Page 538 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפשמ רפס‪  ‬תוריכש תוכלה‪  ‬פרק ו‪-‬ז ‬ ‫‪ 516‬‬

‫ח ְּכֵׁשם ֶׁש ַהַּמְׂשִּכיר ַח ָּיב ְלהֹו ִדיעֹו‪ָּ ,‬כְך ַהּׂשֹו ֵכר ַח ָּיב ְלהֹו ִדיעֹו‬ ‫ח ֶׁש ְּי ַב ֵּקׁש ָׁש ֵכן – שיחפש המשכיר‬

‫ִמּקֹ ֶדם ְׁשלִׁשים יֹום ָּב ֲע ָירֹות אֹו ִמּ ֹק ֶדם ְׁש ֵנים ָעָׂשר ֹח ֶדׁש‬ ‫שוכר חדש‪ֶ .‬אָּלא ִי ֵּתן ַהׂ ָּש ָכר – כשיעור‬
‫ַּבְּכַרִּכים‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ְּי ַב ֵּקׁש ָׁש ֵכן ְוֹלא ִיׁ ָּש ֵאר ֵּביתֹו ָּפנּוי‪ְ .‬ו ִאם ֹלא‬ ‫הזמן של חובת ההודעה‪ ,‬משום‬
‫שהמשכיר אינו חייב למצוא שוכר אחר‬
‫הֹו ִדיעֹו – ֵאינֹו ָיכֹול ָל ֵצאת‪ֶ ,‬אָּלא ִי ֵּתן ַהׂ ָּש ָכר‪.‬‬ ‫במקומו‪ .‬אך אם הודיעו כראוי שהוא‬
‫עוזב או שהייתה השכירות מוגבלת –‬
‫שינוי תעריפי ההשכרה‬ ‫המשכיר אינו יכול לטעון ולא כלום‬

‫ט‪ַ 1‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ַהַּמְׂשִּכיר ָיכֹול ְלהֹו ִציאֹו ְוֹלא ַהּׂשֹו ֵכר‬ ‫(לעיל ה‪,‬ה; י')‪.‬‬

‫ָיכֹול ָל ֵצאת ַעד ֶׁשּיֹו ִדיעֹו ִמּקֹ ֶדם‪ִ :‬אם הּו ְקרּו ַהָּב ִּתים – ֵיׁש‬ ‫ט‪ִ 1‬אם הּו ְקרּו ַהָּב ִּתים – אם התייקרו‬
‫ַלַּמְׂשִּכיר ְלהֹו ִסיף ָע ָליו‪ְ ,‬ולֹו ַמר ַלּׂשֹו ֵכר 'אֹו ְׂשכֹר ְּבָׁשֶוה ַעד‬
‫ֶׁש ִּת ְמ ָצא אֹו ֵּת ֵצא'; ְו ֵכן ִאם הּו ְזלּו ַהָּב ִּתים – ֵיׁש ַלּׂשֹו ֵכר ִל ְפחֹת‬ ‫הבתים באותו מקום‪ ,‬המשכיר יכול‬
‫ִמן ַהׂ ָּש ָכר ְולֹו ַמר ַלַּמְׂשִּכיר 'אֹו ְׂשכֹר ִלי ַּכׁ ַּש ַער ֶׁשְּל ַע ָּתה אֹו ֲהֵרי‬ ‫להתנות את המשך השכירות באימוץ‬
‫המחיר החדש‪ ,‬כדי שלא ייגרם הפסד‬
‫ֵּבי ְתָך ְל ָפ ֶניָך'‪.‬‬ ‫למשכיר‪ .‬אך אם לא עלה ערך הבתים‬
‫באותו מקום‪ ,‬אין למשכיר רשות‬
‫אין צורך בהודעה מוקדמת‬ ‫להעלות את המחיר בלא הודעה מראש‬
‫(בבלי ב"מ קא‪,‬ב)‪ַּ .‬כׁ ַּש ַער ֶׁשְּל ַע ָּתה – כמחיר‬
‫ט‪ָ 2‬נ ַפל ֵּבית ַהַּמְׂשִּכיר ֶׁש ָה ָיה ָּדר ּבֹו – ֲהֵרי ֶזה ֵיׁש לֹו ְלהֹו ִציא‬
‫עכשיו‪.‬‬
‫ַהּׂשֹו ֵכר ִמֵּביתֹו‪ְ ,‬ואֹו ֵמר לֹו ' ֵאינֹו ַּב ִּדין ֶׁש ִּת ְה ֶיה ַא ָּתה יֹוֵׁשב‬
‫ְּב ֵבי ִתי ַעד ֶׁש ִּת ְמ ָצא ָמקֹום ַו ֲא ִני ֻמְׁש ָלְך ַּב ֶּדֶרְך‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַא ָּתה ַּב ַעל‬ ‫ט‪ֲ 2‬הֵרי ֶזה ֵיׁש לֹו ְלהֹו ִציא ַהּׂשֹו ֵכר‬

