Page 553 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 553

‫םיטפשמ רפס‪      ‬תוריכש תוכלה‪      ‬פרק י‪-‬יא ‪	531‬‬                                                                                      ‫	‬

‫ּו ַב ַעל ַה ַּק ְר ַקע ֵח ִצי‪ְ ,‬ו ָנ ַטע ְו ִהְׁשִּבי ַח ְו ָנ ַטע ְו ִה ְפ ִסיד – ְמ ַחׁ ְּש ִבין בהם חולקים את הפירות בשווה כל זמן‬
‫שהעצים מניבים פירות‪ּ .‬ו ְמ ַנִּכין ִמֶּמּנּו‬
‫ַמה ׁ ֶּש ִה ְפ ִסיד – מפני שתפקיד הנוטע‬                           ‫לֹו ֲח ִצי ַהׁ ֶּש ַבח ֶׁש ֵּיׁש לֹו‪ּ ,‬ו ְמ ַנִּכין ִמֶּמּנּו ַמה ׁ ֶּש ִה ְפ ִסיד‪ְ ,‬ונֹו ֵטל‬
‫לוודא שלא ייפסדו הנטיעות‪ַ .‬א ְס ַמ ְכ ָּתא‬                         ‫ַהׁ ְּש ָאר‪ַ .‬ו ֲא ִפּלּו ִה ְת ָנה ַעל ַע ְצמֹו ֶׁש ִאם ִה ְפ ִסיד ֹלא ִיּטֹל ְּכלּום –‬
‫– התחייבות ממונית הבאה מתוך תנאי‬
                                                                           ‫ֲהֵרי זֹו ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‪ְ ,‬ו ֵאין ְמ ַנִּכין לֹו ֶאָּלא ַמה ׁ ֶּש ִה ְפ ִסיד‪.‬‬

‫שהאדם סבור שלא יצטרך לקיימו‪ ,‬ולכן‬                                  ‫ו‪ָ   2‬ה ָיה ִמ ְנ ָה ָגם ֶׁש ִּיּ ֹטל ַהּנֹו ֵט ַע ֶמ ֱח ָצה ּו ַב ַעל ַה ַּקְר ַקע ֶמ ֱח ָצה‪,‬‬
     ‫אינה תקפה (לפירוט‪ ,‬ראה לעיל ח‪,‬יג‪)2‬‬
                                                                   ‫ְו ָכְך ָה ָיה ִמ ְנ ָה ָגם ֶׁש ִּיּ ֹטל ָה ָאִריס ְׁש ִליׁש‪ִ :‬אם ָנ ַטע ַהּנֹו ֵט ַע‬
‫ו‪ָ   2‬אִריס – ראה לעיל ביאור ח‪,‬ב‪.‬‬                                  ‫ְו ִהְׁשִּבי ַח‪ְ ,‬וָר ָצה ְל ִה ְס ַּתֵּלק‪ֶׁ ,‬שִּנ ְמ ָצא ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע ָצִריְך ְלהֹוִריד‬

‫ְׁשתּות – שישית‪ְ .‬ו ַהׁ ְּשתּות ַהִּנְׁש ָאר‬

‫ִי ְה ֶיה ֶׁשַּלּנֹו ֵטע – ההפרש בין החצי‬                          ‫ָלּה ָאִריס – ֲהֵרי ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע מֹוִריד ָעִריס‪ְ ,‬ו ִיּ ֹטל ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע‬
‫המגיע לנוטע לבין השליש המגיע‬                                       ‫ֶח ְציֹו ְוֹלא ַי ְפ ִסיד ֵמ ֶח ְלקֹו ְּכלּום‪ְ ,‬ו ִיּ ֹטל ָה ָאִריס ְׁש ִליׁש‪ְ ,‬ו ַהׁ ְּשתּות‬
‫לאריס הוא של הנוטע‪ ,‬מפני שהוא‬
‫משביח את הקרקע‪ֶׁ .‬ש ֲהֵרי ִסֵּלק ַע ְצמֹו‬                                   ‫ַהִּנְׁש ָאר ִי ְה ֶיה ֶׁשַּלּנֹו ֵט ַע‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִסֵּלק ַע ְצמֹו ִּבְרצֹונֹו‪.‬‬

‫ִּבְרצֹונֹו – כיוון שהפר את ההסכם‪ ,‬מקבל‬                                                                         ‫הפסד מקצועי במשרה ציבורית‬
                      ‫רק את היתרה‪.‬‬
                                                                   ‫ז   ַהּנֹו ֵט ַע ִאי ָלנֹות ִל ְב ֵני ַהְּמ ִדי ָנה ֶׁש ִה ְפ ִסיד‪ְ ,‬ו ֵכן ַהַּטָּבח ֶׁשִּל ְב ֵני‬
‫ז   ַהְּמ ִדי ָנה – העיר‪ֶׁ .‬ש ִה ְפ ִסיד – שאין‬
                                                                   ‫ָה ִעיר ֶׁשִּנֵּבל ַהְּב ֵהמֹות‪ְ ,‬ו ַהַּמִּקיז ָּדם ֶׁש ָח ַבל‪ְ ,‬ו ַהּסֹו ֵפר ֶׁשָּט ָעה‬
‫הנטיעות גדלות כראוי‪ֶׁ .‬שִּנֵּבל ַהְּב ֵהמֹות‬
‫ִּבְׁש ָטרֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַלֵּמד ִּתינֹוקֹות ֶׁשָּפַׁשע ַּב ִּתינֹוקֹות ְוֹלא ִלֵּמד אֹו – ופעמים ההפסד אינו ניתן לתיקון‪ ,‬גם‬
‫אם ישלם‪ ,‬כגון שיש ביקוש רב לבשר‬
‫באותו הזמן (מ"מ)‪ַ .‬הַּמִּקיז ָּדם – רופא‪.‬‬                          ‫ִלֵּמד ְּב ָטעּות‪ְ ,‬ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ְּב ֵאּלּו ָה ֻאָּמ ִנין ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ֶׁש ַּי ֲחזֹר‬
‫הקזת הדם היא הוצאת דם‪ ,‬בדרך כלל‬                                    ‫ַה ֶה ְפ ֵסד ֶׁש ִה ְפ ִסידּו – ְמ ַסְּל ִקין אֹו ָתן ְּבֹלא ַה ְתָר ָאה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵהן‬
‫מן העורק שבעורף‪ ,‬על ידי שריטה בכלי‬                                 ‫ְּכ ֻמ ְתִרין ְועֹו ְמ ִדין ַעד ֶׁש ִּיְׁש ַּת ְּדלּו ִּב ְמ ַלא ְכ ָּתן‪ ,‬הֹו ִאיל ְו ֶה ֱע ִמידּו‬

