Page 558 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 558
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק יב 536
בֲ 2א ָבל ִמְּפ ֵני ָהֵׁשב ֲא ֵב ָדה ַלְּב ָע ִלים ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ֶׁש ִּי ְהיּו בָ 2הֵׁשב ֲא ֵב ָדה ַלְּב ָע ִלים – שלא יפסידו
ַהּפֹו ֲע ִלין אֹו ְכ ִלין ַּב ֲה ִלי ָכ ָתן ֵמאֹ ֶמן ְל ֹא ֶמן ּו ַב ֲח ִזיָר ָתן ִמן ַהַּגת, את הזמן שהפועלים אוכלים בוֵ .מאֹ ֶמן
ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִיָּב ְטלּו ִמְּמ ַלא ְכ ָּתן ְו ֵיְׁשבּו ֶל ֱאכֹלֶ ,אָּלא אֹו ְכ ִלין ְּבתֹוְך
ְל ֹא ֶמן – משורה לשורה בכרםְּ .כ ֵדי ֶׁשֹּלא
ַהְּמ ָלא ָכה ְּכֶׁש ֵהן ְמ ַהְּל ִכין ְּב ֵט ִלין.
ִיָּב ְטלּו ִמְּמ ַלא ְכ ָּתן ְו ֵיְׁשבּו ֶל ֱאכֹל – לאחר
מילוי הסל .לכן תיקנו חכמים שיאכלו
מגבלות ההרשאה :ביטול מלאכה ולקיחה הביתה תוך כדי עבודתם ,כיוון שבדרך זו אינם
מתבטלים מן העבודה.
גַ 1הְּמ ַבֵּטל ִמְּמ ַלא ְכּתֹו ְו ָא ַכל ,אֹו ֶׁש ָא ַכל ֶׁשֹּלא ִּבְׁש ַעת ְּג ַמר
גַ 1הְּמ ַבֵּטל ִמְּמ ַלא ְכּתֹו ְו ָא ַכל – בזמן
ְמ ָלא ָכה – ֲהֵרי ֶזה עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ֶחְר ֵמׁש ֹלא
המיועד למלאכהֶׁ .שָּכל ְז ַמן וכו' – אלא
ָת ִניף( "...שם) – ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁשָּכל ְז ַמן ֶׁשהּוא עֹו ֵסק רק לאחר הקצירה.
ִּב ְק ִציָרה ֹלא ָי ִניף ֶחְר ֵמׁש ַל ֲא ִכי ָלתֹוְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה. גְ 2ו ֵאין לֹו ִקיןַ ...ח ָּיב ְלַׁשֵּלם – מפני
גְ 2ו ֵכן ּפֹו ֵעל ֶׁשהֹו ִליְך ְּב ָידֹו ִמַּמה ּ ֶׁש ָעָׂשה אֹו ֶׁשָּל ַקח ָי ֵתר ַעל שזהו לאו שניתן לתשלומין (סנהדרין יח,ב).
ֲא ִכי ָלתֹו ְו ָנ ַתן ַל ֲא ֵחִרים – עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ֶאל ד ַהְּמ ַחֵּבץ ְו ַהְּמ ַגֵּבן – הפקת גבינה מן
החלב מורכבת משני שלבים עיקריים:
ֶּכ ְל ְיָך ֹלא ִת ֵּתן" (שם כג,כה)ְ .ו ֵאין לֹו ִקין ַעל ְׁש ֵני ָלא ִוין ֵאּלּו; ֶׁש ִאם ַה ְחָּב ָצה ,הפרדת הֶּג ֶבן (המוצקים
ָא ַכל אֹו הֹו ִליְך – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם. שבחלב ,החלבונים והשומנים) ממי
הגבינה; גיבון ,גיבוש חלקיקי הגבן
הגולמי למרכיב אחיד תוך כדי לישתו עבודות המזכות באכילה
ד ַהחֹו ֵלב ְו ַהְּמ ַחֵּבץ ְו ַהְּמ ַגֵּבן – ֵאינֹו אֹו ֵכלִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵאי ָנן ִּגּדּו ֵלי וערבובו .השיטה הפשוטה להחבצה
היא הנעת החלב וטלטולוְ .מ ַנֵּכׁש –
ַקְר ַקעַ .הְּמ ַנֵּכׁש ַּבְּב ָצ ִלים ּו ַבּׁשּו ִמים – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּתֹו ֵלׁש מסלק את העשבים שמסביב לצמחים
ְק ַטִּנים ִמֵּבין ַהְּגדֹו ִלים ְו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהֵ ,אינֹו אֹו ֵכלִ ,מְּפ ֵני הרצויים ומסלק את הבצלים הקטנים
ֶׁש ֵאין ַמ ֲעֵׂשי ֶהן ְּג ַמר ְמ ָלא ָכהְ .ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ׁשֹו ְמֵרי ַּגּנֹות כדי שיגדלו הבצלים הגדולים טוב
ּו ַפְר ֵּד ִסים ְו ָכל ָּד ָבר ַהְּמ ֻחָּבר ַּכִּמ ְקָׁשאֹות ְו ַהִּמ ְד ָלעֹותֶׁ ,ש ֵאי ָנן יותרִ .מ ְקָׁשאֹות – שדות קישואים.
