Page 541 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 541
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק ז-ח 519
ִאםֵ יׁש ַלּׂשֹו ֵכר ִחִּטים ֶׁשָּצ ִריְך ִל ְטחֹן אֹו ָתם ְל ַע ְצמֹו אֹו ַל ֲא ֵח ִרים מן הנחתום או שקנה רחייםִ .אם ֵיׁש
ַלּׂשֹו ֵכר וכו' – השוכר לא ישב בטל,
ויוכל להשתמש ברחיים עבור עצמו – ּכֹו ִפין אֹותֹו ִל ֵּתן ְּד ֵמי ְט ִחי ַנת ֶעְׂשִרים ְס ָאהֶׁ ,שּזֹו ִמ ַּדת ְסדֹום
או עבור לקוחות אחריםִ .מ ַּדת ְסדֹום ִהיא; ְו ִאם ֵאין לֹו – ָיכֹול לֹו ַמר לֹו ' ֵאין ִלי ָּד ִמיםַ ,ו ֲהֵרי ִני טֹו ֵחן
ִהיא – שהרי אינו מפסיד דבר ,וההלכה ְלָך ְּכמֹו ֶׁשׂ ָּש ַכְר ִּתיְ ,ו ִאם ֵאין ַא ָּתה ָצִריְךְ ,מכֹר ַל ֲא ֵחִרים'ְ .ו ֵכן
היא" :כל דבר שזה נהנה בו ואין חברו ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
מפסיד ולא חסר כלום – כופין עליו
[בית הדין]" (שכנים ז,ח) ,מפני שמי שנוהג כן כשאין היזק בדבר ,פוגע באושיות החברה.
א ּכֹור – מידת נפח (ראה נספח מידות ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני
ומשקלות). ח
בְ 1מ ַקֵּבל – תמורת חלק מן היבול השוכר החוכר והמקבל שדה
הצפוי .וגם אם לא גידל בשדה דבר הגדרת שוכר,חוכר ומקבל
– משלם מה שהיה ראוי לשלם (פה"מ א ֶא ָחד ַהּׂשֹו ֵכר ֵמ ֲח ֵברֹו ָׂש ֶדה ְל ָזְר ָעּה אֹו ֶּכֶרם ֶל ֱאכֹל ֵּפרֹו ָתיו
ב"ב י,ד; ט,ב) .סיכום המושגים :שוכר –
שוכר קרקע תמורת תשלום כספי .חוכר ְּב ָד ִמים ,אֹו ֶׁשׂ ָּש ַכר ִמֶּמּנּו ְּב ֵפרֹות ְקצּו ִביםְּ ,כגֹון ֶׁשׂ ָּש ַכר ִמֶּמּנּו
ָׂש ֶדה זֹו ְּב ֶעְׂשִרים ּכֹור ְּבָׁש ָנה ְו ֶכֶרם ֶזה ְּב ֶעְׂשִרים ַּכ ֵּדי ַי ִין ְּב ָכל – שוכר תמורת חלק קבוע מפירות
השדה .לעתים משמשים שני המושגים,
שוכר וחוכר ,באותה משמעות .מקבל ָׁש ָנה – ְׁש ֵני ֶהם ִּדין ֶא ָחד ֵיׁש ָל ֶהןְ .ו ַהּׂשֹו ֵכר ַּבֵּפרֹות – הּוא
– השוכר שדה תמורת אחוז מן היבול, ַהִּנ ְקָרא 'חֹו ֵכר'.
וההוצאות על חשבונו (להלן יב) .מושג בַ 1הְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה אֹו ַּפְר ֵּדס ְּכ ֵדי ַל ֲעבֹד אֹותֹו ּו ְלהֹו ִציא ָע ָליו
הדומה מאוד למקבל הוא אריס או עריס
– המקבל שדה לעבד אותה תמורת ְי ִציאֹות ְו ִי ֵּתן ְל ַב ַעל ַה ַּקְר ַקע ְׁש ִליׁש ַה ְּתבּו ָאה אֹו ְר ִבי ַע אֹו ַמה
אחוז מסוים (שליש או רבע וכדומה) ׁ ֶּש ַּי ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהן – ֶזה הּוא ַהִּנ ְקָרא ' ְמ ַקֵּבל'.
