Page 534 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 534

‫םיטפשמ רפס‪      ‬תוריכש תוכלה‪      ‬פרק ה	‬                                                                                       ‫‪	512‬‬

‫ג‪ָ   2‬א ַמר לֹו ' ְס ִפי ָנה' ְס ָתם ' ֲא ִני ַמְׂשִּכיר ְלָך'‪ּ ,‬וְׂש ָכָרּה ַהּׂשֹו ֵכר‬             ‫ג‪ְ   2‬ס ִפי ָנה‪ֲ ...‬א ִני ַמְׂשִּכיר ְלָך –‬

‫' ְלהֹו ִליְך ָּבּה ַי ִין ֶזה' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָנ ַתן לֹו ִמן ַהׂ ָּש ָכר ְּכלּום‪,‬‬           ‫שירותי הובלה ימיים בלא לציין‬
‫ַח ָּיב ִל ֵּתן ָּכל ַהׂ ָּש ָכר‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי אֹו ֵמר לֹו ' ָה ֵבא ִלי ַה ַּי ִין ַע ְצמֹו‪ַ ,‬ו ֲא ִני‬
                                                                                                     ‫ספינה מסוימת‪ַ .‬י ִין ֶזה – יין מסוים‪,‬‬

                                                                                                     ‫מפני שיש יינות שמחמיצים עקב‬
‫טלטולי הספינה (י')‪ַ .‬ח ָּיב ִל ֵּתן ָּכל ָא ִביא ְס ִפי ָנה ִמָּכל ָמקֹום ְואֹו ִליכֹו'; ֲא ָבל ָצ ִריְך ְל ַנּכֹות לֹו ְּכ ֵדי‬
                                                                                                     ‫ַהׂ ָּש ָכר – שהרי המשכיר יכול לעמוד‬
‫ַהּטַֹרח ֶׁשַּל ֲח ִצי ַה ֶּדֶרְך‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו ּדֹו ֶמה ַהִּמַּטֵּפל ְּבהֹו ָל ַכת ַה ְּס ִפי ָנה‬     ‫בתנאי ההסכם ולספק לו שירותי‬
                                         ‫ְליֹוֵׁשב ּו ָב ֵטל‪.‬‬                                        ‫הובלה‪ ,‬אך השוכר אינו יכול‬

‫ג‪ָ   3‬א ַמר לֹו ' ְס ִפי ָנה זֹו ֲא ִני ַמְׂשִּכיר ְלָך' ּוְׂש ָכָרּה ַהּׂשֹו ֵכר‬                    ‫להשתמש בשירותיו‪ ,‬מפני שהסכם‬
                                                                                                     ‫ההובלה הוגבל ליין שטבע‪ֲ .‬א ָבל‬
‫' ְלהֹו ִליְך ָּבּה ַי ִין ֶזה'‪ִ :‬אם ָנ ַתן ַהׂ ָּש ָכר – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַה ֲח ִזירֹו;‬
                                                                                                     ‫ָצִריְך ְל ַנּכֹות לֹו ְּכ ֵדי ַהּטַֹרח ֶׁשַּל ֲח ִצי‬
‫ַה ֶּדֶרְך – השוכר אינו משלם את מלוא ְו ִאם ֹלא ָנ ַתן – ֹלא ִי ֵּתן‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ֶזה ָיכֹול ְל ָה ִביא ַה ְּס ִפי ָנה ַע ְצ ָמּה‬
                                                                                                     ‫מחיר ההובלה‪ ,‬מפני שבעל הספינה‬
‫ְוֹלא ֶזה ָיכֹול ְל ָה ִביא ַה ַּי ִין ַע ְצמֹו‪ָׂ .‬ש ַכר ַה ְּס ִפי ָנה ְס ָתם ְל ַי ִין ְס ָתם‬      ‫כבר חדל מלעסוק בהובלה הזאת‪.‬‬
                              ‫– ֲהֵרי ֵאּלּו חֹו ְל ִקין ַהׂ ָּש ָכר‪.‬‬                                ‫ותשלומי ההובלה מורכבים מתשלום‬