לביאור המילה קישות ,ראה להלן יא.
אֹו ְכ ִלין ְּכ ָלל.
ִמ ְד ָלעֹות – שדות דלועים.
ה ַהּבֹו ֵדל ַּב ְּת ָמִרים ּו ַבְּגרֹו ָגרֹות – ֵאינֹו אֹו ֵכלִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּנ ְג ְמָרה ה ַהּבֹו ֵדל וכו' – מוציא את הפירות
ְמ ַלא ְכ ָּתן ַלַּמ ֲעֵׂשרָ .העֹוֶׂשה ַּב ִחִּטים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ַא ַחר ֶׁש ִעּ ֵׂשר, הרעים מבין הפירות היפים (ר"ח ב"מ
ְּכגֹון ֶׁשּ ְׂש ָכָרן ָלבֹר ְצרֹורֹות אֹו ְל ַנֵּפ ַח אֹו ָתן אֹו ִל ְט ֹחן – ֲהֵרי פט,א)ְּ .גרֹו ָגרֹות – תאנים מיובשות.
ִנ ְג ְמָרה ְמ ַלא ְכ ָּתן ַלַּמ ֲעֵׂשר – שחייבים
ֵאלּו אֹו ְכ ִליןֶׁ ,ש ֲע ַד ִין ֹלא ִנ ְג ְמָרה ְמ ַלא ְכ ָּתן ַל ַחָּלהֲ .א ָבל ַהָּלׁש להפריש מעשר מן הפירות החל
ְו ַהְּמ ַקֵּטף ְו ָהאֹו ֶפה – ֵאינֹו אֹו ֵכלִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּנ ְג ְמָרה ְמ ַלא ְכ ָּתן מגמר מלאכתן ,משעה שהם מוכנים
ַל ַחָּלהְ ,ו ֵאין ַהּפֹו ֵעל אֹו ֵכל ֶאָּלא ִמ ָּד ָבר ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִנ ְג ְמָרה לאכילה :בתמרים – איסוף הפירות
המוכנים הוא גמר מלאכתן; ובגרוגרות
– איסוף הפירות כדי לייבשם הוא גמר ְמ ַלא ְכּתֹו ַלַּמ ֲעֵׂשר ְו ַל ַחָּלה.
מלאכתן .וסילוק הפירות הרעים נעשה
לאחר מכן (ראה מעשר ג,טז)ָ .לבֹר ְצרֹורֹות – לברור גושי אדמה או אבנים קטנות מבין גרגרי התבואהְ .ל ַנֵּפ ַח –
לנשוף על הגרגר כדי להרחיק ממנו פסולת קלה ,כגון קליפתוֶׁ .ש ֲע ַד ִין ֹלא ִנ ְג ְמָרה ְמ ַלא ְכ ָּתן ַל ַחָּלה – בתבואה
יש שני שלבים :למעשר – האחסון שלאחר סדרת פעולות המסתיימות בדישה ובזרייה; ולחלה – הכנת הבצק
לאחר סדרת פעולות המסתיימות בטחינה ובניפוי" .גמר מלאכה לחלה" הוא הזמן שכבר ניתן להפריש חלה,
והוא נתינת מים על הקמח (ביכורים ח,ב)ְ .מ ַקֵּטף – תולש חלקים מן הבצק לעשותם כיכרות לחם ,תוך כדי
החלקתם בנוזל כדי להכינם לאפייה ,שכדי שלא יידבק הבצק לידיים בעת הלישה ,הלש מרטיב את ידיו (פה"מ
מנחות ה,ב; ראה כלים ה,א).
