Page 551 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 551
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק י 529
פרק י – הקדמה :בפרק זה מובאות ּ ֶפ ֶרק ֲע ִׂשי ִרי
דוגמאות למי שמקבל חפץ מחברו י
לעסוק בו באחת מכמה דרכים ,משכון שומרי שכר שונים; אחריות בעלי מלאכה
או תיקון וכיוצא בזה ,והוא בגדר שומר משכון
שכר .הכלל היסודי בקביעה זו הוא:
התקשרות זמנית המערבת אחזקת אַ 1הַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו ַעל ַהַּמְׁשּכֹוןֵּ ,בין ֶׁש ִה ְלָוהּו ָמעֹות ֵּבין
נכס מסוים בעלת הנאה כספית לשני
ֶׁש ִה ְלָוהּו ֵּפרֹותֵּ ,בין ֶׁשִּמְׁשְּכנֹו ִּבְׁש ַעת ַה ְלָו ָאתֹו ֵּבין ֶׁשִּמְׁשְּכנֹו
הצדדים ,כגון שוכר ומשכיר ,עושה את ַא ַחר ֶׁש ִה ְלָוהּו – ֲהֵרי ֶזה ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר.
המחזיק בנכס שומר שכר.
אְ 2ל ִפי ָכְךִ ,אם ָא ַבד ַהַּמְׁשּכֹון אֹו ִנ ְג ַנב – ַח ָּיב ְּב ָד ָמיוְ .ו ִאם
אַ 1מְׁשּכֹון – חפץ שהלווה נותן
ֶנ ֱא ַנס ַהַּמְׁשּכֹוןְּ ,כגֹון ֶׁשִּנ ְל ַקח ְּב ִל ְס ִטיס ְמ ֻזָּין ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ִמׁ ְּש ָאר
למלווה כדי להבטיח את החזר
ההלוואהֲ .הֵרי ֶזה ׁשֹו ֵמר ָׂש ָכר – על ֳא ָנ ִסין – ִיׁ ָּש ַבע ֶׁשֶּנ ֱא ַנסִ ,ויַׁשֵּלם ַּב ַעל ַהַּמְׁשּכֹון ֶאת חֹובֹו ַעד
המשכון .החזקת המשכון יש בה ְּפרּו ָטה ַא ֲחרֹו ָנה.
הנאה למלווה ,מפני שהוא יכול לגבות
את חובו ,ו"יש לו מקצת קניין בגופו שמירה הדדית
שלמשכון" (אישות ה,כג) .לדיני שומר ב ָּכל ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו 'ְׁש ֹמר ִלי ְו ֶאְׁש ֹמר ְלָך' – ֲהֵרי זֹו
שכר ,ראה לעיל א,ב.
ְׁש ִמיָרה ַּבְּב ָע ִליםָ .א ַמר לֹו 'ְׁש ֹמר ִלי ַהּיֹום ְו ֶאְׁש ֹמר ְלָך ְל ָמ ָחר',
ב ְׁש ֹמר ִלי ְו ֶאְׁש ֹמר ְלָך – שמור לי ' ַהְׁש ִאי ֵל ִני ַהּיֹום ְו ַאְׁש ִאי ְלָך ְל ָמ ָחר'ְׁ' ,ש ֹמר ִלי ַהּיֹום ְו ַאְׁש ִאי ְלָך
על החפץ שלי ,ואני אשמור לך על
ְל ָמ ָחר'ַ ' ,הְׁש ִאי ֵל ִני ַהּיֹום ְו ֶאְׁשמֹר ְלָך ְל ָמ ָחר' – ֻּכָּלן ַנ ֲעׂשּו החפץ שלך בתמורה לשמירתךֲ .הֵרי
זֹו ְׁש ִמיָרה ַּבְּב ָע ִלים – מפני שכל אחד
מהם ,כשמוסר את החפץ לשמירה, ׁשֹו ְמֵרי ָׂש ָכר ֶזה ָל ֶזה.