מן היבול לאחר ניכוי ההוצאות .האריס צרכי השדה מחולקים בין הצדדים
נחשב כשותף עם בעל השדה (שלוחין
ושותפין ח,ה; להלן ט,ו .)3נראה שלמקבל בָּ 2כל ָּד ָבר ֶׁשהּוא ִל ְס ָיג ָל ָאֶרץ – ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע ַח ָּיב ּבֹו; ְו ָד ָבר
אחריות גדולה יותר לעומת אריס (ראה ֶׁשהּוא ִלְׁש ִמיָרה ְי ֵתָרה – ַהחֹו ֵכר אֹו ַהְּמ ַקֵּבל ַח ָּיב ּבֹוַ .ה ַּקְרּדֹם
ֶׁשחֹו ְפִרין ּבֹו ָה ָאֶרץְ ,ו ַהֵּכ ִלים ֶׁשּנֹוְׂש ִאין ָּב ֶהן ֶה ָע ָפרְ ,ו ַה ְּד ִלי ְו ַהַּכד
להלן יג .1כמו במושג ערב לעומת קבלן – מלווה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֶׁשּדֹו ִלין ָּב ֶהן ַהַּמ ִים – ַעל ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע; ַו ֲח ִפיַרת
ולווה כה,ה; וכן לעובד בקבלנות לעומת שכיר –
להלן ט,ד).
ַהְּמקֹומֹות ֶׁשְּמ ֻקָּב ִצין ָּב ֶהן ַהַּמ ִים – ַעל ַהחֹו ֵכר אֹו ַעל ַהְּמ ַקֵּבל .ב 2הלכות ב-2ו עוסקות בחוכר ,בשוכר
ובמקבלְ .ס ָיג ָל ָאֶרץ – לשמירת הקרקע,
כגון גדרַ .ק ְרּדֹם – כלי מלאכה שצדו ג ַהּׂשֹו ֵכר אֹו ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ְלָׁש ִנים מּו ָעטֹות – ֹלא
האחד מכוש וצדו השני גרזן (יום טוב ִי ְזָר ֶעָּנה ִּפְׁש ָּתןְׂ .ש ָכָרּה אֹו ִקְּב ָלּה ֶׁש ַבע ָׁש ִנים – זֹוְר ָעּה ָׁש ָנה
ד,י; פה"מ כלים יג,ג)ַ .ו ֲח ִפי ַרת ַהְּמקֹומֹות ִראׁשֹו ָנה ִּפְׁש ָּתןְ ,ו ֵאין ַהׁ ְּש ִבי ִעית ִמן ַהִּמ ְנ ָיןְׂ .ש ָכָרּה אֹו ִקְּב ָלּה
ֶׁשְּמ ֻקָּב ִצין ָּב ֶהן ַהַּמ ִים – חפירת הבֵרכות
המקילות את השקאת השדה ,שאינו ָׁשבּו ַע ֶא ָחד – ַהׁ ְּש ִבי ִעית ִמן ַהִּמ ְנ ָין.
צריך להביא מים מן הנהר.
ג ְלָׁש ִנים מּו ָעטֹות – פחות משבע שניםֹ .לא ִי ְזָר ֶעָּנה ִּפְׁש ָּתן – גידול פשתן מנצל את משאבי הקרקע ,ולכן מגדלים אותו
בשדה רק אחת לשבע שנים ,ובשאר השנים מגדלים גידולים אחרים המאפשרים לקרקע להתחדש לקראת זריעת הפשתן
הבאה (ראה פה"מ ב"מ ט,ט; מ"מ) .זֹו ְר ָעּה ָׁש ָנה ִראׁשֹו ָנה – דווקא בשנה הראשונה .ואם התנה בעל הקרקע וקבע זרע מסוים,
אין המקבל יכול לסטות ממנו (מ"מ .להלן יד)ְ .ו ֵאין ַהׁ ְּש ִבי ִעית ִמן ַהִּמ ְנ ָין – אין שנת השמיטה בכלל שבע השנים ,שהרי
משמעו של ההסכם שבע שנות זריעה ,והרי אסור לזרוע בשנת השמיטהָׁ .שבּו ַע ֶא ָחד – שבע שנים כיחידת מחזור אחת.
