Page 523 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 523
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק א 501
דָ 2ע ַבר ַהּׁשֹו ֵמר – על הדיןְּ .כ ֶדֶרְך דָ 2ע ַבר ַהּׁשֹו ֵמר ּו ָמ ַסר ְלׁשֹו ֵמר ֵׁש ִניִ :אם ֵיׁש ֵע ִדים ֶׁשׁ ְּש ָמָרּה
ַהּׁשֹו ְמ ִרין – כראוי לאותו החפץ (להלן ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִני ְּכ ֶדֶרְך ַהּׁשֹו ְמִריןְ ,ו ֶנ ֱא ַנס – ָּפטּור ַהּׁשֹו ֵמר
ָהִראׁשֹוןֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש ֵע ִדים ֶׁשֶּנ ֱא ַנס; ְו ִאם ֵאין ָׁשם ֵע ִדים – ַח ָּיב
ד,ב)ָּ .פטּור ַהּׁשֹו ֵמר ָהִראׁשֹון ֶׁש ֲהֵרי ֵיׁש ַהּׁשֹו ֵמר ָהִראׁשֹון ְלַׁשֵּלם ַלְּב ָע ִליםִ ,מְּפ ֵני ֶׁשָּמ ַסר ְלׁשֹו ֵמר ַא ֵחר,
ֵע ִדים ֶׁשֶּנ ֱא ַנס – ואינו חייב להישבע,
שהרי יש עדים .וטענת 'אין רצוני
שיהיה פקדוני ביד אחר' אינה בגדר ְו ַי ֲעֶׂשה הּוא ִּדין ִעם ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִניֲ .א ִפּלּו ָה ָיה ַהּׁשֹו ֵמר ָהִראׁשֹון
עילה מספקת לחייבו לשלם (מ"מ). ׁשֹו ֵמר ִחָּנם ּו ָמ ַסר ְלׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר – ַח ָּיבֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש ְל ַב ַעל ַה ֵח ֶפץ
ְלַׁשֵּלם ַלְּב ָע ִלים – אף אם השומר טוען
שנאנס ,מפני שאין השומר השני נאמן לֹו ַמר לֹו ' ַא ָּתה ֶנ ֱא ָמן ֶא ְצ ִלי ְל ִהׁ ָּש ַבעְ ,ו ֶזה ֵאינֹו ֶנ ֱא ָמן'.
על הבעלים בשבועהְ .ו ַי ֲעֶׂשה הּוא דְ 3ל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ָיה ֶּדֶרְך ַהְּב ָע ִלים ְל ַה ְפ ִקיד ָּת ִמיד ָּד ָבר ֶזה
– השומר הראשוןִּ .דין ִעם ַהּׁשֹו ֵמר
ֵא ֶצל ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִני – ֲה ֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ָה ִראׁשֹון ָּפטּור ִמְּלַׁשֵּלםַ ,הׁ ֵּש ִני – מפני שהשני נאמן על הראשון.
ֲא ִפּלּוַ ...ח ָּיב – אף על פי ששמירת שומר ֶׁש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר ַלְּב ָע ִלים ' ֶזה ַה ָּד ָבר ֶׁש ִה ְפ ַק ְד ֶּתם ֶא ְצ ִלי אֹו
שכר טובה משמירת שומר חינםַ .א ָּתה ִהְׁש ַא ְל ֶּתםֶ ,א ֶמׁש ֱה ִיי ֶתם ַמ ְפ ִקי ִדין אֹותֹו ֵא ֶצל ֶזה ֶׁש ִה ְפ ַק ְד ִּתי
ֶנ ֱא ָמן ֶא ְצ ִלי ְל ִהׁ ָּש ַבע – ועליך להישבע.
ְו ֶזה – השומר השני ,שהוא שומר שכר. ֲא ִני ֶא ְצלֹו'; ְוהּוא ֶׁשֹּלא ְי ַמ ֵעט ְׁש ִמיָרתֹו.
דְ 3והּוא ֶׁשֹּלא ְי ַמ ֵעט ְׁש ִמיָרתֹו – דֵּ 4כי ַצד ְי ַמ ֵעט ְׁש ִמיָרתֹו? ְּכגֹון ֶׁש ָה ָיה ֻמ ְפ ָקד ֶא ְצלֹו ְּבָׂש ָכר
ובתנאי שלא ימנה במקומו שומר ְו ִה ְפ ִקידֹו ֵא ֶצל אֹותֹו ַהׁ ֵּש ִני ְּב ִחָּנם ,אֹו ֶׁש ָה ָיה ָׁשאּול ֶא ְצלֹו
שאחריותו קטנה מאחריותו (להלן ד.)4 ְו ִה ְפ ִקידֹו ֵא ֶצל אֹותֹו ַהׁ ֵּש ִני ְּבָׂש ָכר – הֹו ִאיל ּו ִמ ֵעט ְׁש ִמיָרתֹו,
ּפֹוֵׁש ַע הּואּ ,ו ְמַׁשֵּלםַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשׁ ָּש ַאל אֹו ָׂש ַכר ַּבְּב ָע ִלים,
דּ 4פֹוֵׁש ַע הּוא – אך אם לא נגרם
ֶׁש ֲהֵרי הֹו ִציא ַה ָּד ָבר ַהׁ ָּשמּור ִמ ָּידֹו ְל ַיד ׁשֹו ֵמר ַא ֵחר .הְ 1ו ִאם
האונס עקב פשיעתו – פטור (סוף
ֵה ִביא ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִני ְר ָא ָיה ֶׁש ִּיָּפ ֵטר ָּבּה ׁשֹו ֵמר ִראׁשֹון ְּכ ִדין
הלכה זו; להלן ג,י)ַ .אף ַעל ִּפי ֶׁשׁ ָּש ַאל אֹו ְׁש ִמיָרתֹו – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור.
