Page 546 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 546
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק ט 5 24
"וזה עיקר גדול בכל דברי משא ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ֶׁשֹּלא ְל ַהְׁשִּכים ְוֹלא ְל ַה ֲע ִריב – ֵאינֹו ָיכֹול
ומתן :הולכין אחר לשון בני אדם
ְלכֹו ָפן; ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ָלזּון – ָיזּון; ְל ַסֵּפק ִּב ְת ָמִרים אֹו באותו המקום ואחר המנהג .אבל
ִּב ְגרֹו ָגרֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ַלּפֹו ֲע ִלין – ְי ַסֵּפק; ַהּ ֹכל ְּכ ִמ ְנ ַהג מקום שאין בו מנהג ידוע ולא שמות
מיוחדין ,אלא יש שקורין כך ויש ַהְּמ ִדי ָנה.
שקורין כך – עושים כמו שפירשו
ב ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעלְ ,ו ָא ַמר לֹו 'ְּכ ֶא ָחד ְו ִכְׁש ַנ ִים ִמְּב ֵני חכמים בפרקים אלו" (מכירה כו,ח; כמו
ָה ִעיר' – רֹו ִאין ָּפחּות ֶׁשַּבׂ ְּש ִכירּות ְו ָי ֵתר ֶׁשַּבׂ ְּש ִכירּות ּו ְמַׁשִּמין במכירת דירה או השכרת דירה ,לעיל פרק ו).
ֵּבי ֵני ֶהן. ֵאינֹו ָיכֹול ְלכֹו ָפן – כגון שלא לשלם
להם עד שיעמדו בתנאים (פני משה,
ירושלמי ב"מ ז,א)ְ .ל ַהְׁשִּכים – להקדים שליח לשכירת פועלים
גָ 1א ַמר ִלְׁשלּוחֹו ' ֵצא ּוְׂשכֹר ִלי ּפֹו ֲע ִלים ִּבְׁשלָׁשה'ְ ,ו ָה ַלְך בבוקר לעבודהּ .ו ְל ַה ֲע ִריב – לסיים
את העבודה בשעה מאוחרתֵ .אינֹו
ּוְׂש ָכָרם ְּב ַאְרָּב ָעהִ :אם ָא ַמר ָל ֶהם ַהׁ ָּש ִלי ַח 'ְׂש ַכְר ֶכם ָע ַלי' – ָיכֹול ְלכֹו ָפן – אינו יכול לחייב אותם
לעבוד בשעות הללו ,אף אם הוא נֹו ֵתן ָל ֶהם ַא ְרָּב ָעה ְונֹו ֵטל ִמַּב ַעל ַהַּב ִית ְׁשלָׁשה ּו ַמ ְפ ִסיד ֶא ָחד
נותן להם שכר גבוה מן הממוצע,
ִמֵּביתֹו; ָא ַמר ָל ֶהם 'ְׂש ַכְר ֶכם ַעל ַּב ַעל ַהַּב ִית' – נֹו ֵתן ָל ֶהם ַּב ַעל מתוך מחשבה שתוספת השכר מפצה
ַהַּב ִית ְּכ ִה ְל ַכת ַהְּמ ִדי ָנה. אותם על שהם משכימים או מעריבים,
גָ 2ה ָיה ַּבְּמ ִדי ָנה ִמי ֶׁשִּנְׂשָּכר ִּבְׁשלָׁשה ּו ִמי ֶׁשִּנְׂשָּכר ְּב ַאְרָּב ָעה מפני שהדבר לא הוסכם במפורש,
והתוספת יכולה להתפרש על ידיהם
כתמריץ לעבודה מהר במסגרת שעות – ֵאינֹו נֹו ֵתן ָל ֶהם ֶאָּלא ְׁשלָׁשהְ ,ו ֵיׁש ָל ֶהם ַּת ְר ֹע ֶמת ַעל ַהׁ ָּש ִלי ַח.
ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵאין ְמ ַלא ְכ ָּתן ִנֶּכֶרתֲ .א ָבל ָה ְי ָתה העבודה המקובלות (בבלי ב"מ פג,א).
