Page 530 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 530

‫םיטפשמ רפס‪      ‬תוריכש תוכלה‪      ‬פרק ג‪-‬ד	‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  ‫‪	508‬‬

                                                       ‫אונס מחמת הפשיעה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                       ‫ט‪ִ   1‬סְּג ָפּה – עינה אותה‪ְּ .‬ת ָק ַפּתּו‬

‫ט‪ֵ   1‬מ ָתה ַהְּב ֵה ָמה ְּכ ַדְרָּכּה – ֲהֵרי ֶזה אֹ ֶנס‪ְ ,‬ו ָהרֹו ֶעה ָּפטּור‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫– גברה הבהמה על הרועה ועלתה‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫ֶׁש ְּת ִחָּלתֹו ִּב ְפִׁשי ָעה ְוסֹופֹו ְּבאֹ ֶנס ַח ָּיב‬
‫ִסְּג ָפּה ּו ֵמ ָתה – ֵאינֹו ֹא ֶנס‪ְּ .‬ת ָק ַפּתּו ְו ָע ְל ָתה ְלָראֵׁשי צּו ִקין‬                                                                                                                                                                                                                                                                           ‫– מפני שהאונס בא מחמת פשיעתו‪ ,‬כי‬
‫ּו ְת ָק ַפּתּו ְו ָנ ְפ ָלה – ֲהֵרי ֶזה אֹ ֶנס‪ֶ .‬ה ֱע ָלּה ְלָראֵׁשי צּו ִקין אֹו‬                                                                                                                                                                                                                                                                            ‫אילו לא היה מתיר לה לעלות להר‪ ,‬לא‬
‫ֶׁש ָע ְל ָתה ֵמ ֵא ֶלי ָה ְוהּוא ָיכֹול ְל ָמ ְנ ָעּה ְוֹלא ְמ ָנ ָעּה – ַאף ַעל ִּפי‬
‫ֶׁש ְּת ָק ַפּתּו ְו ָנ ְפ ָלה ּו ֵמ ָתה אֹו ִנְׁשְּבָרה‪ַ ,‬ח ָּיב; ֶׁשָּכל ֶׁש ְּת ִחָּלתֹו‬                                                                                                                                                                                                                                                                       ‫הייתה נופלת ממנו (השווה להלכה י)‪.‬‬

                           ‫ִּב ְפִׁשי ָעה ְוסֹופֹו ְּב ֹא ֶנס – ַח ָּיב‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫ט‪ִׁ  2‬שּבֹ ֶלת ַהָּנ ָהר – זרם חזק בנהר‪.‬‬

‫ט‪ְ  2‬ו ֵכן רֹו ֶעה ֶׁש ֶה ֱע ִביר ַהְּב ֵהמֹות ַעל ַהֶּגֶׁשר‪ְ ,‬ו ָד ֲח ָפה ַא ַחת ֵמ ֶהן‬                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫ְּכ ַא ַחת – ביחד‪ֲ .‬הֵרי הּוא ַח ָּיב – אבל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫שומר חינם פטור‪ ,‬מפני שאינו חייב‬
‫ַל ֲח ֶבְר ָּתּה‪ְ ,‬ו ָנ ְפ ָלה ְלִׁשּבֹ ֶלת ַהָּנ ָהר – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָה ָיה לֹו‬                                                                                                                                                                                                                                                               ‫לשמור שמירה מעולה (ראה נזקי ממון ד‪,‬ד)‪.‬‬
‫ְל ַה ֲע ִביָרן ַא ַחת ַא ַחת‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ַהּׁשֹו ֵמר נֹו ֵטל ָׂש ָכר ֶאָּלא ִלְׁשמֹר‬
‫ְׁש ִמיָרה ְמ ֻעָּלה; ְוהֹו ִאיל ּו ָפַׁשע ַּב ְּת ִחָּלה ְו ֶה ֱע ִביָרן ְּכ ַא ַחת – ַאף‬                                                                                                                                                                                                                                                                    ‫י   ֲא ַגם – אחו‪ .‬מקום חורש או ערבה‬

          ‫ַעל ִּפי ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ַּבּסֹוף ְּב ֵעת ַהְּנ ִפי ָלה‪ֲ ,‬הֵרי הּוא ַח ָּיב‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫(ר' תנחום)‪ .‬הֹו ִאיל ּו ְכ ַד ְרָּכּה ֵמ ָתה – ומוות‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫טבעי יכול להתרחש בכל מקום‪ֲ .‬ה ֵרי‬
                                                 ‫אונס שלא מחמת הפשיעה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                         ‫ִהיא ֲאבּו ָדה ְּב ַיד ַהַּגָּנב – וכבר משעה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫שנגנבה הבהמה‪ ,‬השומר מתחייב מבלי‬
‫י  ָּפַׁשע ָּבּה ְו ָי ָצאת ָל ֲא ַגם ּו ֵמ ָתה ָׁשם ְּכ ַדְרָּכּה – ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫להתחשב במה שקרה אחר כך‪ֲ .‬אבּו ָדה‬

