Page 527 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 527

‫םיטפשמ רפס‪      ‬תוריכש תוכלה‪      ‬פרק ב‪-‬ג ‪	505‬‬                                                                                                                         ‫	‬

‫יב‪ֶׁ  2‬שֹּלא ָה ָיה ָׁשם ְׁש ָטר – שהשומר‬                         ‫יב‪ַּ  2‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשֹּלא ָה ָיה ָׁשם ְׁש ָטר‪ֲ .‬א ָבל ִאם‬

‫נאמן בשבועה קלה כשטוען שהחזיר‪,‬‬                                    ‫ִה ְפ ִקיד ֶא ְצלֹו אֹו ִהְׂשִּכיר אֹו ִהְׁש ִאיל ִּבְׁש ָטר‪ְ ,‬ו ָא ַמר לֹו ' ֶה ֱח ַזְר ִּתי‬
‫שלא כמו בהפקדה בשטר‪ ,‬שאינו‬                                        ‫ְלָך' – ֲהֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ִנְׁשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ; ֶׁשִּמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר‬
‫נאמן אלא בשבועה חמורה‪ִּ .‬ב ְנ ִקי ַטת‬                             ‫ׁשֹו ֵמר ִחָּנם ' ִנ ְג ַנב' אֹו ' ָא ַבד'‪ְ ,‬ו ַהּׁשֹו ֵאל ' ֵמ ָתה ִּבְׁש ַעת ְמ ָלא ָכה'‬
‫ֵח ֶפץ – "כעין של תורה"‪ ,‬באחיזת ספר‬                               ‫– ֶנ ֱא ָמן לֹו ַמר ' ֶה ֱח ַזְר ִּתי'‪ּ .‬ו ְכֵׁשם ֶׁש ִאם ָט ַען ֶׁשֶּנ ֱא ַנס‪ִ ,‬נְׁשָּבע ִמן‬
‫תורה בעת השבועה או תפילין בתלמיד‬                                  ‫ַהּתֹוָרה ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ‪ָּ ,‬כְך ִאם ָט ַען ' ֶה ֱח ַזְר ִּתי'‪ִ ,‬יׁ ָּש ַבע ְּכ ֵעין‬
‫חכמים (שבועות יא‪,‬ח; יא‪,‬יב)‪ .‬ובמקום צורך‪,‬‬
‫אפשר להשביעו על התנ"ך (שו"ת סג)‪.‬‬                                                ‫ֶׁשַּלּתֹוָרה‪ ,‬הֹו ִאיל ְו ֵיׁש ָׁשם ְׁש ָטר ְּב ַיד ַהּתֹו ֵב ַע‪.‬‬
‫ֶׁשִּמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר – זו טענת מיגו‬
                                                                  ‫יב‪ַּ  3‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָה ָיה ַהּׁשֹו ֵמר ָיכֹול ִל ְט ֹען‬
                ‫(לביאורה‪ ,‬ראה לעיל ח‪.)2‬‬
                                                                  ‫ְולֹו ַמר ' ֶנ ֶא ְנסּו'‪ְ ,‬וֹלא ַנ ְצִריְך אֹותֹו ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ַעל ַט ֲע ָנתֹו‪.‬‬
‫יב‪ָ   3‬ה ָיה ַח ָּיב ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ַעל ַט ֲע ָנתֹו‬         ‫ֲא ָבל ִאם ָה ָיה ַח ָּיב ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ַעל ַט ֲע ָנתֹו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר‬
                                                                  ‫(להלן ג‪,‬א) – ֵאינֹו ֶנ ֱא ָמן לֹו ַמר ' ֶה ֱח ַז ְר ִּתי'‪ֶ ,‬אָּלא ִיׁ ָּש ַבע ַּב ַעל ַהׁ ְּש ָטר‬
     ‫– במקום שיש עדים וכיוצא בזה‪.‬‬
                                                                                     ‫ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁשֹּלא ֶה ֱח ִזיר לֹו‪ִ ,‬ויַׁשֵּלם‪.‬‬
‫יב‪ֵ   4‬אין ְלָך ִמי ֶׁשִּנְׁשָּבע וכו' – רק‬
                                                                  ‫יב‪ֵ   4‬אין ְלָך ִמי ֶׁשִּנְׁשָּבע ִמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר ָּכְך ְו ָכְך ְו ִיׁ ָּש ַבע‬
‫השומר נשבע כעין של תורה בגלל טענת‬
‫מיגו‪ ,‬ואינו משלם‪ .‬וחייבוהו שבועה‬                                  ‫ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ‪ֶ ,‬אָּלא ֶזה ַהּׁשֹו ֵמר ִּב ְל ַבד ֶׁש ֵּיׁש ָע ָליו ְׁש ָטר‪ֲ .‬א ָבל‬
‫בגלל מחויבותו כשומר ולא בגלל טענת‬                                 ‫ְׁש ָאר ָּכל ַהִּנְׁשָּב ִעין ְּב ִדין ' ִמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר' – ֵאי ָנן ִנְׁשָּב ִעין‬
‫ספק של התובע‪ ,‬אבל שאר השבועות‬
‫באות כנגד טענת התובע וכשיש סבירות‬                                                                            ‫ֶאָּלא ֶה ֵּסת‪.‬‬

              ‫שהנתבע משקר (לעיל ז)‪.‬‬

                                                                  ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי‬  ‫	‬

                                                                   ‫פטור מחמת אונס‬        ‫ג‬

‫א‪  1‬אֹ ֶנס ָּגדֹול – ראה לעיל ביאור א‪,‬ב‪.‬‬                                                                     ‫טענת אונס במקום שמצויין עדים‬