ָׂש ַכר ַּבְּב ָע ִלים – אף על פי שבפשיעה
בבעלים הוא פטור (לעיל ג) ,כשהֹו ִציא
ַה ָּד ָבר ַהׁ ָּשמּור ִמ ָּידֹו ְל ַיד ׁשֹו ֵמר ַא ֵחר,
יצא מגדר "שמירה בבעלים" ,כיוון הֵּ 2כי ַצד? ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר ֶׁשָּנ ַתן ַהְּב ֵה ָמה ַהׁ ְּשמּוָרה ֶא ְצלֹו ְלׁשֹו ֵמר
שהעביר את הפיקדון לידי שומר אחר ִחָּנם – ִאם ֵה ִביא ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִני ֵע ִדים ֶׁשֵּמ ָתה ַהְּב ֵה ָמה ְּכ ַדְרָּכּה,
ֲהֵרי ַהּׁשֹו ֵמר ָהִראׁשֹון ָּפטּורְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
(י'; מ"מ) .הְ 1ר ָא ָיה ֶׁש ִּיָּפ ֵטר – כל שומר
לפי דינוֲ .הֵרי ֶזה – השומר הראשון.
הֶׁ 2שֵּמ ָתה ַהְּב ֵה ָמה ְּכ ַדְרָּכּה – באופן וׁ 1שֹו ֵמר ֶׁשָּמ ַסר ְלׁשֹו ֵמר ַא ֵחר ְוהֹו ִסיף ִּבְׁש ִמיָרתֹו – ַה ֲה ָנ ָיה
טבעי ,שהוא בגדר אונס. ַלְּב ָע ִליםֵּ .כי ַצד? ַהּׂשֹו ֵכר ָּפָרה ֵמ ֲח ֵברֹו ְו ִהְׁש ִאי ָלּה ְל ַא ֵחר,
ּו ֵמ ָתה ְּכ ַדְרָּכּה ְּב ַיד ַהּׁשֹו ֵאל – הֹו ִאיל ְו ַהּׁשֹו ֵאל ַח ָּיב ַּבּכֹלַ ,י ְח ְזרּו
וַ 1ה ֲה ָנ ָיה – הרווח מתוספת האחריות
בשמירהְ .ו ַהּׁשֹו ֵאל ַח ָּיב ַּבּ ֹכל – בכל
הנזקים שיארעו לפרה ,חוץ ממתה ְּד ֵמי ַהָּפָרה ַלְּב ָע ִלים; ֶׁש ֵאין ֶזה ַהּׂשֹו ֵכר עֹוֶׂשה ְסחֹוָרה ְּב ָפָרתֹו
מחמת מלאכהְ .סחֹוָרה – רווח. ֶׁשָּל ֶזהְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
וִ 2אם ָּבא ַל ֲחזֹר – אם התחרט השומר וָ 2ה ָיהְּב ָידֹוִּפ ָּקדֹוןּוְׁש ָלחֹוְּב ַיד ַא ֵחר ִל ְב ָע ָליו–הֹו ִאיל ְו ַהּׁשֹו ֵמר
הראשוןֻ .ה ְח ַזק ַהּׁשֹו ֵמר ָהִראׁשֹון ַּכ ְפָרן
– שכבר הוכח על ידי עדים או בבית ָהִראׁשֹון ַח ָּיב ְּב ַא ֲחָריּותֹו ַעד ֶׁש ַּיִּגי ַע ְל ַיד ַהְּב ָע ִליםִ ,אם ָּבא ַל ֲחזֹר
דין ששיקר השומר הראשון למפקיד ּו ְל ַה ֲח ִזיר ַהִּפ ָּקדֹון ִמ ַּיד ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִניַ ,מ ֲח ִזירְ .ו ִאם ֻה ְח ַזק ַהּׁשֹו ֵמר
או לבעל חובו ,כמבואר" :ולעולם אין ָהִראׁשֹון ַּכ ְפָרן – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַה ֲח ִזיר ַהִּפ ָּקדֹון ִמ ַּיד ַהּׁשֹו ֵמר ַהׁ ֵּש ִני,
אדם מוחזק כפרן ,עד שיכפור בבית
דין ויבואו שני עדים ויכחישוהו במה ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ַהִּפ ָּקדֹון ְּב ַא ֲחָריּותֹו ֶׁשָּלִראׁשֹון.
שכפר" (טוען ונטען ו,ב; וראה גזלה ואבדה ד,א).
ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַה ֲח ִזיר וכו' – אסור לשומר השני להחזיר את הפיקדון לשומר הראשון.
