Page 544 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 544
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק ח 522
פחות מן החיטים ,מפני שייתכן שבעל ְּתבּו ָאה; ְּתבּו ָאה – ִי ְז ָר ֶעָּנה ִק ְט ִניתּ .ו ְב ָב ֶבל ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה ֹלא
השדה רוצה שיזרע בה דווקא חיטים.
ִי ְזָר ֶעָּנה ִק ְט ִניתִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ַהִּק ְט ִנית ָׁשם ַמ ְכ ֶחֶׁשת ֶאת ָה ָאֶרץ. ְּתבּו ָאה – שם כולל לחמשת מיני דגן
(ברכות ג,א)ִ .ק ְט ִנית – זרעונים מאכל אדם ,המקבל – חלוקת הרווח וספיגת הפסדים
יַ 1הְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ְלָׁש ִנים מּו ָעטֹות – ֵאין ַלְּמ ַקֵּבל ְּכלּום
כגון אפונה ואורז (כלאיים א,ח)ֶׁ .ש ַהִּק ְט ִנית
ְּבקֹוַרת ַהׁ ִּש ְק ָמה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּהְ ,וֹלא ְּבֶׁש ַבח ָה ִאי ָלנֹות ֶׁש ָּי ְצאּו ָׁשם ַמ ְכ ֶחֶׁשת ֶאת ָה ָאֶרץ – "וכללו
ַּבׂ ָּש ֶדה ֵמ ֵא ֵלי ֶהןֲ ,א ָבל ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְמקֹום ָה ִאי ָלנֹות ְּכ ִאּלּו ָה ָיה שלדבר זה ,שאם הסכים עמו לחרוש
את השדה ולזרוע בה מין מסוים – הרי
ָּב ֶהן אֹותֹו ֶז ַרע ֶׁש ָּז ַרע ְּב ָכל ַהׂ ָּש ֶדה; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְצ ְמחּו ָה ִאי ָלנֹות הוא רשאי לזרוע בה מה שנזקו לקרקע
ְּב ָמקֹום ָהָראּוי ִל ְזִרי ָעהֲ .א ָבל ִאם ָי ְצאּו ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי פחות מאותו הדבר שהוסכם עליו ,ולא
ִל ְזִרי ָעה – ֵאין ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְּכלּוםְ .ו ִאם ִקְּב ָלּה ֶׁש ַבע ָׁש ִנים אֹו יזרע מה שנזקו יותר ,והולכין בזה על פי
בעלי ידיעת טבע אותו המקום בזריעה
מאותם המתעסקים בחרישת אותן ָי ֵתר – ֵיׁש לֹו ְּבקֹו ַרת ַהׁ ִּש ְק ָמה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּבּה.
הקרקעות ועבודתן" (פה"מ ב"מ ט,ח).
יִ 2הִּגי ַע ְז ַמּנֹו ְל ִה ְס ַּתֵּלק ִמן ַהׂ ָּש ֶדהְ ,ו ָהיּו ָׁשם ְזָר ִעים ֶׁש ֲע ַד ִין
י 1קֹוַרת ַהׁ ִּש ְק ָמה – קורה העשויה מעץ
ֹלא ִהִּגיעּו ְל ִהָּמ ֵכר ,אֹו ֶׁשָּג ְמרּו ְוֹלא ִהִּגי ַע יֹום ַהּׁשּוק ְל ָמ ְכָרם –
השקמה ,שהוא עץ בן סוגה של התאנה
ָׁש ִמין אֹו ָתםְ ,ונֹו ֵטל ִמַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע. )( (Ficus sycomorusפה"מ דמאי א,א) .מן
הקורות של השקמים עשו בימיהם
יְּ 3כֵׁשם ֶׁשחֹו ֵלק ַהְּמ ַקֵּבל ִעם ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע ַּב ְּתבּו ָאהָּ ,כְך את קורות הבית ,ושנים רבות עוברות
