Page 549 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 549
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק ט 527
דַ 7עד ְּכ ֵדי ְׂש ָכָרם ֶׁשָּלִראׁשֹו ִנים – כגון דֵּ 7כי ַצד ׂשֹו ֵכר ֲע ֵלי ֶהם? ׂשֹו ֵכר ּפֹו ֲע ִלים ֲא ֵחִרים ְוגֹו ְמִרים
ששכר אותם בדינר ,וכעת שוכר אחרים ְמ ַלא ְכ ָּתםֶׁ ,שֹּלא ּתֹא ַבדְ ,ו ָכל ֶׁשּיֹו ִסיף ְל ֵאּלּו ַהּפֹו ֲע ִלים
ָה ֲא ֵחִרים ַעל ַמה ׁ ֶּשָּפ ַסק ָלִראׁשֹו ִנים – נֹו ֵטל ִמן ָהִראׁשֹו ִנים.
בשני דינרים – יכול לגבות מן הראשונים ְו ַעד ַּכָּמה? ַעד ְּכ ֵדי ְׂש ָכָרם ֶׁשָּלִראׁשֹו ִניםְ .ו ִאם ָה ָיה ָל ֶהם
דינר (פה"מ ב"מ ו,א)ָ .ה ָיה ָל ֶהם ָממֹון ַּת ַחת
ָידֹו – הוא אוחז בכספם או בחפציהם.
ַעד ַאְרָּב ִעים ֲח ִמׁ ִּשים זּוז – כל סכום. ָממֹון ַּת ַחת ָידֹו – ׂשֹו ֵכר ְל ַהְׁש ִלים ַהְּמ ָלא ָכה ַעד ַאְרָּב ִעים
ונקט לשון זה דרך גוזמה (מ"מ). ֲח ִמׁ ִּשים זּוז ְּב ָכל יֹום ְל ָכל ּפֹו ֵעלַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשּׂשֹו ֵכר ַהּפֹו ֵעל
דֵ 8אין ָׁשם – אין (ראה לעיל ביאור ג,א). ָׁשלׁש אֹו ַאְרַּבע.
ֶאָּלא ַּתְרעֹ ֶמת – "מפני שגורם לו לסבול
דעת איש אחר שעדיין לא הורגל בו" דַּ 8בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְז ַמן ֶׁש ֵאין ָׁשם ּפֹו ֲע ִלים ִלְׂשּכֹר
(לעיל ה,ד).
ִּבְׂש ָכָרם ְל ַהְׁש ִלים ַהְּמ ָלא ָכהֲ .א ָבל ִאם ֵיׁש ָׁשם ּפֹו ֲע ִלים ִלְׂשּ ֹכר
ה ְו ֶנ ֱא ַחז ַל ֲעבֹו ַדת ַהֶּמ ֶלְך – גויס בעל ִּבְׂש ָכָרםְ ,ו ָא ְמרּו לֹו ' ֵצא ּוְׂשכֹר ֵמ ֵאּלּו ְו ַהְׁש ֵלם ְמ ַלא ְכ ְּתָךְ ,וֹלא
כורחו לעבודת השלטוןֹ .לא יֹא ַמר לֹו
ּ ֹתא ַבד' – ֵּבין ׂשֹו ֵכר ֵּבין ַקְּב ָלןֵ ,אין לֹו ֲע ֵלי ֶהם ֶאָּלא ַּת ְרעֹ ֶמת – ,הפועלֲ .הֵרי ִני ְל ָפ ֶניָך – מבחינתי הכל
נמשך כרגיל ,ואתה חייב לשלם לי את
יתרת דמי השכירותֶ .אָּלא נֹו ֵתן לֹו ְׂש ַכר ְוָׁש ִמין ַלּׂשֹו ֵכר ַמה ׁ ֶּש ָעָׂשה ְו ַל ַּקְּב ָלן ַמה ׁ ֶּש ָע ִתיד ַל ֲעׂשֹות.
ַמה ׁ ֶּש ָעָׂשה – ותו לא. אילוץ להפסקת ההעסקה
ה ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעלְ ,ו ֶנ ֱא ַחז ַל ֲעבֹו ַדת ַהֶּמ ֶלְך – ֹלא יֹא ַמר לֹו ו 1הכלל בהלכה זו :המעסיק אינו
חייב לשלם על דבר שאינו ידוע לאיש
או על דבר שידוע לכול ,אלא רק על ' ֲהֵרי ִני ְל ָפ ֶניָך'ֶ ,אָּלא נֹו ֵתן לֹו ְׂש ַכר ַמה ׁ ֶּש ָעָׂשה.
