Page 560 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 560
םיטפשמ רפס תוריכש תוכלה פרק יב-יג 5 38
יא ֲא ִכי ָלה ַּג ָּסה – אכילה מרובה יותר יא ָאסּור ַלּפֹו ֵעל ֶל ֱאכֹל ַמה ּ ֶׁשהּוא אֹו ֵכל ֲא ִכי ָלה ַּג ָּסהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
ממה שהאדם צריךִ .קּׁשּות – מלון הקתא
"ְּכ ַנ ְפְׁשָך ָׂש ְב ֶעָך" (שם)ּ .ו ֻמ ָּתר לֹו ִל ְמ ֹנ ַע ַע ְצמֹו ַעד ְמקֹום ַה ָּיפֹות ) .(Cucumis melo var. chateפרי אדמה
ְואֹו ֵכלְ .ו ֵיׁשלֹו ֶל ֱא ֹכל ִקּׁשּות ֲא ִפּלּוְּב ִדי ָנרְ ,וכֹו ָתבֹות ֲא ִפּלּוְּב ִדי ָנר, מאורך דומה למלפפון גדולּ .כֹו ָתבֹות –
ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּ ְׂש ָכרֹו ְּב ָמ ָעה ֶּכ ֶסףֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְּ" :כ ַנ ְפְׁשָך ָׂש ְב ֶעָך"ֲ ,א ָבל תמריםִּ .די ָנר – מטבע ששוויו שש מעות.
ְמ ַלְּמ ִדין ֶאת ָה ָא ָדם ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ְר ַע ְב ָּתן ְו ִי ְה ֶיה סֹו ֵתם ֶאת ַהֶּפ ַתח ְו ִי ְה ֶיה סֹו ֵתם ֶאת ַהֶּפ ַתח ְּב ָפ ָניו – מפחית
ְּב ָפ ָניוָ .ה ָיה ְמַׁשֵּמר ַאְרַּבע אֹו ָח ֵמׁש ֲעֵרמֹות – ֹלא ְי ַמֵּלא ְּכֵרסֹו את סיכוייו לעבוד אצל אחרים ,מפני
שלא ירצו לשכור אדם שאוכל הרבה.
ֵמ ַא ַחת ֵמ ֶהןֶ ,אָּלא אֹו ֵכל ִמָּכל ַא ַחת ְו ַא ַחת ְל ִפי ֶחְׁשּבֹון. ָה ָיה ְמַׁשֵּמר ַאְרַּבע אֹו ָח ֵמׁש ֲעֵרמֹות –של
כמה בעלים ,ולפי הלכת המדינה מותר לו תחילת העבודה
יב ַהּפֹו ֲע ִלים ֶׁשֹּלא ָה ְלכּו ְׁש ִתי ָו ֵעֶרב ַּבַּגת – אֹו ְכ ִלין ֲע ָנ ִבים ְו ֵאין לאכול ,כלעיל ח.
ׁשֹו ִתין ַי ִיןֶׁ ,ש ֲע ַד ִין ֵאי ָנן עֹוִׂשין ֶאָּלא ָּב ֲע ָנ ִבים ִּב ְל ַבדּ .ו ִמּ ֶׁש ִּי ְדְרכּו יב ָה ְלכּו ְׁש ִתי ָו ֵעֶרב ַּבַּגת – מנהגם
ַּבַּגת ִוי ַהְּלכּו ָּבּה ְׁש ִתי ָו ֵעֶרב – ֵיׁש ָל ֶהן ֶל ֱאכֹל ִמן ָה ֲע ָנ ִבים
היה שהפועלים בוצרי הענבים דורכים
ְו ִלְׁשּתֹות ִמן ַה ִּתירֹוׁשֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵהן עֹוִׂשין ָּב ֲע ָנ ִבים ּו ַב ַּי ִין. את הענבים בגת על ידי הליכתם עליהם
לאורך ולרוחב .וכל זמן שלא התחילו
הטבה אישית לעובד לדרוך את הענבים ,אסור להם לשתות
תירושִּ .תירֹוׁש – מיץ ענביםֵ .יׁש ָל ֶהן –
יג ּפֹו ֵעל ֶׁש ָא ַמר ' ְּתנּו ְל ִאְׁש ִּתי ּו ָב ַני ַמה ּ ֶׁש ֲא ִני אֹו ֵכל' ,אֹו
מותר להם.