‫ְי ִצי ָא ָתּה ָּגְר ָמה ָלּה ֶׁש ָּתבֹוא ִלי ֵדי ֹא ֶנס ֶזה; הֹו ִאיל ּו ְכ ַדְרָּכּה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫– מבעליה ומן השומר‪.‬‬
‫ֵמ ָתה – ַמה ִּלי ְּב ֵבית ׁשֹו ֵמר ַמה ִּלי ָּב ֲא ַגם‪ֲ .‬א ָבל ִאם ְּג ָנ ָבּה ַּגָּנב‬
‫ֵמ ָה ֲא ַגם ּו ֵמ ָתה ְּכ ַדְרָּכּה ְּב ֵבית ַהַּגָּנב – ֲהֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ַח ָּיב ַאף ַעל‬
‫ִּפי ֶׁשהּוא ׁשֹו ֵמר ִחָּנם; ֶׁש ֲא ִפּלּו ֹלא ֵמ ָתה‪ֲ ,‬הֵרי ִהיא ֲאבּו ָדה ְּב ַיד‬

      ‫ַהַּגָּנב‪ִ ,‬וי ִצי ָא ָתּה ָּגְר ָמה ָלּה ְל ִהָּג ֵנב‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

    ‫ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי‬     ‫‪	‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                ‫הקדמה‪ :‬פרקים ד‪-‬ח עוסקים בשכירות‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                           ‫ד‬                               ‫נכסים‪.‬‬
‫שינוי מהמוסכם בשכירות בהמה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫א‪ַ   1‬הּׂשֹו ֵכר וכו' – ההלכות המתוארות‬
                                                 ‫שינוי מקום עבודת הבהמה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫כאן חלות כשאין הסכמה על תנאי מסוים‬
‫א‪ַ   1‬הּׂשֹו ֵכר ֶאת ַה ֲחמֹור ְלהֹו ִלי ָכּה ָּב ָהר‪ְ ,‬והֹו ִלי ָכּה ַּבִּב ְק ָעה‪:‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫וכשאין מנהג מקומי‪ ,‬אך אם יש תנאי או‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫מנהג – הם מחייבים (ראה סוף הפרק)‪ַ .‬אף‬
‫ִאם ֻה ְח ְל ָקה – ָּפטּור‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ָע ַבר ַעל ַּד ַעת ַהְּב ָע ִלים;‬                                                                                                                                                                                                                                                                                ‫ַעל ִּפי ֶׁש ָע ַבר ַעל ַּד ַעת ַהְּב ָע ִלים – שנהג‬
‫ְו ִאם הּו ַחָּמה – ַח ָּיב‪ְׂ .‬ש ָכָרּה ְלהֹו ִלי ָכּה ַּבִּב ְק ָעה‪ְ ,‬והֹו ִלי ָכּה ָּב ָהר‪:‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫שלא כדין‪ ,‬אלא שלא השינוי גרם את‬
‫ִאם ֻה ְח ְל ָקה – ַח ָּיב‪ֶׁ ,‬ש ַה ַּת ָּקלֹות ָּב ָהר ָי ֵתר ִמן ַהִּב ְק ָעה; ְו ִאם‬                                                                                                                                                                                                                                                                        ‫הנזק‪ ,‬ולכן הוא פטור‪ .‬הּו ַחָּמה – חלתה‬
‫הּו ַחָּמה – ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ֲח ִמימּות ַּבִּב ְק ָעה ָי ֵתר ִמן ָה ָהר‪ִ ,‬מְּפ ֵני ָהרּו ַח‬                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫מחמת החום‪ֵ .‬מ ֲח ַמת ַהַּמ ֲע ָלה – מפני‬
‫ֶׁשְּמ ַנׁ ֶּש ֶבת ָׁשם ְּבָראֵׁשי ֶה ָהִרים; ְו ִאם הּו ַחָּמה ֵמ ֲח ַמת ַהַּמ ֲע ָלה –‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         ‫שהמאמץ בעלייה להר רב‪.‬‬
                               ‫ַח ָּיב‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫א‪ַ   2‬הּׂשֹו ֵכר ָּפטּור – מפני שחריש‬
‫א‪ְ  2‬ו ֵכן ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהָּפָרה ַל ֲחרֹׁש� ָּב ָהר‪ְ ,‬ו ָחַרׁש ַּבִּב ְק ָעה‪ְ ,‬וָׁש ַבר‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫בבקעה במקום בהר מזיק פחות‬
‫ַה ַּק ְנ ַקן‪ְ ,‬והּוא ַהְּכ ִלי ֶׁשחֹוֵרׁש ּבֹו – ֲהֵרי ַהּׂשֹו ֵכר ָּפטּור‪ְ ,‬ו ִדין‬                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫למחרשה‪ְ .‬ו ִדין ַּב ַעל ַהָּפָרה ִעם ָה ֻאָּמ ִנין‬
‫ַּב ַעל ַהָּפָרה ִעם ָה ֻאָּמ ִנין ֶׁש ָחְרׁשּו‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ֹלא ִׁשָּנה ַעל ַּד ַעת‬                                                                                                                                                                                                                                                                           ‫ֶׁש ָחְרׁשּו – בעל הפרה צריך לתבוע פיצוי‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫מן הפועלים שחרשו‪ָ .‬ה ֻאָּמ ִנין – פועלים‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫שכירים‪ ,‬ששכרן השוכר לחרוש בבהמה‪.‬‬
   525   526   527   528   529   530   531   532   533   534   535