‫ְזכּות ְּב ַב ִית ֶזה ָי ֵתר ִמֶּמִּני'‪.‬‬ ‫ִמֵּביתֹו – שהרי לא נקבע מועד לתום‬
‫השכירות‪ ,‬ורק מתוך התחשבות‬
‫י ָנ ַתן ַהַּב ִית ִל ְבנֹו ִלׂ ָּשא ּבֹו ִאׁ ָּשה‪ִ :‬אם ָה ָיה יֹו ֵד ַע ֶׁשְּבנֹו ַנ ֲעָׂשה‬ ‫בשוכר‪ ,‬שלא ייזרק לרחוב‪ ,‬קבעו חכמים‬
‫שיודיע לו מראש שהוא רוצה לסיים את‬
‫ָח ָתן ִּב ְז ַמן ְּפלֹו ִני‪ְ ,‬ו ָה ָיה ֶא ְפָׁשר לֹו ְלהֹו ִדיעֹו ִמּ ֹק ֶדם ְוֹלא הֹו ִדיעֹו‬ ‫השכירות‪ .‬וכאן‪ ,‬שאין למשכיר היכן‬
‫– ֵאינֹו ָיכֹול ְלהֹו ִציאֹו; ְו ִאם ַע ְכָׁשו ִנ ְז ַּדְּמ ָנה לֹו ִאׁ ָּשה‪ַ ,‬ו ֲהֵרי הּוא‬ ‫לדור‪ ,‬זכותו לדור בביתו גוברת על‬
‫נֹוֵׂשא ִמ ָּיד – ֲהֵרי ֶזה ֵיׁש לֹו ְלהֹו ִציאֹו‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו ַּב ִּדין ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֶזה‬
‫יֹוֵׁשב ְּב ֵביתֹו ּו ֶבן ַּב ַעל ַהַּב ִית ְמ ַח ֵּזר ִלְׂשּ ֹכר ַּב ִית ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה ּבֹו‬ ‫זכות המשכיר‪.‬‬

‫ֻחָּפה‪.‬‬ ‫י ָנ ַתן ַהַּב ִית ִל ְבנֹו ִלׂ ָּשא ּבֹו ִאׁ ָּשה –‬

‫זכות השוכר כשעברה בעלות‬ ‫הבטיח המשכיר לתת את הבית לבנו‬
‫כשיתחתן‪.‬‬
‫יא ָמ ַכר ֶאת ַהַּב ִית אֹו ְנ ָתנֹו אֹו הֹוִריׁשֹו – ֵאין ַהׁ ֵּש ִני ָיכֹול‬

‫ְלהֹו ִציאֹו ַעד ֶׁשּיֹו ִדיעֹו ִמּ ֹק ֶדם ְׁשלִׁשים יֹום אֹו ִמּקֹ ֶדם ְׁש ֵנים‬
‫ָעָׂשר ֹח ֶדׁש‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ַהּׂשֹו ֵכר אֹו ֵמר לֹו ' ֵאין ּ ֹכ ֲחָך ָי ֵתר ִמּכֹ ַח ֶזה‬

‫ֶׁש ָּז ִכי ָת ְּב ַב ִית ֶזה ֵמ ֲח ָמתֹו'‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי‬ ‫‪ ‬‬
‫ז‬
‫בירורים וטענות בשכירות‬
‫א ָּכל ְּת ַנאי ֶׁש ִּיְר ֶצה ְּב ֶמ ָּקח ּו ִמ ְמָּכר –‬
‫שכירות כמכירה‬
‫שאם יתקיים התנאי – יקנה; ואם לא‬
‫א ְּכֵׁשם ֶׁשַּמ ְת ֶנה ָא ָדם ָּכל ְּת ַנאי ֶׁש ִּיְר ֶצה ְּב ֶמ ָּקח ּו ִמ ְמָּכר‪ָּ ,‬כְך‬ ‫יתקיים – לא יקנה‪ .‬מפני הכלל‪" :‬כל‬
‫תנאי שבממון – קיים" (מכירה יא‪,‬א)‪.‬‬
‫ַמ ְת ֶנה ַּבׂ ְּש ִכירּות‪ֶׁ ,‬ש ַהׂ ְּש ִכירּות – ְמ ִכיָרה ִל ְז ַמן ָקצּוב ִהיא‪ְ .‬ו ָכל‬