ְמ ַלא ְכ ָּתן ִנֶּכֶרתַ ,ו ֲהֵרי ִהיא ָׁשָוה ַאְרָּב ָעה – נֹו ֵתן ָל ֶהם ַּב ַעל והכלל בהתקשרויות מסוג זה הוא
ַהַּב ִית ַאְרָּב ָעהֶׁ ,ש ִאּלּו ֹלא ָא ַמר ָל ֶהם ְׁשלּוחֹו ' ַאְרָּב ָעה'ֹ ,לא כבדין מוכר" :המוכר סתם [בלא
לפרש תנאים] ,אף על פי שהיה בלבו
שמפני כך וכך הוא מוכר ,ואף על ָט ְרחּו ְו ָעׂשּו ָׁש ֶוה ַא ְרָּב ָעה.
פי שמראין הדברים שאינו מוכר אלא
לעשות כך וכך ,ולא נעשה – אינו חוזר [בו מעסקת המכירה] ,שהרי לא פירש ,ודברים שבלב אינן דברים"
(מכירה יא,ט)ְ .ל ַסֵּפק ִּב ְת ָמ ִרים – לתת לפועל תמרים כהטבת מעסיקְּ .גרֹו ָגרֹות – תאנים מיובשותִ .מ ְנ ַהג ַהְּמ ִדי ָנה
– הכללים המקובלים בעיר.
ב ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל – במקום שאין מחיר אחיד לעבודתוְ .ו ָא ַמר לֹו – שישלם לוְּ .כ ֶא ָחד ְו ִכְׁש ַנ ִים ִמְּב ֵני ָה ִעיר וכו'
– כמו שנשכר אחד או שניים מן הפועלים באותו מקוםּ .ו ְמַׁשִּמין מעריכים ,מחשביםֵּ .בי ֵני ֶהן – ומשלם לפועלים את
הממוצע בין המשכורת הגבוהה למשכורת הנמוכה המקובלת בעיר.
ג 1מבנה ההלכות בשליח :השליח מעלה במשכורת (ג-1ג )2השליח מפחית במשכורת (ג )3הפועלים אומרים
'כמו שאמר בעל הבית' ,כשהשליח מעלה את המשכורת (ג )4או כשהוא מפחית אותה (גִּ .)5בְׁשלָׁשה – בשכר
שלושה דינרים ליוםְׂ .ש ַכְר ֶכם ָע ַלי – כלומר ,אני ערב לשכר המגיע לכם ,ולכן הוא חייב להשלים את שכרם
מכיסוְׂ .ש ַכְר ֶכם ַעל ַּב ַעל ַהַּב ִית – התחייבות בלתי ברורה :מצד אחד ,השליח לא התחייב בעצמו ,ואין דבריו
מחייבים את בעל הבית; מצד שני ,הפועלים אינם יכולים לסמוך על דבריו .לכן יש להעריך את התשלום בדרך
אחרתְּ .כ ִה ְל ַכת ַהְּמ ִדי ָנה – לפי השכר המקובל באותו מקום .ואם אין מחיר אחיד (בהלכה הבאה) – מעריכים את
השכר באמצעות השוואת המאמץ לשווי המאמץ המקובל .ואם אי אפשר להעריך בדרך זו ,משלם להם כשכר
הנמוך של פועל (הלכת = משפט .ראה אונקלוס לשמות כא,ט).
גְ 2ו ֵיׁש ָל ֶהם ַּת ְרעֹ ֶמת – תלונה (ר' תנחום) שאינה בת תשלום .מותר לו להוכיח את השליח על הטעייתו ,שכן לולא דבריו
ייתכן שהיו מוצאים מי שיעסיקם בארבעה דינריםֲ .א ָבל ָה ְי ָתה ְמ ַלא ְכ ָּתן ִנֶּכֶרת – אם ברור שהשכר הראוי לעבודתם
הוא ארבעה דינרים ,ולא שלושה – בעל הבית משלם את שווי העבודה שעשו לו.
