Page 522 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 522
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק א 500
ֶׁשֶּנ ֶא ְנ ָסה ּו ְפטּוִריןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ֵמת אֹו ִנְׁשַּבר אֹו ִנְׁשָּבה ֵאין בַ 4הּכֹל – בכל המקרים שנזכרו לעיל.
רֹ ֶאה – ְׁש ֻב ַעת יי ִּת ְה ֶיה ֵּבין ְׁש ֵני ֶהם" (שם כב,ט-י) ְו ֶנ ֱא ַמר "[ ְו] ִאם
ַהֵּמ ָתה ִּבְׁש ַעת ְמ ָלא ָכה – בשעת ביצוע
ָּגנֹב ִיָּג ֵנב ֵמ ִעּמֹוְ ,יַׁשֵּלם ִל ְב ָע ָליו" (שם כב,יא). המלאכה ,כגון ששאל בהמה לחרוש
בה ,ומתה בשעת חרישתהַ .ה ָּד ָבר –
בִ 4נ ְמ ֵצא ָת אֹו ֵמרׁ :שֹו ֵמר ִחָּנם – ִנְׁשָּבע ַעל ַהּכֹל; ְו ַהּׁשֹו ֵאל – הפיקדוןִ .ל ְס ִטיס ְמ ֻזָּין – שודד מצויד
ְמַׁשֵּלם ֶאת ַהּ ֹכל ,חּוץ ִמן ַהֵּמ ָתה ִּבְׁש ַעת ְמ ָלא ָכהְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר בכלי נשק.
(שאלהופיקדוןא,א) .נֹוֵׂשא ָׂש ָכר ְו ַהּׂשֹו ֵכר – ְמַׁשְּל ִמין ֶאת ָה ֲא ֵב ָדה ְו ֶאת
ַהְּג ֵנ ָבהְ ,ו ִנְׁשָּב ִעין ַעל ָה ֳא ָנ ִסין ַהְּגדֹו ִליםְּ ,כגֹון ְׁשבּוָרה ּוְׁשבּו ָיה גָׁ 1ש ַאל ַהּׁשֹו ֵמר ֶאת ַהְּב ָע ִלים ִעם ַה ָּד ָבר
ּו ֵמ ָתה ּו ְטֵר ָפה ,אֹו ֶׁש ָא ַבד ַה ָּד ָבר ִּב ְס ִפי ָנה ֶׁשָּט ְב ָעה ַּב ָּים אֹו ִנ ְל ַקח
– שאלה בבעלים ,שבעל החפץ עושה
ְּב ִל ְס ִטיס ְמ ֻזָּיןְ ,ו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֵאּלּו ִמׁ ְּש ָאר ֳא ָנ ִסין ְּגדֹו ִלים. עבור השואל עבודה ,נקבעת בשעת
ההשאלה (לא בשעת אבדן החפץ) ,שכן
שמירה בבעלים בשעה זו נקבעת האחריות על החפץ
(לטעם הדבר ,ראה ביאור שאלה ופיקדון ב,א).
גַ 1הַּמ ְפ ִקיד ֵא ֶצל ֲח ֵברֹוֵּ ,בין ְּב ִחָּנם ֵּבין ְּבָׂש ָכר ,אֹו ִהְׁש ִאילֹו אֹו ָּפַׁשע ַּב ָּד ָבר – התרשל ולא שמר כראוי.
ִהְׂשִּכיר לֹו – ִאם ָׁש ַאל ַהּׁשֹו ֵמר ֶאת ַהְּב ָע ִלים ִעם ַה ָּד ָבר ֶׁשָּל ֶהן גֶׁ 2שָּבא ִלְרׁשּותֹו – החפץ.
אֹו ְׂש ָכָרןֲ ,הֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ָּפטּור ִמְּכלּוםֲ .א ִפּלּו ָּפַׁשע ַּב ָּד ָבר ֶׁשׁ ָּש ַמר
ְו ָא ַבד ֵמ ֲח ַמת ַהְּפִׁשי ָעה – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּורֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִ " :אם ְּב ָע ָליו גִ 3מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו
ִעּמֹו – ֹלא ְיַׁשֵּלם; ִאם ָׂש ִכיר הּוא – ָּבא ִּבְׂש ָכרֹו" (שמות כב,יד). איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד
להבין את פסוקי המקראָ .ה ָיה ִעּמֹו
גַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשׁ ָּש ַאל ַהְּב ָע ִלים אֹו ְׂש ָכָרן ְּב ֵעת ְּב ֵעת ַהׁ ְּש ֵא ָלה – מה שנאמר בתורה "אם
בעליו עמו" משמעו בזמן ההשאלה.
