Page 539 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 539
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק ז 517
ֶׁשִּמ ְמָּכרֹו ִּב ְנ ָכ ָסיו ִמ ְמָּכר – ְׂש ִכי ָרתֹו ְׂש ִכי ָרהְ .ו ָכל ֶׁש ֵאין לֹו לאופן עשיית התנאי ראה אישות ו,א.
ְו ָכל ֶׁש ֵאין לֹו ִל ְמּכֹר – מי שאינו יכול
למכור ,כגון הקטן .וכן דבר שאינו ִל ְמּכֹר – ָּכְך ֵאין לֹו ִלְׂשּכֹר; ֶאָּלא ִאם ֵּכן ֵיׁש לֹו ֵּפרֹות ִּב ְל ַבד
יכול למכור אותו ,כגון דבר שלא בא ְּבאֹו ָתּה ַה ַּקְר ַקעֲ ,הֵרי ֶזה ׂשֹו ֵכר ְו ֵאינֹו מֹו ֵכר.
לעולם ,כגון מה שהבהמה עתידה ללדת טענות על זמן השכירות
(מכירה כב,א)ֵ .אין לֹו ִלְׂשּכֹר – אינו יכול בַ 1הַּמְׂשִּכיר ַּב ִית ַל ֲח ֵברֹו ְלָׁש ָנהְ ,ו ִנ ְת ַעְּבָרה ַהׁ ָּש ָנה – ִנ ְת ַעְּבָרה
להשכירֶ .אָּלא ִאם ֵּכן וכו' – מי שיש
לו רק פירות (רווחים) בשדה ,ולא את ַלּׂשֹו ֵכרִ .הְׂשִּכיר ָל ֳח ָדִׁשים – ִנ ְת ַעְּבָרה ַלַּמְׂשִּכירִ .ה ְזִּכיר לֹו
הקרקע ,לא יוכל למכור את הקרקע, ֳח ָדִׁשים ְוָׁש ָנהֵּ ,בין ֶׁש ָא ַמר לֹו ' ִּדי ָנר ְל ֹח ֶדׁשְׁ ,ש ֵנים ָעָׂשר ִּדי ָנר
אבל יוכל להשכיר אותה לפירותיה ְלָׁש ָנה' ֵּבין ֶׁש ָא ַמר לֹו 'ְׁש ֵנים ָעָׂשר ִּדי ָנר ְלָׁש ָנהִּ ,די ָנר ְּב ָכל
(מהרי"ק שורש כ). ֹח ֶדׁש' – ֲהֵרי ֹח ֶדׁש ָה ִעּבּור ֶׁשַּלַּמְׂשִּכירֶׁ ,ש ַה ַּקְר ַקע ְּב ֶח ְז ַקת
ְּב ָע ֶלי ָהְ ,ו ֵאין מֹו ִצי ִאין ָּד ָבר ִמ ַּיד ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע ֶאָּלא ִּבְר ָא ָיה
בְ 1לָׁש ָנה – שהמשכיר התחייב
ְּברּו ָרה.
במפורש לשנהְ .ו ִנ ְת ַעְּבָרה ַהׁ ָּש ָנה –
במהלך השנה ,כשהכריזה הסנהדרין
בירושלים שהשנה מעוברת והוסיפה בְ 2ו ֵכן ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶׁש ָא ַמר ' ִל ְז ַמן ֶזה ִהְׂשַּכְר ִּתיָך'ְ ,ו ַהּׂשֹו ֵכר
לה חודש אדר שניִ .נ ְת ַעְּבָרה ַלּׂשֹו ֵכר –
לטובת השוכר ,שאינו חייב להוסיף על אֹו ֵמר 'ֹלא ָׂש ַכְר ִּתי ֶאָּלא ְס ָתם' אֹו ' ִל ְז ַמן ָארְֹך' – ַעל ַהּׂשֹו ֵכר
ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה; ְו ִאם ֹלא ֵה ִביא – ַּב ַעל ַהַּב ִית ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת דמי השכירות שנקבעו לשנהִ .הְׂשִּכיר
ָל ֳח ָדִׁשים – כגון שקבע 'דינר לחודש'.
ֶאָּלא ִּבְר ָא ָיה ְּברּוָרה – שהרי הכלל הוא: ּומֹו ִציאֹו ִמן ַהַּב ִית.