הצפוי שאינו ידוע לעובדיםְ .ל ַהְׁשקֹות וַ 1הּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל ְל ַהְׁשקֹות ַהׂ ָּש ֶדה ִמ ֶּזה ַהָּנ ָהרּ ,ו ָפ ַסק
ַהׂ ָּש ֶדה ִמ ֶּזה ַהָּנ ָהר – לחפור תעלות
קטנות להובלת מים מן הנהר הסמוך ַהָּנ ָהר ַּב ֲח ִצי ַהּיֹום – ִאם ֵאין ַּדְרּכֹו ְל ִהָּפ ֵסקֵ ,אין ָל ֶהם ֶאָּלא
לשדהּ .ו ָפ ַסק ַהָּנ ָהר ַּב ֲח ִצי ַהּיֹום – חדלו ְׂש ַכר ַמה ׁ ֶּש ָעׂשּוְ .ו ֵכן ִאם ַּדְרּכֹו ֶׁש ַּי ְפ ִסיקּו אֹותֹו ְּב ֵני ָה ִעיר*,
ְו ִה ְפ ִסיקּוהּו ַּב ֲח ִצי ַהּיֹום – ֵאין ָל ֶהם ֶאָּלא ַמה ׁ ֶּש ָעׂשּוֶׁ ,ש ֲה ֵרי המים לזרום בנהר מסיבה לא צפויהְ .ו ֵכן
ִאם ַּדְרּכֹו ֶׁש ַּי ְפ ִסיקּו אֹותֹו ְּב ֵני ָה ִעיר* –
ָי ְדעּו ַהּפֹו ֲע ִלים ַּדְרּכֹו ֶׁשְּל ָנ ָהר ֶזהְ .ו ִאם ַּדְרּכֹו ְל ִהָּפ ֵסק ֵמ ֵא ָליו*
שסוכרים את הנהר כדי להוביל את מי – נֹו ֵתן ָל ֶהם ְׂש ַכר ָּכל ַהּיֹוםִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ָה ָיה לֹו ְלהֹו ִדי ָעם.
הנהר למקום אחר .בכ"י י'ְ :ו ֵכן ִאם ַּדְרּכֹו
ֶׁש ִּיָּפ ֵסקְ ,ו ַהּפֹו ֲע ִלים ִמְּב ֵני ָה ִעירְ .ל ִהָּפ ֵסק וְׂ 2ש ָכָרם ְל ַהְׁשקֹות ַהׂ ָּש ֶדהּ ,ו ָבא ַהָּמ ָטר ְו ִהְׁש ָקה – ֵאין ָל ֶהם
ֵמ ֵא ָליו* – בכ"י י'ְ :ל ִהָּפ ֵסקְ ,ו ֵהם ֵּגרים.
ֶאָּלא ַמה ׁ ֶּש ָעׂשּוָּ .בא ַהָּנ ָהר ְו ִהְׁש ָקה – נֹו ֵתן ָל ֶהם ָּכל ְׂש ָכָרם;
כלומר ,אינם תושבי המקום.
ִמן ַהׁ ָּש ַמ ִים ִנ ְס ַּת ְּיעּו.
וָּ 2בא ַהָּנ ָהר ְו ִהְׁש ָקה – עלה הנהר על
גדותיו והתקרב אל השדה ,ודרושה רק וַּ 3בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבפֹו ֵעלֲ .א ָבל ִמי ֶׁשָּפ ַסק ִעם ֲאִריסֹו
מלאכה מעטה כדי להשקות את השדה.
ֶׁש ִאם ַיְׁש ֶקה ָׂש ֶדה זֹו ַא ְרָּב ָעה ְּפ ָע ִמים ִיּטֹל ֲח ִצי ַהֵּפרֹותִ ,מן ַהׁ ָּש ַמ ִים ִנ ְס ַּת ְּיעּו – להקל עליהם
את עבודתם ,שהרי נשכרו "להשקות ְו ָכל ָה ֲאִרי ִסין ֶׁש ֵהם ַמְׁש ִקין ְׁש ֵני ְּפ ָע ִמים ֵאי ָנם נֹו ְט ִלין ֶאָּלא
השדה מזה הנהר" (תחילת הפסקה הקודמת), ְר ִבי ַע ַהֵּפרֹותּ ,ו ָבא ַהָּמ ָטר ְוֹלא ֻה ְצַרְך ִל ְדלֹות ּו ְל ַהְׁשקֹות –
ומן השמים סייעו להם לעמוד במה נֹו ֵטל ֲח ִצי ַהֵּפרֹות ְּכמֹו ֶׁשָּפ ַסק ִעּמֹוֶׁ ,ש ָה ָאִריס ְּכֻׁש ָּתףֵ ,אינֹו
שהוסכם ,שהנהר יוצף ויגיעו מים מן
הנהר אל השדה .אבל אם ירד גשם ְּכפֹו ֵעל.
– לא נתקיים מה שהוסכם ביניהם,
"להשקות מזה הנהר" ,ולכן משלם להם רק תמורת מה שעשו (או"ש).
וֶׁ 3ש ָה ָאִריס ְּכֻׁש ָּתף – הן ברווח הן בהפסד ,כגון שאם נשדפה התבואה – אינו מרוויח ולא כלום.