                                        ‫הפרת ההתחייבות באמצע השכירות‬                                 ‫עבור השכרת הספינה ועבודת הספן‪:‬‬
                                                                                                     ‫דמי ההשכרה ישולמו במלואם‪ .‬ומן‬
‫ד‪ַ   1‬הּׂשֹו ֵכר ֶאת ַה ְּס ִפי ָנה‪ּ ,‬ו ְפָר ָקּה ַּב ֲח ִצי ַה ֶּדֶרְך – נֹו ֵתן לֹו ְׂש ַכר‬        ‫התשלום עבור עבודת הספן‪ ,‬ישלם‬
                                                                                                     ‫השוכר דמי מחצית הדרך שנעשתה‪,‬‬
‫ָּכל ַה ֶּדֶרְך‪ְ .‬ו ִאם ָמ ָצא ַהּׂשֹו ֵכר ִמי ֶׁש ַּיְׂשִּכיר אֹו ָתּה לֹו ַעד ַהָּמקֹום‬

         ‫ועל מחצית מן הדרך שנותרה‪ֶׁ ,‬שָּפ ַסק – ׂשֹו ֵכר‪ְ ,‬ו ֵיׁש ְל ַב ַעל ַה ְּס ִפי ָנה ָע ָליו ַּת ְר ֹע ֶמת‪.‬‬

                                                                      ‫ישלם לו כפועל בטל‪ ,‬שהוא שכר‬

‫המינימום שספן ממוצע מוכן לקבל ד‪ְ   2‬ו ֵכן ִאם ָמ ַכר ָּכל ַה ְּסחֹו ָרה ֶׁשַּב ְּס ִפי ָנה ְל ִאיׁש ַא ֵחר ַּב ֲח ִצי‬

‫ַה ֶּדֶרְך‪ְ ,‬ו ָי ַרד הּוא ְו ָע ָלה ַהּלֹו ֵק ַח – נֹו ֵטל ְׂש ַכר ֲח ִצי ַה ֶּדֶרְך ִמן‬            ‫כדמי אבטלה‪ .‬לחישוב השכר‪ ,‬ראה‬
‫ָהִראׁשֹון ּוְׂש ַכר ַה ֵח ִצי ִמ ֶּזה ָה ַא ֲחרֹון‪ְ ,‬ו ֵיׁש ְל ַב ַעל ַה ְּס ִפי ָנה ָע ָליו‬                                 ‫להלן ט‪,‬ד‪.‬‬
‫ַּתְר ֹע ֶמת‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשּגֹוֵרם לֹו ִל ְסּבֹל ַּד ַעת ִאיׁש ַא ֵחר ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא‬
                                                                                                     ‫ג‪ְ   3‬ס ִפי ָנה זֹו‪ַ ...‬י ִין ֶזה – תנאי הובלה‬

                                                                                                     ‫שווים לשני הצדדים‪ .‬וכשהספינה עם‬
‫המטען‪ ,‬שניהם אינם מסוגלים לקיים את ֻה ְרַּגל ּבֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
                                                                                                     ‫ההסכם‪ ,‬ולכן איש מהם אינו יכול‬
‫ה‪ִ   1‬מָּכאן ֲא ִני אֹו ֵמר ֶׁש ַהַּמְׂשִּכיר ַּב ִית ַל ֲח ֵברֹו ַעד ְז ַמן ָקצּוב‪,‬‬                 ‫לתבוע את חברו‪ֲ .‬הֵרי ֵאּלּו חֹו ְל ִקין‬