מבצע עבור חברו מלאכה ,שמירה. אחריות מקצועית לחפצי הלקוח
בשמירה הדדית מעין זו ,כל אחד מהם ג ָּכל ָה ֻאָּמ ִנין – ׁשֹו ְמֵרי ָׂש ָכרְ .ו ֻכָּלן ֶׁש ָא ְמרּו 'טֹל ֶאת
פטור מאחריות לחפץ שהופקד בידו
לשמור עליו (ראה לעיל א,ג)ְׁ .ש ֹמר ִלי ַהּיֹום ֶׁשְּלָך ְו ָה ֵבא ָמעֹות' ,אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו 'ְּג ַמְר ִּתיו' ְוֹלא ָל ְקחּו
ְו ֶאְׁשמֹר ְלָך ְל ָמ ָחר – לשניהם יש הנאה ַהְּב ָע ִלים ֶאת ַהְּכ ִלי – ֲהֵרי ָה ֻאָּמן ׁשֹו ֵמר ִחָּנםֲ .א ָבל ִאם ָא ַמר
ָה ֻאָּמן ' ָה ֵבא ָמעֹות ְו ֹטל ֶאת ֶׁשְּלָך' – ֲע ַד ִין הּוא נֹוֵׂשא ָׂש ָכר מן ההתקשרות ביניהם ,ולכן הם נעשים
שומרי שכר זה לזה ,שחייבים על גנבה
או אבדה ,אך פטורים באונס. ְּכֶׁש ָה ָיה.
דָ 1נ ַתן ָל ֻאָּמ ִנין ְל ַת ֵּקןְ ,ו ִק ְל ְקלּו – ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלםֵּ .כי ַצד? ָנ ַתן ג ֻאָּמ ִנין – בעלי מקצוע המרוויחים
את שכרם מעבודתם בחפץ של הלקוח, ֶל ָחָרׁש ִׁש ָּדה ֵּת ָבה ּו ִמ ְג ָּדל ִל ְקּבֹ ַע ָּב ֶהן ַמ ְס ֵמרּ ,וְׁש ָבָרן ,אֹו
אם בייצורו אם בתיקונו ,ולכן יש להם ֶׁשָּנ ַתן לֹו ֵע ִצים ַל ֲעׂשֹות ֵמ ֶהן ִׁש ָּדה ֵּת ָבה ּו ִמ ְג ָּדלְ ,ו ָעָׂשה ֵמ ֶהן
אחריות על החפץ כשומרי שכר .אֹו ִׁש ָּדה ֵּת ָבה ּו ִמ ְג ָּדלְ ,ו ִנְׁשְּברּו ַא ַחר ֶׁשַּנ ֲעׂשּו – ְמַׁשֵּלם לֹו ְּד ֵמי
ֶׁש ָא ַמר לֹו 'ְּג ַמְר ִּתיו' וכו' – מפני שאין לו
ֵּת ָבה ִׁש ָּדה ּו ִמ ְג ָּדלֶׁ ,ש ֵאין ָה ֻאָּמן קֹו ֶנה ֶׁש ַבח ַהְּכ ִלי.
הנאה מהחזקת החפץ בידוָ .ה ֵבא ָמעֹות
ְוטֹל ֶאת ֶׁשְּלָך – אתן לך את החפץ רק
אחר שתשלם לי את שכרי .בעל המקצוע מבקש להחזיק את החפץ של הלקוח עד לתשלום שכרו ,ולכן עד שלא ישלם
לו את שכרו ,הוא נחשב שומר שכר.
דָ 1ח ָרׁש – נגרִׁ .ש ָּדה – ארגז עץ (פה"מ כלים טו,א .לתמרוקי נשים ,ראה פה"מ שבת טז,ה – ק')ֵּ .ת ָבה – תיבת השולחני ,חלפן
הכספים (פה"מ כלים טו,א) ,והוא הדין לכל תיבהִ .מ ְג ָּדל – ארון עץ לאחסון בגדים או מזון (פה"מ :עירובין ג,ג; שבת טז,ה; כלים
יב,ג; כלים טו,א)ֶׁ .ש ֵאין ָה ֻאָּמן קֹו ֶנה ֶׁש ַבח ַהְּכ ִלי – עבודתו של בעל המקצוע בחומרים של הלקוח אינה מקנה לו בעלות
על המוצר של הלקוח.
