Page 531 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 531
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק ד 509
ב ִמי ְמַׁשֵּלם – מפני שהחרישה נעשית ַהְּב ָע ִליםְ ,ו ִנְׁשַּבר ַה ַּק ְנ ַקן – ִּדין ַּב ַעל ַהָּפָרה ִעם ָה ֻאָּמ ִניןְׂ .ש ָכָרּה
ַל ֲחרֹשׁ� ַּבִּב ְק ָעהְ ,ו ָחַרׁש ָּב ָהרְ ,ו ִנְׁשַּבר ַה ַּק ְנ ַקן – ַהּׂשֹו ֵכר ַח ָּיב,
על ידי שניים ,אחד מנהיג את הפרה כדי
שתחרוש בקו ישר ואחד אוחז בקנקן, ְו ִדינֹו ֶׁשַּלּׂשֹו ֵכר ִעם ָה ֻאָּמ ִנין.
כלומר המחרשה ,ומעמיק אותו או
מגביה אותו לפי הצורךֶ .זה ָהאֹו ֵחז ֶאת ב ּו ַמה הּוא ִּדין ָה ֻאָּמ ִנין ֶׁשׁ ָּש ְברּו ְּב ֵעת ֲחִריָׁשה? ְמַׁשְּל ִמין.
ַהְּכ ִלי – שאילו לא העמיק את המחרשה,
לא היה המכשול בדרך גורם לשבירתה ִמי ְמַׁשֵּלם? ֶזה ָהאֹו ֵחז ֶאת ַהְּכ ִלי ְּב ֵעת ַה ֲחִריָׁשהְ .ו ִאם ָה ְי ָתה
(רש"י ב"מ פ,א)ַ .מ ֲעלֹות ַמ ֲעלֹות – מלאה ַהׂ ָּש ֶדה ַמ ֲעלֹות ַמ ֲעלֹות – ְׁש ֵני ֶהן ַח ָּי ִבין ִּב ְד ֵמי ַה ַּק ְנ ַקןַ ,הַּמ ְנ ִהיג
מהמורותַ .מ ְל ַמד – מקל ארוך ובקצהו
מסמר חד המשמש להכוונת הבהמה אֹו ָתּה ַּבַּמ ְל ַמד ְו ָהאֹו ֵחז ֶאת ַהְּכ ִלי.
החורשת (כלים יא,כג). גְׂ 1ש ָכָרּה ָלדּוׁש ַּבִּק ְט ִניתְ ,ו ָדׁש ַּב ְּתבּו ָאה ְו ֻה ְח ְל ָקה – ָּפטּור;
גִ 1ק ְט ִנית – זרעים הנאכלים ,כגון ַּב ְּתבּו ָאהְ ,ו ָדׁש ַּבִּק ְט ִנית – ַח ָּיבֶׁ ,ש ַהִּק ְט ִנית ַמ ֲח ֶל ֶקת.
אפונה וחומוס (כלאיים א,ח)ַ .מ ֲח ֶל ֶקת – הנחיה כעצה טובה
גורמת להחלקה.
גַ 2מ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד ֶׁש ִהְׂשִּכיר ֲחמֹור ַל ֲח ֵברֹוְ ,ו ָא ַמר לֹו 'ֹלא
גַ 2מ ֲעֶׂשה ְּב ֶא ָחד וכו' – דוגמה לתנאי
ֵּת ֵלְך ּבֹו ְּב ֶדֶרְך ְנ ַהר ְּפקֹודֶׁ ,ש ַהַּמ ִים ְמצּו ִיין ָׁשםֶ ,אָּלא ְּב ֶדֶרְך
שהוא בגדר עצה טובה שהשיאו ֶנ ֶרׁשֶׁ ,ש ֵאין ָׁשם ַמ ִים'ָ ,ה ַלְך ְּב ֶדֶרְך ְנ ַהר ְּפקֹודּ ,ו ֵמת ַה ֲחמֹור,
הבעלים לשוכר ,שלא ילך בנהר פקוד, ְוֹלא ָהיּו ָׁשם ֵע ִדים ֶׁשְּמ ִעי ִדים ְּב ֵאי ֶזה ֶּדֶרְך ָה ַלְךֶ ,אָּלא
כשלמעשה הקפידו רק שלא ילך במקום הּוא ֵמ ַע ְצמֹו ָא ַמר 'ִּב ְנ ַהר ְּפקֹוד ָה ַל ְכ ִּתיְ ,וֹלא ָהיּו ָׁשם ַמ ִים,
שיש בו מים .לכן ,אם הלך בנהר פקוד, ּו ֵמ ֲח ַמת ַע ְצמֹו ֵמת'ְ ,ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים :הֹו ִאיל ְו ֵיׁש ָׁשם ֵע ִדים
ויש עדים שלא היו שם מים – פטור (י'. ְמ ִעי ִדין ֶׁש ַהַּמ ִים ִּב ְנ ַהר ְּפקֹוד ְמצּו ִיין – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלםֶׁ ,ש ֲהֵרי
ִׁשָּנה ַעל ַּד ַעת ַהְּב ָע ִליםְ ,ו ֵאין אֹו ְמִרים ' ַמה ִּלי ְלַׁש ֵּקר'
כאן הבעלים טוען שהחמור מת בגלל המים .ואם
ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵּיׁש ֵע ִדים.