ֶׁש ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני נֹו ֵתן ְמ ַעט ִמ ֶּזה ֶׁשָּנ ַט ְל ִּתי ֶל ֱא ֹכל ְל ִאְׁש ִּתי ּו ָב ַני' –
ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶׁ ,שֹּלא ִזְּכ ָתה ּתֹוָרה ֶאָּלא ַלּפֹו ֵעל ַע ְצמֹוֲ .א ִפּלּו יג ִמ ֶּזה ֶׁשָּנ ַט ְל ִּתי ֶל ֱא ֹכל – שכבר לקחתי
לעצמי לאכולֶ .אָּלא ַלּפֹו ֵעל ַע ְצמֹו –
ָנ ִזיר ֶׁש ָה ָיה עֹוֶׂשה ָּב ֲע ָנ ִבים ְו ָא ַמר ' ְּתנּו ְל ִאְׁש ִּתי ּו ָב ַני' – ֵאין ואינה תוספת שכר אלא הטבה אישית
ׁשֹו ְמ ִעין לֹו. לעובדָ .נ ִזיר וכו' – שאסור לו לאכול
ענבים ,ואף על פי כן לא התירה לו
יד ּפֹו ֵעל ֶׁש ָה ָיה עֹוֶׂשה הּוא ְו ִאְׁשּתֹו ּו ָב ָניו ַו ֲע ָב ָדיוְ ,ו ִה ְת ָנה ִעם
התורה לתת את חלקו למשפחתו.
יד ְו ִה ְת ָנה וכו' – כלל הוא בדיני ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶׁשֹּלא יֹא ְכלּו ִמַּמה ּ ֶׁש ֵהן עֹוִׂשיןֹ ,לא הּוא ְוֹלא ֵהם
ממונות שבחוזה בין שני צדדים ניתן
– ֲהֵרי ֵאּלּו ֵאי ָנן אֹו ְכ ִליןַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְגדֹו ִלים, להסכים על זכויות או חובות שאינן בדין
ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ַּד ַעתַ ,ו ֲהֵרי ָמ ֲחלּוֲ .א ָבל ִאם ָהיּו ְק ַטִּנים – ֵאינֹו תורהַ .ו ֲהֵרי ָמ ֲחלּו – על זכותם למזונות.
ָיכֹול ִל ְפ ֹסק ֲע ֵלי ֶהן ֶׁשֹּלא יֹא ְכלּוֶׁ ,ש ֵאי ָנן אֹו ְכ ִלין ִמּ ֶׁשַּל ֲא ִבי ֶהן ְק ַטִּנים – שאין תוקף לוויתור שלהם
(ראה מכירה כט,א)ֶׁ .ש ֵאי ָנן אֹו ְכ ִליןֶ ...אָּלא אֹו ִמּ ֶׁשַּל ֲאדֹו ֵני ֶהן ֶאָּלא ִמּ ֶׁשַּלּ ָׁש ַמ ִים.
ִמּ ֶׁשַּלּ ָׁש ַמ ִים – זכות האכילה כפועלים
מוקנית להם מאת ה' ולא על ידי אביהם או בעליהם שקבעו את תנאי העסקתם.
ּ ֶפ ֶרק ְׁשלֹ ָׁשה ָע ָׂשר א ַהְּב ֵה ָמה אֹו ֶכ ֶלת – כדין פועל הנזכר
יג בפרק הקודם .וטעם הדבר" :הפליג
לא תחסום; עבודה באמונה בחמלה על השכיר מחמת עניו ...ומן
היתר אכילה לבהמה הרחמנות עליו שלא למנוע אפילו
הבהמה מלאכול ממה שהם עושים
א ַהְּב ֵה ָמה אֹו ֶכ ֶלת ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִהיא עֹוָׂשה ְּב ִגּדּו ֵלי ַקְר ַקעֵּ ,בין בו מן המזון" (מו"נ ג,מב)ֵּ .בין ִּב ְמ ֻחָּבר
– לקרקע ,כגון בהמה הגוררת את
ִּב ְמ ֻחָּבר ֵּבין ְּב ָתלּוׁשְ ,ואֹו ֶכ ֶלת ִמַּמּׂשֹוי ֶׁש ַעל ַּגָּבּה ַעד ֶׁש ִּת ְה ֶיה
המקצרהֵּ .בין ְּב ָתלּוׁש – מן הקרקע ,כגון ּפֹו ֶר ֶקתּ ,ו ִב ְל ַבד ֶׁשֹּלא ִיּ ֹטל ְּב ָידֹו ְו ַי ֲא ִכי ֶלָּנה.
בהמה הדשה את התבואה .למושג דיש,
ראה לעיל יב ,חַ .עד ֶׁש ִּת ְה ֶיה ּפֹוֶר ֶקת – כל זמן שהיא עובדתִ .יּטֹל – המנהיג את הבהמה.
