Page 550 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפשמ רפס‪  ‬תוריכש תוכלה‪  ‬פרק ט ‬ ‫‪5 28‬‬

‫השלמת העבודה‬ ‫ז עֹוֶׂשה ְׁש ָאר ַהּיֹום – מפני שהפועל‬

‫ז ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל ַל ֲעׂשֹות ְמ ָלא ָכה ָּכל ַהּיֹום‪ְ ,‬וָׁש ְל ָמה‬ ‫נשכר לו לכל היום‪ .‬נֹו ֵתן לֹו ְׂש ָכרֹו‬
‫ְּכפֹו ֵעל ָּב ֵטל – דווקא כששכר אותו‬
‫ַהְּמ ָלא ָכה ַּב ֲח ִצי ַהּיֹום‪ִ :‬אם ֵיׁש לֹו ְמ ָלא ָכה ַא ֶחֶרת ְּכמֹו ָתּה‬ ‫למלאכה מסוימת‪ .‬אבל אם שכר את‬
‫אֹו ַקָּלה ִמֶּמָּנה – עֹוֶׂשה ְׁש ָאר ַהּיֹום; ְו ִאם ֵאין לֹו ַמה‬ ‫הפועל בלא לציין את המלאכה –‬
‫ַּי ֲעֶׂשה – נֹו ֵתן לֹו ְׂש ָכרֹו ְּכפֹו ֵעל ָּב ֵטל; ְו ִאם ָה ָיה ִמן‬ ‫המעסיק יכול לחייבו לעשות מלאכה‬
‫ַהֻּכ ְפִר ִּיים עֹו ְב ֵדי ָה ֲא ָד ָמה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ֶׁש ַּדְרָּכן ִל ְטרֹ ַח‬
‫ַהְרֵּבה‪ְ ,‬ו ִאם ֹלא ִי ְת ַע ֵּסק ִּב ְמ ָלא ָכה ֶי ֱח ֶלה – ֲהֵרי ֶזה נֹו ֵתן‬ ‫קשה מן הראשונה (מ"מ)‪.‬‬

‫לֹו ָּכל ְׂש ָכרֹו‪.‬‬ ‫ח ְׂש ָכרֹו ִמָּׁש ֵלם – שכר בשלמות (כמו‬

‫ח ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל ְל ָה ִביא ְׁש ִליחּות ִמָּמקֹום ְל ָמקֹום‪,‬‬ ‫ִמּיֹוֵׁשב = כשהוא יושב)‪ .‬אם הדבר‬
‫שהיה צריך להביא אותו כבד – מפחית‬
‫ְו ָה ַלְך ְוֹלא ָמ ָצא ָׁשם ַמה ָּי ִביא – נֹו ֵתן לֹו ְׂש ָכרֹו ִמׁ ָּש ֵלם‪.‬‬ ‫לו מן המחיר‪ ,‬שהרי חוזר בלא מאמץ‪,‬‬
‫ְׂש ָכרֹו ְל ָה ִביא ָק ִנים ַלֶּכֶרם‪ְ ,‬ו ָה ַלְך ְוֹלא ָמ ָצא ְוֹלא ֵה ִביא –‬ ‫אלא אם הוא מן האנשים "שדרכם‬
‫נֹו ֵתן לֹו ְׂש ָכרֹו ָׁש ֵלם‪ְׂ .‬ש ָכרֹו ְל ָה ִביא ֵּפרֹות ַלחֹו ֶלה‪ָ ,‬ה ַלְך‬ ‫לטרוח הרבה" (מ"מ)‪ְ .‬ל ָה ִביא ְׁש ִליחּות‬
‫ּו ְמ ָצאֹו ֶׁשֵּמת אֹו ִה ְבִריא – ֹלא יֹא ַמר לֹו 'טֹל ַמה ׁ ֶּש ֵה ֵבא ָת‬ ‫ִמָּמקֹום ְל ָמקֹום – הפועל קיים את מה‬
‫ִּבְׂש ָכְרָך'‪ֶ ,‬אָּלא נֹו ֵתן לֹו ָּכל ְׂש ָכרֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬ ‫שהתחייב לעשות‪ָ .‬ק ִנים ַלֶּכֶרם – קנים‬
‫לתמוך בהם את הגפנים (ראה לעיל ח‪,‬י)‪ֹ .‬טל‬
‫העושה טובה לחברו שלא מדעת חברו‬ ‫ַמה ׁ ֶּש ֵה ֵבא ָת ִּבְׂש ָכְרָך – קח את הפירות‬
‫בשכרך‪ .‬ואינו יכול לומר לו כן‪ ,‬מפני‬
‫ט ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל ַל ֲעׂשֹות ִעּמֹו ְּבֶׁשּלֹו‪ְ ,‬ו ֶהְר ָאהּו ְּבֶׁשַּל ֲח ֵברֹו‬ ‫שבעל הבית חייב לשלם לפועל בכסף‬
‫מזומן‪ ,‬שכן על דעת זה נשכר הפועל‪,‬‬
‫– נֹו ֵתן לֹו ָּכל ְׂש ָכרֹו‪ְ ,‬וחֹו ֵזר ְולֹו ֵק ַח ֵמ ֲח ֵברֹו ַמה ׁ ֶּשֶּנ ֱה ָנה ְּבזֹו‬
‫ַהְּמ ָלא ָכה‪.‬‬ ‫והוא זקוק לכסף ולא לפירות‪.‬‬

