה – ֲה ֵרי ֶזה ִנ ְכ ָנס ַּת ְח ֶּתי ָה.
בעלה נכנס תחתיה כשואלִ .מְּפ ֵני ֶׁשהּוא
ְּכלֹו ֵק ַח – כקונה מאשתו ,שהרי לא ידע דין זהה לשאלה בבעלים ולשכירות בבעלים
יאָּ 2כל ֶׁש ָא ַמְרנּו ֶׁש ִהיא ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים – ָּכְך ִאם ָה ָיה ׂשֹו ֵכר
שהבהמה שאולה בידהְ .ו ָה ִאּ ָׁשה ַח ֶּי ֶבת
אֹו נֹוֵׂשא ָׂש ָכרֲ ,הֵרי ִהיא ְׁש ִמיָרה ַּבְּב ָע ִליםּ ,ו ָפטּורְ .ו ָכל ֶׁש ֵאי ָנּה ְלַׁשֵּלם – לבעל הבהמהְּ .כֶׁש ִּי ְה ֶיה ָלּה
ְׁש ֵא ָלה ַּבְּב ָע ִלים – ָּכְך ֵאי ָנּה ְׂש ִכיָרה ַּבְּב ָע ִליםְ .ו ָכל ֶׁשהּוא ָס ֵפק ְלַׁשֵּלם – כשתתגרש או תתאלמן (ראה:
גזלה ואבדה א,ז; מלווה ולווה כו,ט) .באופן
כללי ,הרווחים והרכוש משותפים לשני ַּבּ ְׁש ֵא ָלה – ָּכְך הּוא ָס ֵפק ַּבּ ְׂש ִכירּות.
בני הזוג ,אך הם ברשות הבעל בתמורה
לאחריותו לפרנס את אשתו (אישות יב,א-ג) .לכן בדרך כלל אין לאישה ממה לשלם את החובות שלה.
יא 2נֹוֵׂשא ָׂש ָכר – שומר בשכר.
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי
ג
האחריות במשלוח; שאלה עם שכירות
תחילת קבלת האחריות וסיומה א 1אֹו ְּב ַיד ַע ְבּדֹו – העברי או הכנעני,
אַ 1הּׁשֹו ֵאל ֶאת ַהָּפָרה ֵמ ֲח ֵברֹוְ ,וִׁשְּל ָחּה לֹו ַהַּמְׁש ִאיל ְּב ַיד ְּבנֹו מפני שהשואל לא מינה אותם להיות
שלוחיוְ .ו ָא ַמר לֹו ַהּׁשֹו ֵאל ַׁשַּלח...
אֹו ְּב ַיד ַע ְבּדֹו אֹו ְּב ַיד ְׁשלּוחֹוֲ ,א ִפּלּו ִׁשְּל ָחּה לֹו ְּב ַיד ְּבנֹו אֹו ְּב ַיד ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב – מפני ששלוחו של אדם
ַע ְבּדֹו אֹו ְּב ַיד ְׁשלּוחֹו ֶׁשַּלּׁשֹו ֵאלּ ,ו ֵמ ָתה קֹ ֶדם ֶׁש ִּתָּכ ֵנס ִלְרׁשּות (השואל) כמותו ,ונחשב כמי שהגיעה
ַהּׁשֹו ֵאל – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּורְ .ו ִאם ָא ַמר לֹו ַהּׁשֹו ֵאל 'ַׁשְּל ֶח ָה ִלי ְּב ַיד הבהמה לרשותו וקיבל עליה אחריות.
ְּב ִני'ְּ' ,ב ַיד ַע ְב ִּדי'ְּ' ,ב ַיד ׁ ְשלּו ִחי'; אֹו 'ְּב ַיד ִּב ְנָך' אֹו 'ְּב ַיד ַע ְב ְּדָך
ָה ִע ְבִרי' אֹו 'ְּב ַיד ְׁשלּו ֲחָך'; אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו ַהַּמְׁש ִאיל ' ֲהֵרי ִני אַ 2ע ְבּדֹו ַהְּכ ַנ ֲע ִני – של המשאיל
ְמַׁשְּל ָחּה ְלָך ְּב ַיד ִּב ְנָך'ְּ' ,ב ַיד ַע ְב ְּדָך'ְּ' ,ב ַיד ְׁשלּו ֲחָך'ְּ' ,ב ַיד ְּב ִני',
'ְּב ַיד ַע ְב ִּדי ָה ִע ְבִרי'ְּ' ,ב ַיד ׁ ְשלּו ִחי'ְ ,ו ָא ַמר לֹו ַהּׁשֹו ֵאל 'ַׁשַּלח', (למעמד פעולותיו ,ראה לעיל ב,ה)ַ .ו ֲע ַד ִין ֹלא
ָי ָצאת ֵמְרׁשּות ַהַּמְׁש ִאיל – אין לעבד
ְוִׁשְּל ָחּה ּו ֵמ ָתה ַּב ֶּדֶרְך – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב. זכות קניין עצמאית" ,שכל מה שקנה
עבד – קנה רבו" (מלווה ולווה ב,ח).
אִׁ 2שְּל ָחּה לֹו ַהַּמְׁש ִאיל ְּב ַיד ַע ְבּדֹו ַהְּכ ַנ ֲע ִני – ַאף ַעל ִּפי
ֶׁש ָא ַמר לֹו ַהּׁשֹו ֵאל 'ַׁשַּלח'ּ ,ו ֵמ ָתהָּ ,פטּורִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָּידֹו ְּכ ַיד ַרּבֹו,
ַו ֲע ַד ִין ֹלא ָי ָצאת ֵמְרׁשּות ַהַּמְׁש ִאיל .בָ 1א ַמר לֹו ַהּׁשֹו ֵאל