ֶׁשָּנ ַטל ַה ֵח ֶפץַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ַהְּב ָע ִלים ָׁשם ִעּמֹו ְּב ֵעת ַהְּג ֵנ ָבה ְׁש ָאר ַהּׁשֹו ְמִרין – שומר חינם ונושא
ְו ָה ֲא ֵב ָדה אֹו ְּב ֵעת ֶׁשֶּנ ֱא ַנסֲ .א ָבל ִאם ָנ ַטל ַה ֵח ֶפץ ְו ַנ ֲעָׂשה ָע ָליו שכר והשוכרְּ .פִׁשי ָעה ַּבְּב ָע ִלים –
ׁשֹו ֵמר ְּת ִחָּלהְ ,ו ַא ַחר ֶׁשָּבא ִלְרׁשּותֹו ָׂש ַכר ַהְּב ָע ִלים אֹו ְׁש ָא ָלן שניזוקה הבהמה בגלל רשלנות השומר
– ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָהיּו ַהְּב ָע ִלים עֹו ְמ ִדין ָׁשם ְּב ֵעת ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ַה ָּד ָבר בשמירתה ,הנקראת בלשון חכמים
ַהׁ ָּשמּורֲ ,הֵרי ֶזה ְמַׁשֵּלםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְּ" :ב ָע ָליו ֵאין ִעּמֹו – ַׁשֵּלם פשיעה ,והיו הבעלים עם השומר בעת
ְיַׁשֵּלם" (שם כב,יג). הפקדתה.
גִ 3מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּוָ :ה ָיה ִעּמֹו ְּב ֵעת ַהׁ ְּש ֵא ָלה – ַאף ַעל דָּ 1פַׁשע ִּב ְת ִחָּלתֹוֶׁ ...שֶּנ ֱא ַנס ְּבסֹופֹו
ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ְּב ֵעת ַהְּג ֵנ ָבה ְו ַהִּמי ָתהָּ ,פטּור; ֹלא ָה ָיה ִעּמֹו ִּבְׁש ַעת – כגון שהניח את הכסף בבית במקום
ַהׁ ְּש ֵא ָלה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָה ָיה ִעּמֹו ְּב ֵעת ַהִּמי ָתה אֹו ַהׁ ְּש ִב ָּיה, גלוי לגנבים ,במקום להניחו בכספת,
ַח ָּיבְ .והּוא ַה ִּדין ִלְׁש ָאר ַהּׁשֹו ְמִריןֶׁ ,שֻּכָּלן ַּבְּב ָע ִלים – ְּפטּוִרין. ופרצה אש בבית ,שהיא בגדר אונס,
ונשרף .והוא חייב רק אם נגרם האונס
ֲא ִפּלּו ְּפִׁשי ָעה ַּבְּב ָע ִלים – ָּפטּור. עקב פשיעתו (להלן ג,ט-י; שאלה ופיקדון ד,ג).
שומר שמסר לשומר עֹוֶׂשה ִמ ְצָוה – מצַות לימוד תורה.
דָּ 1כל ׁשֹו ֵמר ֶׁשָּפַׁשע ִּב ְת ִחָּלתֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֶּנ ֱא ַנס ְּבסֹופֹו,
ַח ָּיבְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן ג,ט)ְ .ו ֵאין ַהּׁשֹו ֵאל ַרׁ ַּשאי ְל ַהְׁש ִאיל;
ֲא ִפּלּו ָׁש ַאל ֵס ֶפר ּתֹוָרהֶׁ ,שָּכל קֹוֵרא ּבֹו עֹוֶׂשה ִמ ְצָוה – ֹלא
ַיְׁש ִאי ֶלּנּו ְל ַא ֵחרְ .ו ֵכן ֵאין ַהּׂשֹו ֵכר ַרׁ ַּשאי ְל ַהְׂשִּכיר; ֲא ִפּלּו
ִהְׂשִּכירֹו ֵס ֶפר ּתֹוָרה – ֹלא ַיְׂשִּכיֶרּנּו ְל ַא ֵחרֶׁ ,ש ֲהֵרי ֶזה אֹו ֵמר לֹו
' ֵאין ְרצֹו ִני ֶׁש ִּי ְה ֶיה ִּפ ְקדֹו ִני ְּב ַיד ַא ֵחר'.