"המוציא מחבירו – עליו הראיה". טענות על תשלום השכירות
גַ 1הּׂשֹו ֵכר ֶׁש ָא ַמר ' ָנ ַת ִּתי ְׂש ַכר ַהַּב ִית ֶׁשִּנ ְת ַח ַּי ְב ִּתי ּבֹו'ְ ,ו ַהַּמְׂשִּכיר בְ 2ו ֵכן – דין אחר המבוסס על חזקת
המשכירִ .ל ְז ַמן ֶזה ִהְׂשַּכְר ִּתיָך – וכעת אֹו ֵמר ' ֲע ַד ִין ֹלא ָנ ַט ְל ִּתי'ֵּ ,בין ֶׁש ָה ְי ָתה ַהׂ ְּש ִכירּות ִּבְׁש ָטר ֵּבין
נסתיימה תקופת השכירותֶ .אָּלא ְס ָתם ֶׁש ָה ְי ָתה ְּבֹלא ֵע ִדיםִ :אם ְּת ָבעֹו ְּבתֹוְך ְׁשלִׁשים יֹום – ַעל ַהּׂשֹו ֵכר
– בלא הגבלת זמן' .וכדי להוציא אותי, ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה; אֹו ִי ֵּתןְ ,ו ַי ֲחִרים ַעל ִמי ֶׁשָּל ַקח ִמֶּמּנּו; אֹו ִי ְט ֹען
אתה צריך להודיעני מראש' (לעיל ו,ז).
ָע ָליו ַּב ָּד ִמים ֶׁשָּנ ַתן ְּת ִחָּלה ַט ֲע ָנה ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּהְ ,ו ַיְׁשִּבי ֵעהּו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת – ראה לעיל ביאור ב,יב.
גֵּ 1בין ֶׁש ָה ְי ָתה ַהׂ ְּש ִכירּות ִּבְׁש ָטר וכו'
ֶה ֵּסת.
– אין לשטר משמעות ,שהרי שניהם
מסכימים ששכר את הביתִ .אם ְּת ָבעֹו גְּ 2ת ָבעֹו ַהַּמְׂשִּכיר ְל ַא ַחר ְׁשלִׁשים יֹוםַ ,ו ֲא ִפּלּו ְּביֹום ְׁשלִׁשים
– ַעל ַהַּמְׂשִּכיר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ,אֹו ִיׁ ָּש ַבע ַהּׂשֹו ֵכר ֶה ֵּסת ֶׁשְּכ ָבר ְּבתֹוְך ְׁשלִׁשים יֹום – אם לא הוסכם
אחרת – שכירות רגילה משולמת בסוף
כל חודש (מרהמ"ח)" ,וחזקה היא [הנחה ָנ ַתן לֹו ְׂש ָכרֹוְ ,ו ִיָּפ ֵטר.
משפטית יסודית] שאין אדם פורע קודם
זמנו" (מלווה ולווה יא,ו) ,ולכן אם השוכר גְ 3ו ֵכן ִאם ָׂש ַכר ִמֶּמּנּו ּו ֵפֵרׁש ֶׁש ִּי ֵּתן לֹו ַהׂ ָּש ָכר ָׁש ָנה ָׁש ָנה,
טוען שפרע לפני זמנו – עליו להביא
ראיהַ .י ֲחִרים – ראה לעיל ב,ח .אֹו ִי ְט ֹען ּו ְת ָבעֹו ְּבתֹוְך ַהׁ ָּש ָנה – ַעל ַהּׂשֹו ֵכר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיהְּ .ת ָבעֹו ְל ַא ַחר
ָע ָליו ַּב ָּד ִמים – יתבע מן המשכיר את ַהׁ ָּש ָנהֲ ,א ִפּלּו ְּביֹום ִּתְׁש ָעה ְו ֶעְׂשִרים ֶּב ֱאלּול – ַעל ַהַּמְׂשִּכיר
ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה.
הסכום הנוסף ששילם לו ,שהרי שילם
על שכירות זו פעמיים ,בתחילתה ובסופה ,ויחייב את המשכיר שבועת ֶה ֵּסת.
גַ 2ו ֲא ִפּלּו ְּביֹום ְׁשלִׁשים – מפני שהאדם עשוי לפרוע את חובו ביום האחרון (בבלי ב"מ קג,א)ַ .על ַהַּמְׂשִּכיר ְל ָה ִביא
ְר ָא ָיה – מפני שהוא מבקש להוציא מן השוכר.
גַ 3על ַהּׂשֹו ֵכר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה – מפני ש"חזקה היא שאין אדם פורע קודם זמנו"ֲ .א ִפּלּו ְּביֹום ִּתְׁש ָעה ְו ֶעְׂשִרים ֶּב ֱאלּול
– ביום האחרון של שנת השכירות.