‫ְו ִיָּפ ֵטר ַאף ִמׁ ְּשבּו ָעה – ששמר כדרך‬                       ‫א‪ׁ  1‬שֹו ֵמר ֶׁשָּט ַען ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ֹא ֶנס ָּגדֹול‪ְּ ,‬כגֹון ְׁשבּוָרה ּו ֵמ ָתה‪ִ :‬אם‬
‫השומרים (ראה לעיל ביאור א‪,‬ב)‪ְּ .‬ב ָמקֹום‬
‫ֶׁש ָה ֵע ִדים ְמצּו ִיין ָׁשם – שלא ניתן לטעון‬                   ‫ֶנ ֱא ַנס ְּב ָמקֹום ֶׁש ָה ֵע ִדים ְמצּו ִיין ָׁשם – ַמ ְצִרי ִכין אֹותֹו ְל ָה ִביא‬
‫שאין עדים לאונס‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – בשומר‬                            ‫ְר ָא ָיה ַעל ַט ֲע ָנתֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַנס‪ְ ,‬ו ִיָּפ ֵטר ַאף ִמׁ ְּשבּו ָעה‪ְ ,‬ו ִאם ֹלא‬
‫שכר‪ִּ" :‬כי ִי ֵּתן ִאיׁש ֶאל ֵר ֵעהּו ֲחמֹור אֹו‬                  ‫ֵה ִביא ְר ָא ָיה‪ְ ,‬יַׁשֵּלם‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֵ " :‬אין רֹ ֶאה‪ְׁ ,‬ש ֻב ַעת יי ִּת ְה ֶיה ֵּבין‬
‫ׁשֹור אֹו ֶׂשה ְו ָכל ְּב ֵה ָמה ִלְׁשמֹר‪ּ ,‬ו ֵמת‬                 ‫ְׁש ֵני ֶהם" (שמות כב‪,‬ט‪-‬י) – ָהא ְּב ָמקֹום ֶׁש ֶא ְפָׁשר ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה‪ֵ ,‬אין‬
‫אֹו ִנְׁשַּבר אֹו ִנְׁשָּבה ֵאין רֹ ֶאה [שאין עד‬
‫לדבר]‪ְׁ .‬ש ֻב ַעת ה' ִּת ְה ֶיה ֵּבין ְׁש ֵני ֶהם ִאם‬                            ‫ָׁשם ְׁשבּו ָעה‪ֶ ,‬אָּלא אֹו ָי ִביא ְר ָא ָיה אֹו ְיַׁשֵּלם‪.‬‬
‫ֹלא ָׁש ַלח ָידֹו ִּב ְמ ֶלא ֶכת ֵר ֵעהּו‪ְ ,‬ו ָל ַקח ְּב ָע ָליו‬
‫ְוֹלא ְיַׁשֵּלם"‪ֵ .‬אין ָׁשם – אין‪ .‬המילה 'שם'‬                     ‫א‪ֲ   2‬א ָבל ִאם ָט ַען ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאין ָה ֵע ִדים ְמצּו ִיין ָׁשם –‬
‫היא מילת קישור שתורגמה מהסגנון‬
                                                                  ‫ֵאין ַמ ְצִרי ִכין אֹותֹו ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה‪ֶ ,‬אָּלא ִיׁ ָּש ַבע ֶׁשֶּנ ֱא ַנס‪ְ ,‬ו ִיָּפ ֵטר‪.‬‬
   ‫הערבי‪ ,‬ואין משמעותה ציון מקום‪.‬‬                                      ‫ְו ִאם ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁשֹּלא ָּפַׁשע – ִנ ְפ ָטר ַאף ִמן ַהׁ ְּשבּו ָעה‪.‬‬

‫א‪ֵ   2‬ע ִדים ֶׁשֹּלא ָּפַׁשע – ששמר כראוי‪.‬‬                        ‫א‪ַ   3‬מ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד ֶׁש ֶה ֱע ִביר ָח ִבית ֶׁשְּל ַי ִין ְּבָׂש ָכר ּוְׁש ָבָרּה‬

‫א‪ַ   3‬מ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד ֶׁש ֶה ֱע ִביר – אף פועל‬                ‫ַּבּׁשּוק ֶׁשְּל ָמחֹו ָזא‪ּ ,‬ו ָבאּו ִל ְפ ֵני ֲח ָכ ִמים‪ְ ,‬ו ָא ְמרּו 'ׁשּוק ֶזה ֶׁשָּט ַע ְנ ָּת‬
                                                                  ‫ֶׁשִּנְׁשְּבָרה ּבֹו ֶה ָח ִבית ְּב ֵני ָא ָדם ְמצּו ִיין ָׁשם – אֹו ָּת ִביא ְר ָא ָיה‬
‫שכיר בשעת מלאכתו נחשב שומר שכר‬                                    ‫ֶׁשֹּלא ָּפַׁש ְע ָּת ֶאָּלא ִנ ְת ַק ְל ָּת ְו ָנ ַפ ְל ָּת‪ ,‬אֹו ְּתַׁשֵּלם ָּד ֶמי ָה'‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל‬
‫על חפציו של בעל הבית‪ .‬ואם נתקל‪,‬‬
‫הוא בגדר אנוס (ראה בהלכה הבאה)‪ּ .‬וְׁש ָב ָרּה‬                                                               ‫ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫– כשנתקל בקרקע‪ָ .‬מחֹו ָזא – עיר בבבל‪.‬‬
   522   523   524   525   526   527   528   529   530   531   532