Page 545 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 545

‫םיטפשמ רפס‪      ‬תוריכש תוכלה‪      ‬פרק ח‪-‬ט ‪	523‬‬                                                 ‫	‬

‫ּכֹו ֵתב ְל ַב ַעל ַה ַּק ְר ַקע ' ֲא ִני ָאקּום ְו ָא ִניר ְו ֶא ְז ַרע ְו ֶא ְק ֹצר ַו ֲא ַעֵּמר ָא ִניר – אחרוש‪ְּ .‬כִרי – גדיש‪ .‬עֵרמת‬
‫תבואה‪ .‬אֹו ַמה ׁ ֶּש ַּי ְתנּו – כל חלוקה‬
              ‫אחרת שהסכימו עליה‪.‬‬                  ‫ְו ָאדּוׁש ְו ֶא ְזֶרה ְו ַא ֲע ִמיד ְּכִרי ְל ָפ ֶניָך‪ְ ,‬ו ִתּ ֹטל ַא ָּתה ֶח ְציֹו' אֹו ַמה‬
                                                     ‫ׁ ֶּש ַּי ְתנּו‪ַ' ,‬ו ֲא ִני ֶאּטֹל ַהׁ ְּש ָאר ִּבְׂש ַכר ֲע ָמ ִלי ּו ַבֶּמה ֶׁשהֹו ֵצא ִתי'‪.‬‬
‫יג‪  1‬הֹו ִביָרּה – לא חרש אותה ולא זרע‬

‫אותה‪ ,‬והותיר אותה שדה בור‪ְּ .‬ב ֵמי ְט ָבה‬                                ‫מקבל שלא עיבד או שינה‬

‫– מן התבואה הטובה שהייתה יכולה‬                    ‫יג‪ַ   1‬הְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ַא ַחר ֶׁש ָּז ָכה ָּבּה הֹו ִביָרּה – ָׁש ִמין‬
                           ‫להוציא‪.‬‬
                                                  ‫אֹו ָתּה ַּכָּמה ִהיא ְראּו ָיה ַל ֲעׂשֹות‪ְ ,‬ונֹו ֵתן לֹו ֶח ְלקֹו ֶׁש ָה ָיה ַמִּגי ַע‬
‫יג‪ָּ   2‬ד ָבר ָקצּוב – סכום קבוע‪ְּ .‬כ ֵדי‬         ‫לֹו‪ֶׁ ,‬שָּכְך ּכֹו ֵתב ְל ַב ַעל ַה ַּקְר ַקע ' ִאם אֹו ִביר ְוֹלא ֶא ֱעבֹד‪ֲ ,‬אַׁשֵּלם‬

‫ֶׁשּנֹא ַמר ֲהֵרי ִהיא ַא ְס ַמ ְכ ָּתא – ונפטור‬                  ‫ְּב ֵמי ְט ָבה'‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ִאם הֹו ִביר ִמ ְק ָצ ָתּה‪.‬‬
‫אותו מן התשלום‪ ,‬מפני שהתחייב‬

‫לעבד את השדה‪ .‬ואם פשע – חייב‬                      ‫יג‪ּ  2‬ו ִמְּפ ֵני ָמה ִנ ְת ַח ֵּיב ְלַׁשֵּלם? ִמְּפ ֵני ֶׁשֹּלא ָּפ ַסק ַעל ַע ְצמֹו ָּד ָבר‬
‫לשלם כאילו עיבד אותה (ראה שכירות‬
‫ב‪,‬ג‪" :3‬חייב כמי שהפסיד בידיים")‪ .‬ואין זה‬          ‫ָקצּוב‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשּנֹא ַמר‪ֲ :‬הֵרי ִהיא ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‪ֶ ,‬אָּלא ִה ְת ָנה ֶׁש ְּיַׁשֵּלם‬

‫ְּב ֵמי ָט ָבּה'‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ָּג ַמר ְוִׁש ְעֵּבד ַע ְצמֹו‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָא ַמר ' ִאם תנאי נוסף כבאסמכתא‪ַ .‬א ְס ַמ ְכ ָּתא –‬
‫שהיא התחייבות ממונית עתידית הבאה‬
‫מתוך תנאי שהאדם אינו יודע אם יבוא‬                 ‫אֹו ִביר ְוֹלא ֶא ֱעבֹד‪ֶ ,‬א ֵּתן ְלָך ֵמ ָאה ִּדי ָנִרין' – ֲהֵרי זֹו ַא ְס ַמ ְכ ָּתא‪,‬‬
‫לידי קיום‪ ,‬כגון 'אם לא אגיע מחר‬                   ‫ְו ֵאינֹו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ֶאָּלא ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ִהיא ְראּו ָיה ַל ֲעׂשֹות ִּב ְל ַבד‪.‬‬