‫ַהׂ ָּש ָכר – השוכר משלם חצי השכר‪ ,‬מפני ְו ָר ָצה ַהּׂשֹו ֵכר ְל ַהְׂשִּכיר ַהַּב ִית ְל ַא ֵחר ַעד סֹוף ְז ַמּנֹו – ַמְׂשִּכיר‪,‬‬
                                                                                                     ‫שכל אחד מהם יכול להשלים את‬
‫ֲא ָבל ַל ֲא ֵחִרים ֶׁש ֵהם ְּכ ִמ ְנ ַין ְּב ֵני ֵּביתֹו‪ִ :‬אם ָהיּו ַאְרָּב ָעה‪ֹ ,‬לא‬                ‫ההסכם באמצעות ספינה חלופית או יין‬
‫ִיְׂשּכֹר ַל ֲח ִמׁ ָּשה‪ֶׁ .‬שֹּלא ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ' ֵאין ַהּׂשֹו ֵכר ַרׁ ַּשאי‬
                                                                                                                     ‫חלופי (רש"י ב"מ עט‪,‬ב)‪.‬‬

‫ד‪ּ  1‬ו ְפָר ָקּה – פרק השוכר את המטען שלו‪ַּ .‬ב ֲח ִצי ַה ֶּדֶרְך – וחזר בו השוכר‬                     ‫ספינה סתם ספינה זו‬

‫מן ההסכם‪ .‬נֹו ֵתן לֹו ְׂש ַכר ָּכל ַה ֶּדֶרְך – ולא כפועל בטל‪ ,‬מפני שהשוכר חזר‬                       ‫חולקין (ג‪ )3‬יחזיר הכל (ג‪)1‬‬   ‫יין‬
                                                                                                                                 ‫סתם‬
‫בו לרצונו בלא אונס (בדומה להפסקת פועלים באמצע היום להלן ט‪,‬ו‪ .)1‬הסבר אחר‪:‬‬
                                                                                                     ‫מה שעשה‬
‫משלם שכירות מלאה‪ ,‬מאחר שהספינה קיימת‪ ,‬ובעל הספינה עדיין טרוד‬                                         ‫עשוי (ג‪)3‬‬  ‫יין זה ישלם הכל (ג‪)2‬‬
‫בעסקי ההובלה‪ ,‬כגון להגיע אל היעד שנקבע ולהוביל מטען חדש‪ ,‬בניגוד‬

‫להלכה ג‪ ,2‬הדנה בשטבעה הספינה‪ ,‬ובעל הספינה אינו טרוד בהובלת ספינתו (ראה מל"מ)‪ַ .‬עד ַהָּמקֹום ֶׁשָּפ ַסק – עד‬

‫המקום שנקבע מראש‪ ,‬ולא יפסיד המשכיר‪ַּ .‬תְרעֹ ֶמת – לאופי התרעומת‪ ,‬ראה בהלכה הבאה‪.‬‬

‫ד‪ָ   2‬מ ַכר – השוכר‪ ,‬בעל הסחורה‪ַ .‬הּלֹו ֵק ַח – הקונה‪ֹ .‬לא ֻהְרַּגל ּבֹו – אינו מכירו‪ ,‬והוא חושש ממנו‪ ,‬והרי הוא צריך‬

                                                                                                                ‫להיות עמו בספינה (י')‪.‬‬

‫ה‪ִ   1‬מָּכאן ֲא ִני אֹו ֵמר – הצהרת הרמב"ם שהלכה זו מדעתו ואין לה מקור מפורש (איגרת לר' פנחס הדיין‪ ,‬מהדורת שילת‪ ,‬עמ' תמג)‪.‬‬

‫ְּכ ִמ ְנ ַין ְּב ֵני ֵּביתֹו – כדי שלא יהיה בלאי גדול ונזק עקב תוספת השימוש‪ֵ .‬אין ַהּׂשֹו ֵכר ַרׁ ַּשאי ְל ַהְׂשִּכיר – ראה לעיל‪ ‬א‪,‬ד‪.‬‬
   529   530   531   532   533   534   535   536   537   538   539