Page 544 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 544

‫םיטפשמ רפס‪      ‬תוריכש תוכלה‪      ‬פרק ח	‬                                                        ‫‪	522‬‬

‫פחות מן החיטים‪ ,‬מפני שייתכן שבעל ְּתבּו ָאה; ְּתבּו ָאה – ִי ְז ָר ֶעָּנה ִק ְט ִנית‪ּ .‬ו ְב ָב ֶבל ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה ֹלא‬
                                                                                                  ‫השדה רוצה שיזרע בה דווקא חיטים‪.‬‬
‫ִי ְזָר ֶעָּנה ִק ְט ִנית‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ַהִּק ְט ִנית ָׁשם ַמ ְכ ֶחֶׁשת ֶאת ָה ָאֶרץ‪.‬‬            ‫ְּתבּו ָאה – שם כולל לחמשת מיני דגן‬

‫(ברכות ג‪,‬א)‪ִ .‬ק ְט ִנית – זרעונים מאכל אדם‪ ,‬המקבל – חלוקת הרווח וספיגת הפסדים‬
‫י‪ַ   1‬הְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ְלָׁש ִנים מּו ָעטֹות – ֵאין ַלְּמ ַקֵּבל ְּכלּום‬
                                                                                                  ‫כגון אפונה ואורז (כלאיים א‪,‬ח)‪ֶׁ .‬ש ַהִּק ְט ִנית‬
‫ְּבקֹוַרת ַהׁ ִּש ְק ָמה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה‪ְ ,‬וֹלא ְּבֶׁש ַבח ָה ִאי ָלנֹות ֶׁש ָּי ְצאּו‬        ‫ָׁשם ַמ ְכ ֶחֶׁשת ֶאת ָה ָאֶרץ – "וכללו‬
‫ַּבׂ ָּש ֶדה ֵמ ֵא ֵלי ֶהן‪ֲ ,‬א ָבל ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְמקֹום ָה ִאי ָלנֹות ְּכ ִאּלּו ָה ָיה‬     ‫שלדבר זה‪ ,‬שאם הסכים עמו לחרוש‬
                                                                                                  ‫את השדה ולזרוע בה מין מסוים – הרי‬

‫ָּב ֶהן אֹותֹו ֶז ַרע ֶׁש ָּז ַרע ְּב ָכל ַהׂ ָּש ֶדה; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְצ ְמחּו ָה ִאי ָלנֹות‬      ‫הוא רשאי לזרוע בה מה שנזקו לקרקע‬
‫ְּב ָמקֹום ָהָראּוי ִל ְזִרי ָעה‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָי ְצאּו ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי‬                ‫פחות מאותו הדבר שהוסכם עליו‪ ,‬ולא‬
‫ִל ְזִרי ָעה – ֵאין ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְּכלּום‪ְ .‬ו ִאם ִקְּב ָלּה ֶׁש ַבע ָׁש ִנים אֹו‬           ‫יזרע מה שנזקו יותר‪ ,‬והולכין בזה על פי‬
                                                                                                  ‫בעלי ידיעת טבע אותו המקום בזריעה‬
‫מאותם המתעסקים בחרישת אותן ָי ֵתר – ֵיׁש לֹו ְּבקֹו ַרת ַהׁ ִּש ְק ָמה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה‪.‬‬
                                                                                                     ‫הקרקעות ועבודתן" (פה"מ ב"מ ט‪,‬ח)‪.‬‬
‫י‪ִ   2‬הִּגי ַע ְז ַמּנֹו ְל ִה ְס ַּתֵּלק ִמן ַהׂ ָּש ֶדה‪ְ ,‬ו ָהיּו ָׁשם ְזָר ִעים ֶׁש ֲע ַד ִין‬
                                                                                                  ‫י‪  1‬קֹוַרת ַהׁ ִּש ְק ָמה – קורה העשויה מעץ‬
‫ֹלא ִהִּגיעּו ְל ִהָּמ ֵכר‪ ,‬אֹו ֶׁשָּג ְמרּו ְוֹלא ִהִּגי ַע יֹום ַהּׁשּוק ְל ָמ ְכָרם –‬
                                                                                                  ‫השקמה‪ ,‬שהוא עץ בן סוגה של התאנה‬

                      ‫ָׁש ִמין אֹו ָתם‪ְ ,‬ונֹו ֵטל ִמַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע‪.‬‬                         ‫)‪( (Ficus sycomorus‬פה"מ דמאי א‪,‬א)‪ .‬מן‬
                                                                                                  ‫הקורות של השקמים עשו בימיהם‬
‫י‪ְּ  3‬כֵׁשם ֶׁשחֹו ֵלק ַהְּמ ַקֵּבל ִעם ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע ַּב ְּתבּו ָאה‪ָּ ,‬כְך‬                ‫את קורות הבית‪ ,‬ושנים רבות עוברות‬