חֹו ְל ִקין ַּב ֶּת ֶבן ּו ַב ַּקׁש; ְּכֵׁשם ֶׁשחֹו ְל ִקין ַּב ַּי ִיןָּ ,כְך חֹו ְל ִקין עד שהעץ מצמיח קורות חדשותְ .וֹלא
ַּב ְּזמֹורֹותֲ .א ָבל ַה ָּק ִנים ַהַּמ ֲע ִמי ִדין ַּת ַחת ַהְּג ָפ ִניםִ :אם ָקנּו ְּבֶׁש ַבח ָה ִאי ָלנֹות ֶׁש ָּי ְצאּו – אין השוכר
אֹו ָתן ְּבֻׁש ָּתפּות – ֲהֵרי ֵאּלּו חֹו ְל ִקין ָּב ֶהן; ְו ִאם ֵהן ִמׁ ֶּשְּל ֶא ָחד מרוויח מן העצים שצמחו מאליהם
בשדה ,לא מפירותיהם ולא מעליית ערך
הקרקע וכדומהֲ .א ָבל ְמ ַחׁ ְּש ִבין לֹו ְמקֹום ֵמ ֶהן – ֶזה ֶׁש ָּק ָנה אֹו ָתןֲ ,ה ֵרי ֵהן ֶׁשּלֹוְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ָה ִאי ָלנֹות וכו' – בתשלום שמשלם
יא ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ִלַּטע – ְמ ַקֵּבל ָע ָליו ַּב ַעל ַהׂ ָּש ֶדה הקבלן לבעל השדה ,מתחשבים כאילו
ֲעָׂשָרה ּבּוָראֹות ְל ֵמ ָאה ְס ָאה*ָ .י ֵתר ַעל ֵּכן – ְמ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו קיבל בעל השדה את היבול שהיה צריך
ֶאת ַהּכֹל. לצמוח במקום העצים.
יב ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹוְ ,וֹלא ָעָׂשת – ִאם ֵיׁש ָּבּה ְּכ ֵדי ֶׁשּתֹו ִציא יְ 2זָר ִעים ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִהִּגיעּו ְל ִהָּמ ֵכר –
גידולים שעדיין לא בשלוָׁ .ש ִמין אֹו ָתם
ָסא ַת ִים ָי ֵתר ַעל ַההֹו ָצ ָאהַ ,ח ָּיב ַהְּמ ַקֵּבל ְל ִהַּטֵּפל ָּבּה; ֶׁשָּכְך – מעריכים את שוויים.
יַּ 3ב ֶּת ֶבן ּו ַב ַּקׁש – חלקי התבואה
המשמשים למאכל לבהמות ,מלבד גרגרי הדגןְ .זמֹורֹות – ענפי הגפן שנחתכו עם הענבים והענפים היבשים המשמשים
להסקה ועודַ .ה ָּק ִנים ַהַּמ ֲע ִמי ִדין ַּת ַחת ַהְּג ָפ ִנים – מקלות תמיכה לגפן כדי שיהיו אשכולות הענבים תלויים ולא יישרכו
על הארץ.
יא ַהְּמ ַקֵּבל ָׂש ֶדה ֵמ ֲח ֵברֹו ִלַּטע – עצים בשדה ולקבל חלק מן הפירותּ .בּוָראֹות – עצים שאינם עושים פרי .השווה
'שדה בור' ,שדה שאינה מעובדתֲ .עָׂשָרה ּבּוָראֹות ְל ֵמ ָאה ְס ָאה* – כלומר הפסד של 1%לערך .בית סאה הוא שטח
של 2500אמות מרובעות (כ 625-מ"ר) ,וניתן לנטוע בו בערך עשרה עצים (ראה מתנות עניים ג,ט; שמיטה ויובל ג,ה) .בכ"י
י' הנוסח הוא ' ִל ְס ָאה' .לפי זה ,מדובר בשדה ששותלים בה שתילים בצפיפות כדי להעבירם מאוחר יותר אל המטע,
ואפשר שיהיו עד 10שתילים שאינם צומחים יפהְ .מ ַג ְלְּג ִלין ָע ָליו ֶאת ַהּכֹל – מחייבים את המקבל לנטוע עצים אחרים
במקום העצים שלא עלו יפה.
יב ְוֹלא ָעָׂשת – השדה לא הפיקה יבול כמו שציפוָ .סא ַת ִים ָי ֵתר ַעל ַההֹו ָצ ָאה – שלאחר קיזוז ההוצאות ,הרווח הוא
סאתיים חיטים ,שהן כ 14.4-דצימטר מעוקב של זרעי חיטה ,המספיקים לזריעת כדונם ורבע (ראה נספח מידות ומשקלות).