יש ראיה שמת כדרכו ,פטור .ראה לעיל ג,י)ַ .מה
ִּלי ְלַׁש ֵּקר – זו טענה משפטית ,טענת שינוי תנאי משא הבהמה
מיגו (פה"מ שבועות ו,ב .לביאורה ,ראה לעיל
ד ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהְּב ֵה ָמה ְל ָה ִביא ָע ֶלי ָה ָמא ַת ִים ִלי ְטִרין
ביאור ב,ח.)2
ֶׁשְּל ִחִּטיםְ ,ו ֵה ִביא ָמא ַת ִים ִלי ְטִרין ֶׁשִּלְׂשעֹוִריןּ ,ו ֵמ ָתה – ַח ָּיב,
ד ִלי ְטִרין – ובא גם בכתיב 'רטלין' ִמְּפ ֵני ֶׁש ַהֶּנ ַפח ָקֶׁשה ַלַּמּׂשֹויְ ,ו ַהׂ ְּשעֹוִרין ֵיׁש ָל ֶהן ֶנ ַפחְ .ו ֵכן ִאם
ְׂש ָכָרּה ְל ָה ִביא ָע ֶלי ָה ְּתבּו ָאהְ ,ו ֵה ִביא ְּב ִמְׁש ָק ָלּה ֶּת ֶבןֲ .א ָבל ִאם
(ביחיד :רוטל) .משקל ליטרה אחת ְׂש ָכָרּה ְל ָה ִביא ָע ֶלי ָה ְׂשעֹוִריםְ ,ו ֵה ִביא ְּב ִמְׁש ָק ָלן ִחִּטים ּו ֵמ ָתה
הוא 35דינרי זהב (מתנות עניים ו,ח) ,נמצא
שמאתיים ליטרין הם 30ק"ג בערך. – ָּפטּורְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ֶׁש ַהֶּנ ַפח ָקֶׁשה ַלַּמּׂשֹוי – קשה לשאת
נפח גדול ,מפני שדרוש מאמץ גדול ה ָׂש ַכר ֶאת ַהְּב ֵה ָמה ִלְרּכֹב ָע ֶלי ָה ִאיׁש – ֹלא ַיְרִּכיב ָע ֶלי ָה
כדי לאזן אותוְּ .תבּו ָאהֶּ ...ת ֶבן – תבואה
היא השיבולים עם הגרגרים ,והתבן הוא ִאׁ ָּשהְׂ .ש ָכָרּה ִלְרּכֹב ָע ֶלי ָה ִאׁ ָּשה – ַמְרִּכיב ָע ֶלי ָה ִאיׁשּ ,ו ַמְרִּכיב
ָע ֶלי ָה ָּכל ִאׁ ָּשהֵּ ,בין ְק ַטָּנה ֵּבין ְּגדֹו ָלהַ ,ו ֲא ִפּלּו ְמ ֻעֶּבֶרת ֶׁש ִהיא
הקליפה בלא הגרגרים.
ְמ ִני ָקה.
ה ֹלא ַיְרִּכיב ָע ֶלי ָה ִאׁ ָּשה – בימי קדם
נהגו להושיב את האישה על הבהמה
כשרגליה לצד הבהמה ,והדבר הקשה
על תנועת הבהמה ,ואילו האיש רכב על
גב הבהמה כשרגליו משני צדי הבהמה
(י') .ההוראה שלא להרכיב אישה על
הבהמה היא רק לכתחילה .ואין משקל
מקובל להטענת הבהמה (ראה בהלכה
הבאה)ֶׁ .ש ִהיא ְמ ִני ָקה – יחד עם התינוק
היונק (מ"מ).