‫חֹו ְל ִקין ַּב ֶּת ֶבן ּו ַב ַּקׁש; ְּכֵׁשם ֶׁשחֹו ְל ִקין ַּב ַּי ִין‪ָּ ,‬כְך חֹו ְל ִקין‬        ‫עד שהעץ מצמיח קורות חדשות‪ְ .‬וֹלא‬
‫ַּב ְּזמֹורֹות‪ֲ .‬א ָבל ַה ָּק ִנים ַהַּמ ֲע ִמי ִדין ַּת ַחת ַהְּג ָפ ִנים‪ִ :‬אם ָקנּו‬             ‫ְּבֶׁש ַבח ָה ִאי ָלנֹות ֶׁש ָּי ְצאּו – אין השוכר‬
‫אֹו ָתן ְּבֻׁש ָּתפּות – ֲהֵרי ֵאּלּו חֹו ְל ִקין ָּב ֶהן; ְו ִאם ֵהן ִמׁ ֶּשְּל ֶא ָחד‬           ‫מרוויח מן העצים שצמחו מאליהם‬
                                                                                                  ‫בשדה‪ ,‬לא מפירותיהם ולא מעליית ערך‬

‫הקרקע וכדומה‪ֲ .‬א ָבל ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְמקֹום ֵמ ֶהן – ֶזה ֶׁש ָּק ָנה אֹו ָתן‪ֲ ,‬ה ֵרי ֵהן ֶׁשּלֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
                                                                                                  ‫ָה ִאי ָלנֹות וכו' – בתשלום שמשלם‬
‫יא   ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ִלַּטע – ְמ ַקֵּבל ָע ָליו ַּב ַעל ַהׂ ָּש ֶדה‬              ‫הקבלן לבעל השדה‪ ,‬מתחשבים כאילו‬

‫ֲעָׂשָרה ּבּוָראֹות ְל ֵמ ָאה ְס ָאה*‪ָ .‬י ֵתר ַעל ֵּכן – ְמ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו‬                 ‫קיבל בעל השדה את היבול שהיה צריך‬
                                             ‫ֶאת ַהּכֹל‪.‬‬                                                        ‫לצמוח במקום העצים‪.‬‬

‫יב   ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬וֹלא ָעָׂשת – ִאם ֵיׁש ָּבּה ְּכ ֵדי ֶׁשּתֹו ִציא‬         ‫י‪ְ   2‬זָר ִעים ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִהִּגיעּו ְל ִהָּמ ֵכר –‬

                                                                                                  ‫גידולים שעדיין לא בשלו‪ָׁ .‬ש ִמין אֹו ָתם‬

‫ָסא ַת ִים ָי ֵתר ַעל ַההֹו ָצ ָאה‪ַ ,‬ח ָּיב ַהְּמ ַקֵּבל ְל ִהַּטֵּפל ָּבּה; ֶׁשָּכְך‬             ‫– מעריכים את שוויים‪.‬‬

                                                                                                  ‫י‪ַּ  3‬ב ֶּת ֶבן ּו ַב ַּקׁש – חלקי התבואה‬

‫המשמשים למאכל לבהמות‪ ,‬מלבד גרגרי הדגן‪ְ .‬זמֹורֹות – ענפי הגפן שנחתכו עם הענבים והענפים היבשים המשמשים‬

‫להסקה ועוד‪ַ .‬ה ָּק ִנים ַהַּמ ֲע ִמי ִדין ַּת ַחת ַהְּג ָפ ִנים – מקלות תמיכה לגפן כדי שיהיו אשכולות הענבים תלויים ולא יישרכו‬

                                                                                                  ‫על הארץ‪.‬‬

‫יא   ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ִלַּטע – עצים בשדה ולקבל חלק מן הפירות‪ּ .‬בּוָראֹות – עצים שאינם עושים פרי‪ .‬השווה‬

‫'שדה בור'‪ ,‬שדה שאינה מעובדת‪ֲ .‬עָׂשָרה ּבּוָראֹות ְל ֵמ ָאה ְס ָאה* – כלומר הפסד של ‪ 1%‬לערך‪ .‬בית סאה הוא שטח‬

‫של ‪ 2500‬אמות מרובעות (כ‪ 625-‬מ"ר)‪ ,‬וניתן לנטוע בו בערך עשרה עצים (ראה מתנות עניים ג‪,‬ט; שמיטה ויובל ג‪,‬ה)‪ .‬בכ"י‬

‫י' הנוסח הוא ' ִל ְס ָאה'‪ .‬לפי זה‪ ,‬מדובר בשדה ששותלים בה שתילים בצפיפות כדי להעבירם מאוחר יותר אל המטע‪,‬‬

‫ואפשר שיהיו עד ‪ 10‬שתילים שאינם צומחים יפה‪ְ .‬מ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו ֶאת ַהּכֹל – מחייבים את המקבל לנטוע עצים אחרים‬

                                                                                                  ‫במקום העצים שלא עלו יפה‪.‬‬

‫יב  ְוֹלא ָעָׂשת – השדה לא הפיקה יבול כמו שציפו‪ָ .‬סא ַת ִים ָי ֵתר ַעל ַההֹו ָצ ָאה – שלאחר קיזוז ההוצאות‪ ,‬הרווח הוא‬

‫סאתיים חיטים‪ ,‬שהן כ‪ 14.4-‬דצימטר מעוקב של זרעי חיטה‪ ,‬המספיקים לזריעת כדונם ורבע (ראה נספח מידות ומשקלות)‪.‬‬
   539   540   541   542   543   544   545   546   547   548   549