‫התשלום לפועל וזכות למציאות‬ ‫ט ְּבֶׁשּלֹו – עבודה בנכסיו‪ְ .‬ו ֶהְר ָאהּו‬

‫י ַהּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל ַל ֲעׂשֹות ִעּמֹו ְּב ֶת ֶבן ּו ְב ַקׁש ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן‪,‬‬ ‫ְּבֶׁשַּל ֲח ֵברֹו – בפועל‪ ,‬עבד עבור נכסי‬
‫חברו‪ְ .‬וחֹו ֵזר ְולֹו ֵק ַח ֵמ ֲח ֵברֹו ַמה ׁ ֶּשֶּנ ֱה ָנה‬
‫ְו ָא ַמר לֹו 'טֹל ַמה ׁ ֶּש ָעִׂשי ָת ִּבְׂש ָכְרָך' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו‪ְ .‬ו ִאם‬ ‫ְּבזֹו ַהְּמ ָלא ָכה – וחברו חייב לשלם לו‬
‫ִמׁ ֶּשִּקֵּבל ָע ָליו ָא ַמר לֹו ' ֵהא ָלְך ְׂש ָכְרָך‪ַ ,‬ו ֲא ִני ֶאּטֹל ֶאת ֶׁשִּלי' –‬ ‫רק מה שנהנה מפעולת הפועל‪ ,‬כלומר‬
‫התשלום המקובל לעבודה מעין זו (סמ"ע‬
‫ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו‪.‬‬
‫חו"מ שלב‪,‬ב)‪.‬‬
‫יא ְמ ִצי ַאת ַהּפֹו ֵעל – ְל ַע ְצמֹו‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ַמר לֹו‬
‫י ִמׁ ֶּשִּקֵּבל ָע ָליו – משעה שהסכים‬
‫' ֲעֵׂשה ִעִּמי ְמ ָלא ָכה ַהּיֹום'‪ְ ,‬ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָא ַמר‬
‫לֹו ' ֲעדֹר ִעִּמי ַהּיֹום'‪ַ ' ,‬נֵּכׁש ִעִּמי ַהּיֹום'‪ֲ .‬א ָבל ִאם ְׂש ָכרֹו‬ ‫הפועל‪.‬‬
‫ְל ַל ֵּקט ְמ ִציאֹות‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ָח ַסר ַהָּנ ָהר ּוְׂש ָכרֹו ְל ַל ֵּקט ַה ָּד ִגים‬
‫ַהִּנ ְמ ָצ ִאין ָּב ֲא ַגם – ֲהֵרי ְמ ִצי ָאתֹו ְל ַב ַעל ַהַּב ִית‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ָמ ָצא‬ ‫יא ְמ ִצי ַאת ַהּפֹו ֵעל ְל ַע ְצמֹו – מפני‬

‫ִּכיס ָמ ֵלא ִּדי ָנִרין‪.‬‬ ‫שאין זה בגדר חלק מן המלאכה‪ֶׁ .‬ש ָח ַסר‬
‫ַהָּנ ָהר – שפחת מפלס המים בנהר‪ ,‬וקל‬
‫ללקט בו דגים‪ ,‬ונמצא שנשכר ללקט‬
‫לבעל הבית מן ההפקר‪ ,‬וכל דבר כלול‬

‫בזה‪.‬‬