‫חד‪ .‬ונהגו להקיז דם כדי למנוע מחלות‪.‬‬                                ‫אֹו ָתן ַהִּצּבּור ֲע ֵלי ֶהן‪.‬‬

‫מנהג הקזת הדם אינו מקובל בימינו‪,‬‬

‫מפני שהרופאים סבורים שאין בו תועלת‪ ,‬ואף יש סכנה בהקזת כמות גדולה של דם בבת אחת‪ .‬ואולם לתרומת הדם‬

‫בימינו‪ ,‬הנעשית בפיקוח רפואי‪ ,‬יש השפעה טובה על התחדשות הדם בגוף האדם‪ .‬סֹו ֵפר – הכותב שטרי מכירה או‬

‫כתובות או גטין וכיוצא בזה‪ִּ .‬תינֹוקֹות – תלמידים‪ֶׁ .‬שָּפַׁשע ַּב ִּתינֹוקֹות וכו' – "שהוא מניח את התינוקות ויוצא‪ ,‬או‬

‫שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן‪ ,‬או שהוא מתרשל בתלמודן – הרי הוא בכלל 'ארור עושה מלאכת ה' רמייה' (ירמיה‬

                                                                                            ‫מח‪,‬י)" (תלמוד תורה ב‪,‬ג)‪.‬‬

                                                                   ‫ּ ֶפ ֶרק ַא ַחד ָע ָׂשר‬                                                                             ‫	‬

                                                                       ‫תשלום שכר שכיר‬                                                                                  ‫יא‬

‫א‪ִּ  1‬ב ְז ַמּנֹו – במשך הלילה או היום‬                                                                                          ‫כללי הלנת שכר‬

‫שלאחר סיום העבודה או כפי שקבעו‬                                     ‫א‪ִ   1‬מ ְצַות ֲעֵׂשה ִל ֵּתן ְׂש ַכר ַהּ ָׂש ִכיר ִּב ְז ַמּנֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְּ" :‬ביֹומֹו‬
‫או כפי המנהג (להלן ב‪ֶׁ .)2‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא‬
‫ַת ֲעׁשֹק ָׂש ִכיר ָע ִני ְו ֶא ְביֹון‪ֵ ,‬מ ַא ֶחיָך אֹו ִמֵּגְרָך‬  ‫ִת ֵּתן ְׂש ָכרֹו" (דברים כד‪,‬טו)‪ְ .‬ו ִאם ֵא ֲחרֹו ְל ַא ַחר ְז ַמּנֹו‪ ,‬עֹו ֵבר ְּבֹלא‬
‫ֲאֶׁשר ְּב ַאְר ְצָך ִּבְׁש ָעֶריָך‪ְּ .‬ביֹומֹו ִת ֵּתן ְׂש ָכרֹו‬   ‫ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬וֹלא ָתבֹוא ָע ָליו ַהׁ ֶּש ֶמׁש" (שם)‪ְ .‬ו ֵאין לֹו ִקין‬
‫ְוֹלא ָתבֹוא ָע ָליו ַהׁ ֶּש ֶמׁש ִּכי ָע ִני הּוא ְו ֵא ָליו‬
‫הּוא נֵֹׂשא ֶאת ַנ ְפׁשֹו‪ְ ,‬וֹלא ִי ְקָרא ָע ֶליָך ֶאל‬                                   ‫ַעל ָלאו ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי הּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם‪.‬‬
‫ה' ְו ָה ָיה ְבָך ֵח ְטא"‪ְ .‬ו ֵאין לֹו ִקין ַעל ָלאו‬
‫ֶזה ֶׁש ֲהֵרי הּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם – ולאו שניתן‬                  ‫א‪ֶ   2‬א ָחד ְׂש ַכר ָה ָא ָדם ְו ֶא ָחד ְׂש ַכר ַהְּב ֵה ָמה ְו ֶא ָחד ְׂש ַכר ַהֵּכ ִלים‬
‫לתשלומין אין לוקין עליו (סנהדרין יח‪,‬ב)‪.‬‬
                                                                   ‫– ַח ָּיב ִל ֵּתן ִּב ְז ַמּנֹו‪ְ ,‬ו ִאם ֵא ֵחר ְל ַא ַחר ְז ַמּנֹו עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪.‬‬
   548   549   550   551   552   553   554   555   556   557   558