‫לפגישה – אמכור לך את השדה בחצי‬                    ‫יד   ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ְל ָזְר ָעּה ֻׁש ְמְׁש ִמין‪ּ ,‬ו ְזָר ָעּה ִחִּטים‪ְ ,‬ו ָעָׂשת‬
‫המחיר; ואם אגיע לפגישה – אמכור‬
‫אותה לך בשוויה המלא'‪" ,‬שהרי סמך‬                   ‫ִחִּטים ֶׁשׁ ָּשְו ָין ְּכ ָמה ֶׁש ִהיא ְראּו ָיה ַל ֲעׂשֹות ִמן ַהׁ ֻּש ְמְׁש ִמין – ֵאין‬
‫[תלה] קנייתו לעשיית כך וכך‪ ,‬וכל‬                   ‫לֹו ָע ָליו ֶאָּלא ַּתְר ֹע ֶמת‪ָ .‬עָׂשת ָּפחּות ִמׁ ָּשֶוה ַמה ׁ ֶּש ִהיא ְראּו ָיה‬

‫אסמכתא אינה קונה‪ ,‬שהרי לא גמר‬                     ‫ַל ֲעׂשֹות ִמן ַהׁ ֻּש ְמְׁש ִמין – ְמַׁשֵּלם לֹו ַהְּמ ַקֵּבל ְּכ ִפי ַמה ׁ ֶּש ִהיא‬
‫בלבו להקנותו‪ .‬שכל האומר 'אם יהיה'‬                 ‫ְראּו ָיה ַל ֲעׂשֹות ִמן ַהׁ ֻּש ְמְׁש ִמין‪ָ .‬עָׂשת ִחִּטים ָי ֵתר ִמַּמה ׁ ֶּש ִהיא‬
‫או 'אם לא יהיה' – לא גמר והקנה‪ ,‬שהרי‬              ‫ְראּו ָיה ַל ֲעׂשֹות ִמן ַהׁ ֻּש ְמְׁש ִמין – חֹו ְל ִקין ְל ִפי ַמה ׁ ֶּש ִה ְתנּו‬
‫דעתו עדין סומכת שמא יהיה או שמא‬

‫לא יהיה"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם התחייב‬                   ‫ֵּבי ֵני ֶהם‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשִּמְׂש ַּתֵּכר ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע‪.‬‬
‫בבית דין חשוב במעשה קניין הבא‬

‫לתת לאמירתו תוקף ומסר את זכויותיו (שטרותיו) לבית הדין – הדבר נחשב כגמירות דעת היכולה להתבצע כבר‬

‫בשעת ההתחייבות (מכירה יא הלכות ב‪ ,‬ו‪ ,‬יג‪-‬יד)‪ִ .‬ה ְת ָנה ֶׁש ְּיַׁשֵּלם ְּב ֵמי ָט ָבּה – ואין זו אסמכתא‪ ,‬אלא "כפי מה שהיא ראויה‬

                                                                         ‫לעשות בלבד"‪.‬‬

‫יד   ְל ָזְר ָעּה ֻׁש ְמְׁש ִמין ּו ְזָר ָעּה ִחִּטים – השומשמין יקרים מן החיטים ומכחישים את הקרקע יותר (רש"י ב"מ קד‪,‬ב)‪ַּ .‬תְרעֹ ֶמת‬

‫– תלונה (ר' תנחום) שאינה בת תשלומים‪ ,‬שאינה מלווה בהפסד כספי‪ ,‬שהרי בעל הקרקע לא הפסיד דבר בגלל השינוי‪,‬‬

‫מפני שהוא יכול למכור את החיטים ולקנות שומשמין‪ .‬ובעל השדה יכול רק להוכיח את המקבל על ששינה מתנאי‬

‫ההסכם‪ .‬חֹו ְל ִקין ְל ִפי ַמה ׁ ֶּש ִה ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהם – מפני שאחד הגורמים לרווח המיוחד הוא הקרקע‪ ,‬ולכן אין תולים את‬

                                                  ‫ההצלחה רק בשינוי ששינה המקבל‪.‬‬

‫פרק ט – הקדמה‪ :‬הפרקים הבאים‬                       ‫ּ ֶפ ֶרק ְּת ִׁשי ִעי‬  ‫	‬
       ‫(ט‑יב) דנים בהעסקת עובדים‪.‬‬
                                                    ‫שכירות פועלים‬        ‫ט‬
‫א   ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֲע ִלים – בלא‬
                                                                                                        ‫תנאי העסקה כמקובל‬
‫חוזה העסקה מפורט‪ .‬הוראות חכמים‬
‫בהלכות שלפנינו חלות כשאין מנהג‬                    ‫א   ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֲע ִלים‪ְ ,‬ו ָא ַמר ָל ֶהם ְל ַהְׁשִּכים ּו ְל ַה ֲעִריב‪:‬‬
‫ידוע או התניה מפורשת בהסכם‪,‬‬
   540   541   542   543   544   545   546   547   548   549   550